מה בין מתנחלת לקיבוצניקית - על אוכל, חברות וסובלנות

משפחה לא בוחרים, חברים - כן, וחברים שהופכים להיות חלק מהמשפחה הם הקשר החזק ביותר בעיני. יש לי הרבה חברים שאספתי בכל מיני שלבים בחיים. בודדים הגיעו לדרגה של משפחה ואלה בעיקר חברי ילדות. מרים נכנסה לחיי בשלב מאוחר יחסית, אבל מהר מאוד הגיעה לראש סולם המעמדות של החברות.

בחול המועד האחרון, היא הגיעה אלי לביקור יחד עם בכורתה בת השש, נועה (מרים היא לוחמת דמוגרפית ידועה שמגדלת שלושה ילדים לתפארת מדינת ישראל ועוד ידה נטויה). לקחתי את הבנות לדגום את שאריות ארוחת הסדר אצל אבא שלי (המקום היחיד שמחזיק גם מצות בסביבתי הקרובה).

הנה שלושה דברים שחשוב לדעת על מרים לפני המשך השתלשלות האירועים: היא אישה חזקה, אסרטיבית ונחרצת. אסור בשום אופן להפריע לה בזמן האוכל. היא נחרצת בצורה מפחידה כשמפריעים לה באוכל. ולהמחשה, בביקור האחרון שלהן אצלי, בישלתי עוף. נועה בדיוק התחילה באותה תקופה להיחשף לקשר שבין אוכל לבעלי חיים ושאלה: "טל, נכון שעוף זה תרנגולת?". נבהלתי מכך שהילדה מתחילה לגלות סימני צמחונות מדאיגים והתחלתי לגמגם כל מיני הסברים. אמא שלה, בלי להתבלבל, עם פולקע בין השיניים, סיננה בטון מאיים: "כן, עוף זה תרנגולת שהורגים אותה, מוציאים לה את הדם, מנקים לה את הנוצות, מבשלים אותה ועכשיו את אוכלת את זה!". בזה זה נגמר - הילדה אוכלת תרנגולות ופרות בלי בעיה.

בעיניים נוצצות פנתה הילדה לאבא שלי (אחרי הכל, לאכול גם פירה עם קטשופ וגם משהו שלי אסור, זה ניצחון גדול),

שבלע את הרוק, הסכים לביזיון וכך כולם חזרו לאכול בשלווה ובאושר. אז לזכר אותה פרשה הנה מתכון כופתאות (טוב, קניידלך - אבל ממש לא כשרים לפסח בגלל אבקת האפייה) ממולאות כבד וכמהין - ממש לא צריך לחכות לפסח בשביל לאכול אותן וזו הזדמנות מצויינת לגמור שאריות קמח מצה שנותרו בבית (של מרים לפחות).

כופתאות ממולאות בכבד וכמהין

הבסיס לכופתאות הוא של סבתא שלי, מילוי כבד בטח לא אני המצאתי. לשילוב של כבד וכמהין נחשפתי במסעדת NG, שם הוגש כבד עגל עם ממרח כמהין (לטעמי הכמהין משתלבות טוב יותר עם כבד עוף). 

המרכיבים: 

4 ביצים

8 כפות מים

8 כפות שמן

1 כפית אבקת אפיה (אני לא סובלת קניידלך דחוסים וקשים כמו בחדר האוכל בקיבוץ)

1/2 1 - 2 כוסות קמח מצה

מלח ופלפל לפי הטעם

למילוי:

1/2 ק"ג כבד (לשטוף, לנקות מגידים דם ומרה וליבש מהנוזלים)

בצל גדול קצוץ

כפית גדושה של ממרח כמהין או שמן כמהין (פלצני? תעשו בלי, אבל זה ממש לא אותו הדבר)

4 שיני שום חצויות ופרוסות דק (אני אוהבת חתיכות של שום, אפשר גם לכתוש אותו)

אופן ההכנה:

1. הקניידלך: טורפים את החומרים הרטובים, מוסיפים את היבשים, מערבבים ומניחים מכוסה במקרר לחצי שעה.
2. למילוי: מזהיבים את הבצל, מוסיפים את השום והכבד לטיגון קצר, מוציאים ומקררים.  קוצצים גס בסכין, מוסיפים את הכמהין ומתבלים במלח ופלפל.
3. ההרכבה: משטחים עד דק (עובי של מ"מ בערך) קצת מתערובת הקניידלך, שמים 1/2 כפית מהמילוי וסוגרים. מבשלים בציר עוף (ותעשו לי טובה, זו מנה מושקעת, תשתדלו שיהיה ציר מושקע. מומלץ לזרוק כף מממרח הכמהין גם לתוך הציר).