משימה אבודה

ג'יי.ג'יי אברהמס, היוצר של להיטי הטלוויזיה "זהות בדויה" ו"אבודים", מוכיח ב"משימה בלתי אפשרית 3", סרטו הארוך הראשון כבמאי, שהוא גם קולנוען מחונן. הוא מזריק דם טרי לפרק השלישי בסדרה, תוך שהוא שומר על המרכיבים הבסיסיים שלה - קטעי פעולה מרהיבים, טוויסטים מלהיבים ואפקטים מתקדמים.

ההרפתקה עצמה התחילה הרבה לפני הצילומים, כשטום קרוז - שהוא גם אחד ממפיקי הסרט - לא הצליח למצוא את הבמאי המתאים. קודם הגיע דייוויד פינצ'ר ("מועדון קרב"), ואז ג'ו קרנהאן ("מחלק סמים") בא והלך, עקב "חילוקי דעות אמנותיים". לבסוף קרוז בחר באברהמס, כי התלהב מסדרות הטלוויזיה שלו.

אברהמס, מעריץ ענק של סדרת הטלוויזיה המקורית עליה מבוססים סרטי "משימה בלתי אפשרית", הסתקרן מהקונספט של נבחרת מרגלים מתוחכמים, ובחר שלא להתרכז בגיבור יחיד בסגנון ג'יימס בונד. כשהוא מחזיר את הסרט לשורשי הסדרה משנות ה-60, אברהמס התמקד הפעם בצוות, המתלכד סביב מנהיג כריזמטי ומשטה בנבלים הדורשים שישטו בהם. אבל מה שמבדיל את הסרט הזה משני קודמיו זו ההתמקדות בחייו הפרטיים של איתן האנט - נישואיו, ויחסיו עם עמיתיו לצוות.

בסרט האקשן ממריץ הדופק הזה האנט מתעמת עם הנבל הקשוח ביותר שעמד מולו, אוון דוויאן (פיליפ סימור הופמן), סוחר נשק ומידע נטול מצפון וחרטות. הסרט ממוסגר על ידי סצינה מעוררת פלצות, שחוזרת בתחילתו ובסופו, בה מענה דוויאן את האנט ומאיים להרוג את אשתו החטופה. בין שתי הסצינות נמתח פלאשבק ארוך, ולא בלתי מעניין, המכיל את כל הפיתולים והתפניות שמתבקשים בסרטי הסדרה, ועם סוף שבאופן מפתיע מצליח לרתק.

האתגר של האנט, שנדחף לפינות קיצוניות, הוא איך לאזן בין חייו האישיים לעבודתו. וכאן איתן האנט הוא אדם לכל דבר, הנדרש למצוא מקום בחייו לשני עולמות הפוכים. אבל עבודת הריגול של האנט משפיעה באופן ישיר על חיי המשפחה שלו, כשאשתו ג'וליה (מישל מונאהן) נחטפת על ידי דוויאן. דוויאן הוא תזכורת שטנית לסיבות שמונעות מלא מעט אנשים להתחייב לחיי משפחה ולהתחתן.

ובחזרה לאקשן: הסרט השלישי, בסדרה שכבר גרפה מעל 400 מיליון דולר ברחבי העולם, מדלג בכל פינות הגלובוס, ועלילתו קופצת ללא מאמץ מברלין לרומא, ומשם לשנחאי. אברהמס, שגם היה שותף לכתיבת התסריט, מביא לסרט את התמהיל הייחודי לו של אקשן, דמויות, דרמה ואפילו קומדיה. ובכל זאת, הניסיון להעניק להאנט ממדים של "האדם הפשוט" מצליחים רק באופן חלקי, בעיקר בגלל שקרוז הוא שחקן מוגבל למדי. עבורו "משימה בלתי אפשרית" היא דרכו להוכיח שהוא כוכב, לא שחקן.

כל אחד משלושת סרטי הסדרה התאפיין בסגנון הייחודי של הבמאי שחתום עליו. בראיין דה פאלמה וג'ון וו ביימו את שני הסרטים הקודמים. אברהמס הוא אמן לא פחות ויזואלי משני קודמיו, אבל ככל שמתאפשר בסרט פופקורן שכזה, הוא מצליח לעגן את העלילה במציאות שנראית מוכרת, ולא בדיונית לחלוטין.

מול קרוז, בתור הגיבור, ניצב פיליפ סימור הופמן, שזכייתו באוסקר על תפקידו ב"טרומן קפוטה" עדיין טרייה בזיכרוננו. הופמן מצוין בתור הרשע של הסיפור והוא מצליח להוות עמית הולם להרואיזם של האנט. ובכל זאת, גם עם הופמן מולו וגם עם צוות שלם של שחקני משנה לצידו, הצלחתו הקופתית של הסרט נישאת על כתפיו של קרוז, שיצטרך להוכיח כאן שנוכחותו (המופרזת אולי) במדורי הרכילות ובמהדורות החדשות, בתור בן זוגה של קייטי הולמס ואביה הטרי של סורי, לא הזיקה לו.

אך בסופו של דבר, "משימה בלתי אפשרית 3" הוא מסע רטרו מהנה ומסחרר ברכבת הרים, שחונך השבוע - ברחבי הגלובוס - את עונת סרטי הקיץ. ייאמר לזכותו שהוא מציב רף גבוה לשאר שוברי הקופות שבדרך. עמנואל לוי

איש הקדילק

לידיעתכם, הביקורת הזאת מכילה כמה ספוילרים קטנטנים, לא משהו שלא נחשף קודם בטריילר של הסרט.

קבלו תקציר: "החלום המהיר בעולם", עם אנתוני הופקינס בתפקיד הראשי, הוא סיפורו האמיתי של קשיש המנסה לשבור את שיא המהירות ברכיבה על אופנוע, ומצליח. פייד אאוט. הסוף. קרדיטים. גרסתו של רוג'ר דונלדסון לסיפור הזה נמשכת שעתיים ושבע דקות. כלומר החלום אולי מהיר, אבל הסרט די איטי.

יש רגעים לא רעים ב"החלום המהיר בעולם". מסעו של ברט מאנרו מניו זילנד למישורי המלח של מערב ארצות הברית מתואר באופן אפיזודי ומכיל כמה סצינות חביבות, שבו הקשיש מהעיירה הנידחת בצד השני של העולם מגיע להוליווד ונחשף לתרבות הפופ המתירנית של סוף שנות ה-60. מצד שני, זו גם הבעיה העיקרית של הסרט בעיניי: הוא הבטיח סרט על ספיד-ג'אנקי אבל במקום זאת הוא מעין "להציל את גרייס" אוסטרלי, סרט העוסק בזיקנה מנקודת מבט "מגניבה", סרט שמראה שבהתקרבנו אל דמדומי החיים לא צריך להרים ידיים, אלא להפך. זה הזמן לצאת למרדפים אחרי חלומות. מה כבר יש להפסיד. הכל טוב ויפה, מסר מוצלח, והאוכלוסייה הגריאטרית תקבל אצל הופקינס דמות חיננית, בלתי שגרתית בנוף הקולנועי, עם ליבידו פעיל, תמימות מייאשת ומוטיבציה חסרת מעצורים (במובן המילולי של הצירוף).

אבל כל זה לא מספיק. עבורי, "החלום המהיר בעולם" הוא סרט עם מערכה שלישית בלבד. כל מה שקדם לה מיותר. ולא רק זה, גם טיפה משומש. הגיבור שלנו גומא מרחקים, יוצא למסע מסביב לעולם, מטיס את אופנוע האלף סמ"ק שלו במהירויות בלתי אנושיות, מקריב את חלקי גופו המזדקנים למען הגשמת החלום, אבל בסופו של דבר הוא לא זז מילימטר. "אה," תענו לי, "זה בדיוק העניין. זה לא סיפור על איש שהעולם שינה אותו, אלא על איש ששינה את העולם". ואכן, יכולתו של מאנרו לכופף את הכללים, להשתמש בכנות ובלבביות כדי להפיל חומות של ריחוק וניכור ולגלות אמפתיה כלפי כל אדם שנקרה בדרכו, מעניקה לסרט כמה רגעים סימפטיים, בהם הוא מזכיר יותר את "סיפור פשוט" מאשר את "מהיר ועצבני". אבל קשה להתחמק מהעובדה שעד המערכה האחרונה, שמעניקה לסרט את הדופק שלו, דונלדסון בעיקר ממחזר סרטים אחרים. והוא עושה את זה קצת יותר מדי על הצד ה"חמוד".

רוג'ר דונלדסון היה בן 22 כשברט מאנרו שבר את שיא המהירות שלו ב-1967. דונלדסון, במאי אוסטרלי שחי בניו זילנד, היה חלק מגל יוצרים שעקרו מאוסטרליה/ניו זילנד להוליווד בשנות ה-80. פיטר וויר עשה את קצת קודם, פיליפ נויס קצת אחר כך. וויר הפך לאחד היוצרים הבולטים באמריקה, נויס ודונלדסון הפכו לפועלים שחורים של תעשיית הבלוקבאסטרים. דונלדסון, למשל, אחראי ל"ללא מוצא", שובר קופות עם קווין קוסטנר שרבות דובר על הטוויסט שבסופו (ומאז, ודי בצדק, נשכח). הוא גם היה אחראי להזנקת הקריירה של טום קרוז ב"קוקטייל". הוא עשה סרטים סבירים ועשה סרטים בינוניים. אישיות לא היתה שם, מיומנות דווקא כן. ועכשיו, כמו כל מהגר, הוא הולך למקום בו נמצא סיר הבשר. בשנות ה-60 זה היה ניו זילנד. בשנות ה-80 זה היה הוליווד ובשנות האלפיים חזרה לניו זילנד, ממילא משם מגיעים לא מעט משוברי הקופות של השנים האחרונות (בארי אוסבורן, מפיק הסרט הזה, חתום כמפיק על טרילוגיית "שר הטבעות" לצד פיטר ג'קסון). וכך, כמו שנויס חזר לאוסטרליה לביים את "ארוכה הדרך הביתה", המבוסס על סיפור אמיתי ומקומי, גם דונלדסון. כל מה שהם יעשו, הוא יעשה אחריהם. "החלום המהיר בעולם", בהתאם, הוא סרט שרודף אחר הרצון להשאיר חותם. אבל בעוד גיבור הסרט נראה בלתי ניתן להתשה, הסרט עליו דווקא כן.

עוד ב"סינמסקופ": על שני סרטים זניחים אבל סימפטיים תוצרת צרפת - "אהבה באוויר" ו"אנג'ל A" - ועל "שלום לנוקמת" שישודר בבכורה ב-HOT