מכימיה ועד ספורט: הוענקו 14 פרסי ישראל

מדינת ישראל הוקירה הערב (ד') כבוד ל-13 ישראלים שתרמו לחברה ולמדינה, בטקס הענקת פרסי ישראל בתיאטרון ירושלים. שלושה פרסי מפעל חיים הוענקו השנה - לסופרת דבורה עומר, לאל שווימר שייסד את התעשייה האווירית ולתזמורת האנדלוסית. יעקב חודרוב לא הגיע לקבל את הפרס לאחר שלקה באירועי מוחי ואושפז בבית החולים "אסף הרופא" במצב קשה.

הטקס נערך במעמד נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט, יו"ר הכנסת הזמני שמעון פרס, שר החינוך, מאיר שטרית ובכירים נוספים. פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. את הענקתו, יזם ב-1953, שר החינוך דאז, בן-ציון דינור, והוא מוענק מאז באופן רצוף. הזוכים הם אזרחי-ישראל - יחידים, קבוצה או תאגיד שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

עד כה הוענקו במדינת ישראל החל משנת תשי"ג, 551 פרסים. פרסי ישראל הוענקו למגוון רחב מאוד של אזרחי המדינה, לגברים ונשים, דתיים ושאינם דתיים, צעירים וקשישים, ותיקים ועולים חדשים, עדות שונות ודתות שונות - אזרחי ישראל.

• 13 כלות וחתני ישראל לשנת תשס"ו הם:
  

פרופ' יעקב בלידשטיין (68) - חקר מחשבת ישראל

פרופסור מן המניין, מחשובי החוקרים של ההלכה היהודית ושל משנתו של הרמב"ם - נמנה עם מייסדי המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון ועם מייסדי המרכז הבין-לאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן, לימד במרוצת השנים אלפי תלמידים. מחקריו הרבים עוסקים בין השאר בזיקה של חיי היהודים לעולם הנכרי, בבעיות חברתיות בהלכה היהודית ובסוגיות שבין אדם למקום.

פרופ' חיים אדלר (78) - חקר החינוך

פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. מהחשובים בחוקרי החינוך בארץ וחלוץ המחקר הישראלי בסוציולוגיה של החינוך. מחקריו עוסקים בין השאר בחקר הנעורים והנוער, בקידום נוער משכבות חלשות ובקליטת נוער עולה, ותרמו רבות לקידומה של מערכת החינוך בארץ ולקביעת מדיניותה.

פרופ' מרים בן-פרץ (79) - חקר החינוך

פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה. מגדולי החוקרים בחינוך ובהוראה. מחקריה הרבים עוסקים בפיתוח ובהערכה של תכניות לימודים, בקביעת מדיניות חינוכית, בהכשרת מורים ובהתפתחותם המקצועית ובחינוך יהודי בישראל ובתפוצות.

פרופ' רות לפידות (76) - חקר המשפט 

מבכירי המשפטנים בתחום הבין-לאומי. עסקה רבות במחקריה בתחומים הנוגעים למעמדה של ישראל ולגבולותיה, ובין היתר בחנה את זכויות המעבר במצרי טיראן ובתעלת סואץ, ודנה בשאלות של ריבונות ואוטונומיה. בשנים האחרונות מחקריה מתמקדים במעמדה המשפטי של ירושלים, והיא מומחית בעלת שם עולמי בתחום. פרופ' לפידות מילאה שורה של תפקידים דיפלומטיים בשירות המדינה, וייצגה את ישראל בין השאר בעצרת האו"ם, במשא ומתן לשלום עם מצרים ובשיחות הראשונות על האוטונומיה הפלסטינית.

פרופ' אמנון רובינשטיין (75) - חקר המשפט 

פרופסור למשפטים ונשיא המרכז הבין-תחומי בהרצליה - הוא מומחה במשפט חוקתי. מחקריו הרבים עוסקים בהיבטים שונים של המשפט הישראלי וביסודות המשפטיים, החברתיים וההיסטוריים של החברה בישראל. בפעילותו הפוליטית והפרלמנטרית הוא תרם רבות לחקיקת חוקי היסוד של ישראל, בעיקר בתחום של זכויות האדם. כיהן כחבר כנסת במשך 25 שנה. בממשלה הוא כיהן בתפקידים שר החינוך התרבות והספורט, שר התקשורת, שר המדע והאנרגיה ושר האנרגיה והתשתיות.

פרופ' נחום קידר (86) - חקר החקלאות

פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית – הוא מומחה בעל שם עולמי בפיתוח ובטיפוח של זני עגבניות חדשים. מחקריו הובילו בין השאר לפיתוחן של עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים, של עגבניות שרי ושל עגבניות אשכולות – זנים הנמכרים כיום בכל רחבי תבל. זרעי העגבניות מהזנים שפיתח הם מענפי היצוא החשובים של החקלאות בישראל, ומגדלים את פרותיהם בעשרות מדינות בעולם.

פרופ' צבי רפופורט (70) - חקר הכימיה 

פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית - הוא מחשובי החוקרים בארץ בכימיה אורגנית-פיזיקלית. מחקריו מתמקדים בעיקר בפענוח מנגנוני תגובה של תרכובות אורגניות שונות (בעיקר בהתמרה של תרכובות ויניליות), בפיתוח שיטות לזיהוי תוצרי הביניים שלהן, בהכנת אנולים יציבים ובלימוד המבנים והתגובות שלהם.

פרופ' פנינה זלצמן - תחום המוזיקה

מטובי הפסנתרנים בעולם ומורה נערצת לפסנתר – הייתה בנגינתה עם הטובות מהתזמורות בעולם ועם גדולי המנצחים שגרירה בולטת של המוזיקה הישראלית עוד לפני קום המדינה. היא פעלה רבות לקידום המוזיקה בארץ, ובאמצעותה גם לקידום המדינה, והעמידה מאות תלמידים.

פרופ' מנדי רודן (77) - תחום המוזיקה

מנצח ופרופסור לניצוח במוסדות אקדמיים מובילים - הוא מגדולי המוזיקאים של ישראל. הוא ניצח על תזמורות חשובות בעולם ובארץ, בהשתתפותם של טובי הנגנים, ובהופעותיו הרבות הוא מייצג את ישראל ואת תרבותה. הוא מחלוצי ההוראה האקדמית של מוזיקה בישראל, ופיתח תכניות הוראה בניצוח. תלמידיו הרבים השתלבו כנגנים וכמנצחים בתזמורות ברחבי העולם.

יעקב חודורוב (79) - תחום הספורט ותרבות הגוף  

מבכירי הספורטאים של ישראל בכל הזמנים - היה שוער הנבחרת הלאומית מיום הקמתה. הצטיינותו ומסירותו למשחק, לצד הגינותו הספורטיבית, הפכו אותו לדמות מופת לדורות של חובבי ספורט ובני נוער בישראל.

רלף קליין (75) - תחום הספורט ותרבות הגוף

לאחר קריירה מרשימה כשחקן היה לאחד ממאמני הכדורסל הבולטים בישראל ובאירופה – הביא את קבוצת מכבי תל אביב ואת נבחרת ישראל לצמרת הכדורסל האירופי. כל ימיו כשחקן וכמאמן דגל קליין בשילוב בין חידושים מקצועיים, התמדה ועבודה קשה, ואת הערכים האלה הוא מנחיל עד היום לעשרות ילדים ובני נוער שהוא מאמן, מקצתם בהתנדבות.

דבורה עומר (74) - מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה

מגוללת בספריה פרקים בתולדות הציונות והמדינה. באמצעות סיפוריהם האישיים של הגיבורים היא מקרבת את הנוער הישראלי להיסטוריה של עמו ומדינתו, ועוסקת ברגישות ובאהבה בנושאים חברתיים. 

אל שווימר (89) - מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

מייסדה של "התעשייה האווירית" ומנהלה שנים רבות - היה דמות מרכזית בהשגת עליונותה האווירית של ישראל במאבקיה על קיומה. בפעולותיו הנועזות הוא הבריח מטוסים למדינה שבדרך והיה ממקימיו של חיל האוויר וממפקדיו בימיו הראשונים. כמנהל "התעשייה האווירית" הוא הפך אותה לאחד הגופים המובילים בעולם בתחום, ותרם רבות לביטחונה של המדינה ולכלכלתה.  

התזמורת האנדלוסית הישראלית, אשדוד - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

התזמורת האנדלוסית הישראלית פועלת במתכונת של תזמורת מקצועית כבר שלוש-עשרה שנה. לפני כן, פעלה במתכונת שונה כחלק מפעילות המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד ב-1988 ביוזמתם של מוטי מלכא, אלי בן חמו, ד"ר יחיאל לסרי וסאמי אלמגריבי.

עיריית אשדוד היא המוסד הראשון שתמך תקציבית בתזמורת ומאוחר יותר הצטרף משרד החינוך והתרבות, שהוא היום הגורם התומך העיקרי של התזמורת. כאשר עמדה התזמורת על רגליה היא גייסה נגנים נוספים, חלקם מקרב העולים ממדינות חבר העמים, והחלה לבסס עצמה כתזמורת גדולה ומלאה עם צוות אמנותי קבוע של מנצחים, נגנים ופייטנים המונה למעלה מ-60 מוסיקאים. מאז ועד היום פועלת התזמורת בעיר הולדתה אשדוד, משם היא יוצאת לקונצרטים ברחבי הארץ ובעולם.