שתף קטע נבחר

שוק מתפתח: סלולריים פשוטים לעולם השלישי

שוק ענק ובתולי קורץ ליצרניות הסלולר: המדינות המתפתחות. לפי הערכות יש שם מיליארד משתמשים פוטנציאליים - רק שרובם לא יכולים להרשות לעצמם. הפתרון: לייצר עבורם סלולריים פשוטים מאוד וזולים במיוחד. נוקיה ומוטורולה הלכו על זה – והן גורפות רווחי עתק

זהו עידן חדש של מצלמות וידאו סלולריות, הכריז אנסי ואניוקי, סגן הנשיא למולטימדיה בחברת נוקיה, כאשר הציג לפני כשבועיים את הטלפון המתקדם ביותר של החברה, 93N. קשה שלא להתפעל מהמכשיר החדש. הוא אורז בחבילה קומפקטית גם מצלמה דיגיטלית באיכות של 3.2 מגה פיקסל, איכות צילום וידאו, שמתקרבת לאיכות של DVD, ואפשרות לחבר את המכשיר ישירות לטלוויזיה כדי לצפות בסרטים.

 

אבל הסלולר החדיש הזה, שישווק במהלך הקיץ הקרוב, יגיע עם תג מחיר תואם: 550 יורו, שהם כ-3,100 שקל. בעולם המערבי זה אולי מחיר תחרותי אבל עבור מאות מיליונים אחרים בעולם, שהמשכורת החודשית שלהם היא פחות מעשירית מעלות המכשיר, הטלפון הזה הוא בגדר פנטזיה בלתי מושגת.

 

נוקיה יודעת זאת היטב. התוצאות הכספיות האחרונות של החברה הראו בבירור מהיכן מגיע כיום עיקר הרווחים: מכירת טלפונים זולים למדינות המתפתחות, שם הצרכנים עדיין מחפשים טלפון פשוט, ובעיקר זול. מכיוון שההערכות מדברות על מיליארד משתמשים פוטנציאליים נוספים, שכיום ידם פשוט אינה משגת לרכוש טלפון סלולרי, מקפידות היצרניות, שמשקיעות כמובן בחדשנות טכנולוגית יקרה, לפתח גם מכשירים זולים בהרבה.

 

טלפון ב-30 דולר

 

בעוד שבמדינות המערב אחוזי החדירה של הסלולר מדגדגים את ה-100 אחוזים, באפריקה, באסיה ובסין הם עדיין לא מגיעים ל-30 אחוזים. בהודו, שכבר נחשבת על ידי רבים למעוז טכנולוגיה עולמי, אחוז החדירה של הטלפונים הסלולריים עדיין לא מגיע אפילו ל-10 אחוזים (אף שנמכר שם מספר עצום של מכשירים).

 

הסלולר הוא דווקא פתרון מצוין עבור מדינות אלה, שתשתיות הטלפון הקווי בהן עלובות עד לא קיימות. עבורן הסלולר הוא לעתים הברירה היחידה. וכך קורה, שבמדינות הללו קופצים היישר מדור שגדל ללא טלפון כלל, לדור שיגדל על טלפונים סלולריים מהדור השלישי.

 

במוטורולה, למשל, המדורגת שנייה במכירות עולמיות אחרי נוקיה, קפצו על העגלה כבר לפני כשנה. בתחילת 2005 הציב ארגון ה-GSM העולמי מכרז, שהיווה אתגר מעניין: פיתוח טלפון סלולרי ל-18 מדינות מתפתחות במחיר של פחות מ-40 דולר ליחידה. מוטורולה הצליחה לעמוד ביעד, וזכתה באפשרות לספק ששה מיליון מכשירים במחיר זה. בתחילת 2006 שוב זכתה החברה במכרז, והפעם הצליחה להגיע למחיר של 30 דולר למכשיר.

 

קצת פחות מהשכר החודשי הממוצע

 

בעיניים מערביות המחירים הללו נראים מגוחכים, אך בחלק מהמדינות מחיר הטלפון הוא קצת פחות מהשכר החודשי הממוצע, כך שבעליו צריך לחסוך במשך כמה חודשים על מנת לרכוש אותו.

 

מוטורולה לא מסתפקת רק בשיווק טלפונים זולים. בהודו למשל חתמה החברה הסכמים עם רשת המציעה נקודות אינטרנט לחקלאים ברחבי המדינה, ועם רשת חנויות חקלאיות שבה ניתן לרכוש ציוד חקלאי. בחברה מסבירים, כי הרשתות הללו מגיעות לנקודות קטנות ומרוחקות מאוד במדינה, ומכיוון שהן נהנות מאמינות גבוהה בקרב החקלאים הם יכולות לעודד את מכירות הסלולריים.

 

בעקבות ההצלחה של מוטורולה הודיע אירגון ה-GSM העולמי כי החברה תמשיך לספק את המכשירים המוזלים עד סוף 2006. בתמורה מספק האירגון תמיכה בהקמת רשתות סלולריות ותקינה למדינות הללו.

 

המטרה של אירגון ה-GSM במכרז הזה הייתה לאו דווקא לספק תעסוקה ליצרניות הסלולר, אלא להגיע למצב שבו עד שנת 2010 תהיה ל-80 אחוזים מאוכלוסיית העולם גישה לטלפון סלולרי. בנוסף, עבור הזכות למכור את המכשירים תורמות מוטורולה ושאר המפעילות הסלולריות במדינות המתפתחות 50 סנט מכל מכשיר שהן מוכרות לקרן מיוחדת. בעזרת כספי הקרן מקדמים פרויקטים בתחום התקשורת ברחבי העולם, כמו גישה לאינטרנט באזורים נידחים בבנגלדש, או גישה להודעות מולטימדיה במחוזות שונים בהודו.

 

3 שבועות בלי טעינה

 

המכשיר הראשון של מוטורולה שזכה במכרז, C113 , מגיע במשקל 80 גרם  עם צג שחור לבן, אפשרות לשליחת הודעות טקסט (SMS), כמה משחקים, שעון מעורר, מלחין רינגטונים, וזהו בעצם. מי שמחפש חידושים כמו בלוטות', רשת אלחוטית, צג צבעוני, נגן MP3 או מצלמה – כדאי שיחפש במקום אחר.

 

למעשה, התכונה הבולטת ביותר של הטלפון – שיכולה דווקא לקסום גם לצרכן המערבי – היא עוצמת הסוללה של המכשיר: עד 11 שעות דיבור ו-450 (!) שעות המתנה. מדובר בנתונים שמזמן לא קיימים במכשירים החדישים והיקרים, שמתהדרים בכל מיני תכונות ופונקציות, שרובן זוללות אנרגיה לתיאבון. צריכת האנרגיה המינימלית של המכשיר של מוטורולה היא דבר חיובי במדינות המתפתחות, שבהן אספקת החשמל משובשת לעיתים. כך יכול בעל המכשיר להסתובב איתו במשך קרוב לשלושה שבועות מבלי להטעין אותו כלל.

 

היוזמה של אירגון ה-GSM העולמי הובילה גם להתפתחותם של עסקים נוספים, בעיקר באפריקה. יזמים זריזים הפכו שם את הטלפונים הזולים לטלפונים ציבוריים. מי שידו אינה משגת לרכוש טלפון סלולרי – משלם לבעל המכשיר הסלולרי עבור הזכות לקיים שיחה או לשלוח הודעת טקסט. בעל המכשיר נודד איתו מכפר לכפר, כשאת כל העסק שלו – הסלולר המוזל – הוא סוחב איתו בכיס.

 

בזכות המכירות של המכשירים הזולים הצליחה מוטורולה להגיע לראשונה מזה שמונה שנים לנתח שוק של 20 אחוזים מכלל מכירות הטלפונים העולמיות. כך על פי נתוני חברת המחקרים Analytics Strategy.

 

סמסונג, שבחרה במדיניות אחרת, של התמקדות בנתח השוק הבינוני והגבוה, ירדה ל-12 אחוזים בלבד לעומת 14 אחוזים בשנה הקודמת. עם זאת, היא רחוקה מלנטוש את המדינות המתפתחות. מעבר לסידרה חדשה של טלפונים זולים, עליה הכריזה באחרונה, היא נוקטת במדינות הללו קו פירסומי מעניין: בהודו, למשל, היא מפרסמת את הדגם החדש שלה בערוצי טלוויזיה מקומיים דוברי אנגלית, הנחשבת לשפה של המעמד הגבוה.

 

השחור הפך אדום

 

הענקיות הבינלאומיות שנכנסות לשווקים המתפתחים דווקא לא נהנות מיחס חם במיוחד. ברוב המקרים הן נתקלות בתחרות לא פשוטה מצד יצרנים מקומיים, שהיא לעיתים אפילו צמודה במיוחד. כל כך צמודה, עד שמנהליה של בלקברי, יצרנית זימוניות הדואר האלקטרוני הפופולריות, נדהמו לגלות חודש לפני ההשקה המתוכננת בסין כי הם כבר פועלים במדינה, רק בשם קצת שונה – רדברי (RedBerry). ליצרן הסיני לא הפריע בכלל להשיק שירות עם שם זהה כמעט.

 

בחברת China Unicom, שעומדת מאחורי המיזם האדום, לא מתביישים: "השם רדברי מתקשר לשם הססגוני של בלקברי, שאנשים כבר מכירים, והוא גם משלב את הסמל האדום החדש של China Unicom", הסבירו בהודעה לעיתונות.

 

היתרון של בלקברי נשאר עדיין במכשירים עצמם, כיוון שהשירות המתחרה עובד על טלפונים סלולריים. אבל רדברי מתכוונת להשיק שירות אטרקטיבי במיוחד: המנוי יעלה 5 דולרים לחודש בלבד, עם תשלום של סנטים בודדים למשלוח כל דואר. בלקברי, לעומת זאת, גובה יותר מ-60 דולרים למנוי חודשי, שמציע כמות הודעות בלתי מוגבלת.

 

המגמה מתהפכת

 

בינתיים נראה, שמכירות של טלפונים סלולריים זולים למדינות מתפתחות ומכירות של טלפונים יקרים למדינות המערביות היא תוכנית פעולה פשוטה, מובנת ומשתלמת. אך ייתכן שבשנים הקרובות היוצרות דווקא יתהפכו.

 

מחקר שערכה קבוצת NPD בארה"ב מגלה, כי בעוד של-28 אחוזים מבעלי הסלולר יש טלפונים שמסוגלים להציג וידאו, רק אחוז אחד מהם אכן צופה בסרטונים. התאווה של יצרניות ומפעילות הסלולר למכור מכשירים מתקדמים יותר ויותר כדי להרוויח על מכירת תכנים בהמשך מובילה אותם למבוי סתום.

 

על פי המחקר, חלק גדול מאלה שהצופים בסרטים על גבי הסלולר הם לקוחות ותיקים של החברות (עם ותק של לפחות שלוש שנים), מה שרומז על כך שהם לא עברו למפעילה סלולרית מסויימת בגלל שזו הציעה שירותי וידאו או מכשירים מתקדמים, אלא פשוט שדרגו את המכשיר הקודם שלהם למתקדם יותר. דווקא בשירותים החדישים – והיקרים – רובם המוחלט לא משתמשים.

 

הדבר מצביע על כך, שחלק גדול מהצרכנים בעצם מבקש טלפון פשוט לשיחות בלבד, בלי כל התוספות היקרות שהופכות אותו לנטל כספי לא מבוטל גם על צרכנים במדינות מערביות.

 

במדינות המתפתחות עוברים למכשירים מתקדמים יותר

 

מאידך, דווקא במדינות המתפתחות רואים גידול בביקוש לטלפונים מתקדמים.

הנתונים של נוקיה חשפו פרט מעניין: מחירם הממוצע של המכשירים שמכרה נוקיה עלה ב-20 אחוזים, ל-125 דולר, והפתיע אפילו את התחזיות של החברה עצמה.

 

בחברת המחקר גרטנר מעריכים, כי הסיבה לכך היא, שגם שבמדינות כמו סין והודו מתחילים המשתמשים להחליף מכשירים פשוטים למכשירים מתקדמים יותר. למרות שמדובר עדיין באחוזים קטנים של משדרגים – גודלם העצום של השווקים מאפשר להציג רווחים משמעותיים.

 

החברות לא מסתפקות רק במכירת טלפונים, ומעבירות את המפעלים שלהן למדינות המתפתחות. כך הן מרוויחות פעמיים: גם בגלל עלויות הייצור הנמוכות, וגם בגלל הקרבה לצרכנים עצמם. נוקיה, למשל, השיקה מפעל גדול בטאמיל נאדו שבהודו. גם סמסונג החלה החודש בייצור במפעל החדש שלה בגוראן שבהודו, מתוך רצון לענות על הביקוש הגדול במדינה. המפעל החדש אמור לייצר בשנה הראשונה מיליון טלפונים מדי חודש.

 

גם LG הקימה מפעל בהודו. לדברי החברה, היתרונות בכך הן לא רק בעלויות הנמוכות אלא גם בקבלת המשוב המיידי מהצרכנים. לדוגמה, שני טלפונים סלולריים שהשיקה LG לאחרונה כוללים בתוכם משחק קריקט שאהוב מאוד בהודו, אך לא נחשב פופולרי כלל בחלקים אחרים של העולם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סלולרים זולים לעולם השלישי
מומלצים