הבלוגים הישראלים מרימים ראש
בשנה החולפת מפעילי יומני הרשת בעברית הפסיקו לעסוק רק בעצמם, והחלו לפעול בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, עיתונות, טכנולוגיה, חברה ועוד. למרות ההתבגרות הזו, הבלוגים הישראלים עדיין לא משפיעים כפי שהם יכולים להיות, אך זו רק ההתחלה
יומני הרשת התנחלו בארץ רשמית באוגוסט, 2001, עם השקת אתר ישראבלוג, המאפשר לכל גולש לפתוח בלוג בכמה צעדים פשוטים (אם כי בלוגים עצמאיים פעלו בעברית גם מוקדם יותר). לאחר שנה, פעלו בישראבלוג קרוב ל-200 בלוגרים ישראלים לעומת 20,000 היום – גידול של פי 100. כ-4,000 בלוגים חדשים נפתחים מדי חודש, על פי יריב חבוט,
המייסד.
"ישראבלוג" הוא רק שחקן אחד בשוק. מעבר לרחוב פורחת "הבלוגיה" של תפוז, ויש גם מערכות בלוגים קטנות יותר כמו "בלוגים" ו"ביטבלוג". עשרות בלוגים נוספים בעברית, פועלים על פי הערכות באופן עצמאי, על בסיס מערכת Wordpress בעברית, ואחדים מעדיפים להשתמש במערכות בלוגים שעדיין לא תורגמו לעברית כמו Blogger.com של גוגל (יתורגם בקרוב) ו-MSN Spaces (תמיכה חלקית).
המספרים חשובים פחות מהמגמה, וזו מצביעה על כך שרק בשנה החולפת הבלוגרים הישראלים הוציאו את הראש
מהמקום בו השמש לעולם אינה זורחת, הפסיקו להתמקד רק בחייהם האישיים (קמתי, התרחצתי, התלבשתי, התאהבתי) והפנו מבט סביב, אל החברה, הקהילה, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה והתרבות.
בעולם הבלוגים דובר האנגלית, הבלוגים כאלה תופסים את המקומות הראשונים בכל דירוג. למשל, שני הבלוגים המובילים בעולם על פי הדירוג של Technorati הם Boing Boing ("מדריך של דברים נפלאים") ובלוג הגאדג'טים Engadget.
ניצנים להתבגרות הזו נצפו בשנים קודמות, עם השקת אתר הבלוגים "רשימות" והבלוג החברתי "העוקץ" ב-2003. היו גם עוד: רדיקלים חופשיים, ישראלים באפילה, חדר 404, ובלוגים שביטאו את הפרולטריון השפוף כמו הבלוג של 144 ו"אין ידיים אין אגוזים".
בלי להתעלם מהתרומה של כל אלה, הבוּם הגדול של הבלוגים היה השנה. הנה כמה דוגמאות.
קולנוע
בחודש ינואר עלה לרשת "סינמסקופ" של מבקר הקולנוע יאיר רוה, לשעבר "זמן תל אביב", "העיר" ו"עכבר העיר" והיום מבקר הקולנוע של "פנאי פלוס".
רוה מפרסם בבלוג הגיגים וידיעות שלא נמצא להם מקום במדור המודפס או שפורסמו לאחר סגירתו, ויש גם ידיעות ראשוניות כמו מידע על זהות הסרטים שישתתפו בפסטיבל קאן השנה.
במהלך טקס האוסקר העביר רוה דיווחים שוטפים מהאירוע. על פי רוה, המאמץ השתלם, גם אם לא כלכלית
(מודעות המילים של Adsense משולבות באתר): 2,000 מבקרים מדי יום, שנענים להצעתו "להגיב, לתקן שגיאות ולהתווכח עם טעמי".
לאחרונה הצטרפה לרוה דבורית שרגל, מבקרת הקולנוע של רייטינג, שפתחה בלוג ב"תפוז" וזמן קצר מכן עברה למערכת "רשימות".
טכנולוגיה
"מאבד תמלילים", האתר של עיתונאי הטכנולוגיה והקולגה יובל דרור ("ידיעות אחרונות"), החל את דרכו באוגוסט, 2005, כבלוג (דרור מתעקש לקרוא לו "גלוב") רציני שמפרשן ומבקר חדשות אינטרנט, והפך בהמשך ליומן רשת קליל וחביב לענייני כל מיני.
בגלוב נהוג ז'רגון פנימי (המפעיל הוא היו"ר, הבלוג הוא קונצרן, לגוגל קוראים זושה, משום מה ועוד), ואליו הצטופפה הקהילה הגאה של הגיקים המקומיים, שמגיבים על כל קטע, פעוט כגדול. בהמשך צירף דרור שתי דמויות וירטואליות נוספות לכתיבה בבלוג – "מוסיף" ו"תמר".
"אנקדוטות", שלא מתבייש להגדיר עצמו "בלוג גיקי", נולד במרץ, 2005, כספין-אוף של פורום קפטן אינטרנט. הכותבים, "פיגו" וליאור הנר, מהגגים על בלוגים, Web 2.0 וגאדג'טים ומציגים את הפרשנות שלהם לחדשות האחרונות. אגב, "אנקדוטות" זו הדוגמה החיה לכך שבלוגים משמשים כרטיס ביקור מצוין: אחד הכותבים (הנר) גויס לאחרונה לתפקיד כתב לענייני טכנולוגיה ואינטרנט במוסף דה מארקר של "הארץ".
ספרות
kinnblog.com, הבלוג של כנרת זמורה ביתן, דביר מוציאים לאור, מראה את הדרך להוצאות לאור אחרות.
כך נכון וראוי לפעול באינטרנט – בלוג עשוי לשרת את המטרות של גופים מסחריים טוב יותר מכל קמפיין פרסומי, ובתנאי שיהיה ענייני, אמין וחף ממסרים שיווקיים. למרות זאת, קריאה לעומק הבלוג מגלה שמשהו חסר – הקהילה – רכיב חשוב בכל בלוג מצליח. בקטעים רבים בבלוג אין אף תגובה.
מוזיקה
הפריחה הגדולה ביותר (במובן החיובי של המילה) של המוזיקה מורגשת בתחום המוזיקה.
חוקנ'רול, שעלה באפריל 2005, מופעל על ידי העיתונאים וחובבי המוזיקה הכבדים ניסן שור, איתי נאור, אחי רז ו"סטפן בולצמן". באתר יש קישורים לשירים לשירים ואלבומים שלמים להורדה. יומן הרשת כבר הספיק להוליד בלוג-בן – "טכוגרף" של בולצמן, לענייני חדשות מוזיקה.
אם עד כאן נדמה היה שמהפכת הבלוגים המקצועיים מונעת בעיקר על ידי עיתונאים וגורמים מסחריים, האימפריה של "עונג שבת" תאזן את התמונה.
"העונג" של גיא חג'ג', שמפעיל גם את אתר "השרת העיוור" (מקור השראה לבלוגרים נוספים), זכה לשמו בגלל הקטע הארוך שמפרסם חג'ג' בכל סוף שבוע עם המלצות קריאה ושמיעה. לאחרונה הוא יזם את פרויקט "שורה בציבור" – קריאה לגולשים לכתוב שורה משיר שאהבו על פתקיות post-it צהובות ודביקות ולהדביק במרחבים ציבוריים ברחבי הארץ.
אתר "העונג" מארח בלוגים נוספים – poptart (קובצי MP3 לשמיעה, "תופיני פופ, אינדי, פולק, רוק ומה שביניהם. וגם קצת פאמילי גאי לנשמה"), ו-CityMule (בלוג MP3 עברי של רנן עם ביקורות קצרות).
עוד בלוג מוזיקה עברי שווה הוא האייפוד רעב, עם MP3, המלצות והרהורים. המוזיקאי עמרי לוי משתף את הקוראים בתהליך היצירה בבלוג F1ReMaN 2.0, ומספק המלצות והרהורים.
כל השאר
כל הבלוגים שהוזכרו למעלה הם רק מקצת מיומני הרשת המשובחים שפועלים כיום ומתחילים להשפיע על התחומים בהם הם פועלים. אפשר לציין גם את הבלוגים של אלי אשד, "הפנקס פתוח", "ברכה גולשת" ו"מהגנה למאבק" בתחום התרבות האלטרנטיבית, "הצביץ השואג", בלוג של צילום, Velvet Underground על תקשורת (הבלוג המקצועי הראשון שמשפיע על תחומו) ויש עוד רבים.
בלוגים באתרי חדשות
בלוגים באתרי חדשות מיישמים פלטפורמה של בלוגים במערכת עיתונאית רגילה. אתר החדשות הראשון ששילב בלוגים היה ynet - ב"קטעי קישור" של ערוץ המחשבים, ובהמשך התווספו "בלוגוס" (חדשות חוץ), "דברים זזים" (קישורי תרבות), "חיים בסרט" (קולנוע) ו"מבחן המציאות" (על ריאליטי TV).
אתר גלובס השיק לאחרונה מערכת בלוגים עסקיים, המבוססת על המערכת של תפוז, ומאפשרת לכל כותב לפתוח בלוג, עם דגש עסקי. אתר The Marker ו"הארץ" מפעילים איזורים המכונים בלוגים, אך למעשה מדובר בטורים אישיים שאינם עונים על ההגדרה הבסיסית של בלוג.
עוד ארוכה הדרך
מחקר שפירסמה לאחרונה חברת ג'ופיטר קבע כי השפעת הבלוגים על השיח הציבורי ועולם העסקים הולכת וגוברת. לדברי ג'וליאן סמית, מחבר המחקר, ההשפעה של הבלוגרים על התקשורת המסורתית גדולה במיוחד – באמצעות טיפול נכון, ביכולתם של הבלוגרים
בישראל ראויה לציון תרומתו המהותית של רן יניב הרטשטיין,שתירגם לעברית את מערכת הבלוגים העצמאית Wordpress, ובזכותו פועלים רבים מהבלוגים שהוזכרו למעלה.
למרות ההתעוררות, הדרך של הבלוגים הישראלים לדרגת השפעה דומה לזו של בלוגים באנגלית עוד ארוכה. בישראל לא קמו עדיין בלוגרים של A-list. כלומר, בלוגרים מובילים שמשפיעים בתחומם, מדיחים מכסאם שדרי טלוויזיה ותיקים וחברי פרלמנט, וגורמים גם לנשיא להזיע.
אין די בלוגרים בעברית שאינם עיתונאים, אך על פי הניסיון בחו"ל וחוק ה-18 החודשים הבלתי כתוב (לפיו כל תופעה אינטרנטית מצליחה מגיעה אלינו באיחור של שנה וחצי לפחות), סביר להניח שמספרם רק ילך ויגדל.
מנועי חיפוש חכמים
הגידול העצום של הבלוגים מקשה על הגולשים לאתר בלוגים מעניינים וקטעים של בלוגרים שעשויים לעניין אותם.
האבולוציה של הבלוגוספירה דוברת האנגלית הובילה להתפתחות מנועי חיפוש חכמים כמו Technorati, שמתייגים קטעים של בלוגים בנושאים ספציפיים ומקלים על הקוראים לאתר אותם.
דוגמה פשוטה: כאשר שוש פורבס, מפעילת הבלוג xslf.com מפרסמת קטע חדש ומצמידה לו את התגית "שימושי", אפשר לקרוא את זה בדף מרוכז באתר Technorati, הכולל את כל הקטעים שתויגו כך מרחבי הבלוגוספירה בעברית. את הדף הזה אפשר לקרוא בשירותי RSS ודפי בית אישיים כמו Netvibes, MyYahoo, Start.com ואחרים, המרכזים עדכוני חדשות מרחבי הרשת, בהתאמה אישית של המשתמשים.
אפשרות נוספת להגביר את החשיפה של הבלוגים היא בקישור בין קטעי הבלוגים – trackbacks. הפניות
גם בהקשר זה הבלוגוספירה העברית נשארה מאחור – הטראקבקים מתבצעים באופן אוטומטי בין בלוגים באותה מערכת (למשל, ישראבלוג), אך הם מסורבלים למדי בהפניה בין מערכות שונות (למשל, בין תפוז לישראבלוג).
נוסף על כך, החשיפה של קוראי ה-RSS בישראל מוגבלת למדי. אתר וואלה השיק לאחרונה קורא RSS, אך הוא בסיסי מאוד וחסר יכולות שהפכו לסטנדרט בתחום. התמיכה בתגיות אף היא לוקה בחסר – בישראבלוג, למשל, האפשרות נוספה רק לפני מספר ימים. "תפוז" תומכת בתגיות, אך האינפלציה שלהן "בבלוגיה" פוגמת ביעילותן (יש פתרונות לכך). כמו כן, הקלקה על תגית בנושא "הקטל בדרכים", למשל, בתפוז תציג לגולש קטעים בנושא זה שנכתבו אך ורק על ידי הבלוגרים של תפוז.
התחלה חשובה
הבלוגוספירה העברית זקוקה למנוע חיפוש חכם כמו Technorati. אתר Webster של חנן כהן, שעלה לאחרונה, מספק את הצורך הזה באופן חלקי למדי, אך תרם תרומה ממשית לגידול בחשיפה של התכנים הנכתבים בבלוגים בעברית. וובסטר הוא קורא RSS בסיסי המפנה בזמן אמת לקטעים המתפרסמים ב-250 בלוגים ואתרים עצמאיים שכהן בחר בעצמו.
ביום העצמאות הקרוב תתפרסם כתבה מורחבת ב-ynet ובה נביא את הבלוגים המומלצים של ערוץ המחשבים. אתם מוזמנים לשלוח לנו את הבלוגים המומלצים שלכם באמצעות הטופס הבא . קטעים בנוסף "הבלוג שלי שולת!!!" לא ייזכו להתייחסות.
