אז אלוהים הפסיד
"אתה מסתכל בתמונות המשונות של פיני גרשון מפזז עם רבנים, שומע אותו מכריז שוב ושוב ש'אין עוד מלבדו'; רואה אותו צועד כ-15 קילומטרים בפראג ולא מגיע לאימונים ואתה אומר לעצמך: טוב שהם הפסידו". גיא בניוביץ' חוגג את קריסת המשיחיזם הספורטיבי
אתם הרי מכירים את השליחים מטעם אלוהים. הם אלה שמנסים לשכנע אותנו שיישות אדירה היא שקובעת האם באסטון לוקח את הריבאונד או לא. הרי היושב במרומים הוא שקובע את עצם ההגרלה של המשחקים, למשל. והשחקנים? והמאמן? עפר ואפר. ואתם יודעים מה? זכאי אדם להאמין באשר ירצה: שאלוהים אחראי למעשיו של ז'לוב אפרו-אמריקני מניו ג'רזי, או שבובת וודו קטנה יכולה לפגוע במאמן יריב – או שריקוד אינטנסיבי יכול להוריד גשם. מה שבא לכם.
אבל פיני גרשון היה האחראי המרכזי לכך שכל הממבו-ג'מבו הזה הפך לחלק אינטגרלי מתרבות הספורט בקבוצה של המדינה. פיזוזי הרבנים, הקברים והקמיעות שהלכו ועטפו את מכבי תל אביב בשנים האחרונות נעשו בעידודו הפעיל של המאמן. כמו סממן נוסף לדגם של ישראליות בזויה, שמאמינה בשלל אמונות תפלות ובתורותיהם של מקובלים, רנטגנים ושאר קשקשנים, שסבורה כי אלוהים הוא שמטה משחקים לכאן או לכאן ושביקור בקבר המהר"ל מפראג הוא שמבטיח את השלשות של שארפ או פארקר.
פיני גרשון מתפלל לפני משחק הגמר (צילום: יעקב ישראל ירוחם)
אחרי המפלה של אמש רציתי מאוד להיות לרגע חיידק קטן במוח של אחד השחקנים הזרים של מכבי. הנוצרים. וואו, אמר המוח, וואט דה פאק קורה פה? אבל פיני אמר שהרביי הבטיח שזה שלנו, מאן. הרביי היהודי עשה את הריקוד שלו ואמר שאנחנו ווינרים כי הרביי הזקן שמת בניו יורק הבטיח את זה. וואט דה פאק? אולי בכל זאת ג'יזז קרייסט הוא המשיח?
אתה מסתכל בתמונות המשונות האלה של גרשון המפזז עם החב"דניקים, תנועה משיחיסטית, מוזרה וזרה לכל דבר שאדם חופשי במאה ה-21 מאמין בו; שומע אותו מכריז שוב ושוב ש"אין עוד מלבדו"; רואה אותו צועד כ-15 קילומטרים בפראג ולא מגיע לאימונים הגורליים לפני המשחק – ואתה אומר לעצמך בסופו של דבר: טוב שהם הפסידו.
טוב מאוד שהפסידו. טוב למכבי, וטוב לכולנו. אולי ההפסד הזה לצסק"א, מסמל סוף סוף את קריסתו של המשיחיזם הספורטיבי הדביק שכולנו אולצנו לדשדש במימיו בשנים האחרונות.
פיני גרשון צועד ברחובות פראג. לא הגיע לאימון (צילום: יועד כהן)
בואו נבהיר: אני אוהב ספורט, ואני אוהב מאוד כדורסל. אבל אני די משוכנע שאף קבוצה באנ.בי.איי. לא מביאה כומר צמוד מטעמה שיפעיל את לחשיו בכל משחק. בפעם האחרונה שבדקתי, אפילו מדינות המכונות בפינו "עולם שלישי" לא נוהגות בצורה זו. ואל תדברו איתי על יידישקייט. את היידישקייט שלכם תשמרו לשולחן הפרטי שלכם, או לבית הכנסת.
אז אתה יודע מה, פיני? אתם יודעים מה חב"דניקים? הקדוש ברוך הוא נחל מפלה! אלוהים הפסיד אתמול. מה זה הפסיד – במשחק הגמר הקובע, ועוד לקבוצה של עוכרי שמיים רוסים, יימח שמם. אבל רגע, שאלוהים יפסיד? הרי אין עוד מלבדו, לא?
יש עוד מלבדו. יש אימונים, והכנה, והתכוננות אמיתית למערכי משחק של גאון כדורסל כמו אטורה מסינה. ובעיקר יש ענווה. וחובה שלא לזלזל ולחשוב שהשמש זורחת מהתחת שלנו – או מהכיפה שאנחנו שמים לשתי דקות בקבר של המהר"ל בפראג. כי הרי אין צורך אמיתי שהמאמן יגיע לאימונים המסכמים. אללה יסדר...
חברים יקרים במכבי: תנו לנו לאהוב את הספורט הישראלי כאנשים חופשיים ונטולי אמונות תפלות וקישקושים. אם ראיתם את הפרצוף של שמעון מזרחי, צופה פה ושם בפיני מתבטא על ההוא ש"אין מלבדו" – אני חש עמוק בבטן שהוא יודע טוב טוב על מה אני מדבר. ואגב – זה לא יהיה אסון גדול אם פיני גרשון יילך לדרכו וייתן למכבי להתרענן קצת. כי עם כל הכבוד, יש עוד מלבדו.
