אנרגטי גם בגיל 60
"הם פשוט מחפשים משהו שונה", כך מסביר סולן להקת נצרת הסקוטית את הנוכחות של צעירים בהופעות שלה. רונן צומר היה אחד מהם, ולמרות האולם החצי ריק - הוא קיבל מופע בפול גז
צילום: אילן לורנצי
יש דבר אחד חשוב מאוד, שזמרים ולהקות בארץ חייבים ללמוד מהאורחים שמגיעים אלינו מחו"ל השנה. כשאומרים שההופעה מתחילה ב-21:00 - היא באמת מתחילה ב-21:00 ולא לקראת חצות. איחור של 10 דקות, דבר מתקבל על הדעת ביותר בכל הנוגע לתרבות ההופעות בישראל, גרם לי להפסיד את הפתיחה להופעה. כשנכנסתי בריצה לאודטוריום חיפה התאכזבתי לראות שהוא רק חצי מלא, מה שהפך את ההופעה של להקת נצרת הסקוטית להופעה אינטימית במיוחד.
Nazareth, למי שלא יודע, היא מלהקות הרוק הוותיקות שחבריה יכולים להיות אבא שלי. חצי האולם שהיה מלא, היה ברובו גם של צעירים בשנות ה-50 לחייהם, שלפני 30 שנה, בשנות ה-70, Nazareth היו היהודה סעדו והנינט שלהם. זה קצת כואב בלב לראות להקת רוק ותיקה שהרעישה איצטדיונים מופיעה לפני אולם קונצרטים חצי ריק, שבחלקו יושבים צופים כאילו מדובר בקונצרט קלאסי והיתר מצטופפים ליד הבמה בשאגות וריקודים. יש בזה כאב נוסטלגי בשביל אותם מבוגרים שרואים את אלילי נעוריהם, שנים אחרי שאלו עברו את שיאם. מישהו כבר אמר פעם שכוכב רוק צריך למות צעיר.
לא נראה שממש הפריע ללהקה כמה אנשים היו בקהל ולמה. הם את שלהם עשו בפול אנרגיה ופול גז. הסולן דן מק'קפרטי חגג השנה 60, וזה לא ממש הפריע לו לשיר ולצעוק. טוב, בגילו זה קצת קשה להשתולל על הבמה, אבל עם סבלנות סקוטית הוא אפילו עצר לחתום למעריצים הצעירים תוך כדי הופעה. מה בוער לו? (חוץ מהמלון בו שהתה הלהקה בישראל).
"היום הרבה צעירים מגיעים שוב לראות את ההופעות שלנו", מספר מק'קפרטי "אני לא יודע למה, אני חושב שזה בתגובה למוזיקה שהם רואים כל הזמן בטלוויזיה שנשמעת אותו דבר והם פשוט מחפשים משהו שונה".
נצרת עושים אולד-סקול רוק שמרני ונטול פוזה, הם לא וירטואוזים אבל הם מגובשים ומקצועיים. פט אגנאוי, ממייסדי הלהקה, אף הוא בן 60, מחייך על הבס, בנו לי אגנאוי הצטרף ללהקה ב-1999 ובהחלט משמר על כובד הלהקה וג'ימי מוריסון, למרות החזות המטאלית שלו הוא גיטריסט בינוני, עם קטעי סולו די עלובים, אך עדיין מספקים את המוצר.
"היינו כאן כבר פעמיים ואנחנו מקווים לחזור", אומר דן. "עשינו ברוסיה כבר 20 סיבובי הופעות מאז שנות ה-80, ואנחנו לא האמננו שנופיע שם כל כך הרבה פעמים", משלים פט אגנאוי.
נצרת הפגיזו עם כל הלהיטים הכבדים שלהם מכל התקופות: Razamanaz, Bad Bad Boy, My White Bicycle Whisky Drinking Woman אותו הקדיש מק'קפרטי לאימו, חידוש אנרגטי ל-Cocaine של J.J. Cale שהפיח בשיר חיים חדשים, וכמובן את Hair of the Dog בביצוע מרתק הכולל שירה על חמת חלילים סקוטים מסורתית, וביצוע מרגש לבלדה Love Hurts, שבזכותה הלהקה הגיעה לאן שהגיעה.
לפנייה לכתב/ת 
