האכלת היונים תורמת לאיכות הסביבה
אלמלא העופות, ציפורי הבר וחתולי הרחוב, היינו חיים בתוך אזורים מוכי אסון טבע. בעלי-החיים השותפים לחיינו בערים הגדולות מנקים את הרחובות משיירי מזון, שומרים על מאזן מזיקים קבוע ומונעים התפשטות מחלות וזיהומים שונים. לכן, האכלת יונים אינה רק פעולה יפה ומחממת לב - היא גם מועילה לסביבה ולחיי האזרחים
לפתע פרשו כל היונים כנף ונמלטו. פקח זעוף פנים זינק לעברן וניצב אל מול הקשיש. לתדהמתו נקנס זה מיד בסכום של 290 שקלים. על מה ולמה? על כך שהאכיל יונים. אם מישהו סבור היה שמדובר במתיחה, באה דוברת עיריית חולון וטפחה על פניו. לדבריה, האכלת יונים יוצרת זוהמה ולכלוך שגורמים למפגע תברואתי קשה ביותר. עוד היא מוסיפה כי הדבר חמור שבעתיים בעצם ימים אלה, משום החשש להתפרצות שפעת העופות. תמהני אם דוברת העירייה התייעצה עם מהנדס סביבתי בטרם מסרה את הודעתה, או אם בכלל מעסיקה עירייה זו מהנדסי סביבה.
יונים שבעות בריאות יותר
דווקא יונים רעבות וחלושות מועדות יותר למחלות מאשר יונים שבעות. האכלת היונים מאפשרת לשמור על בריאות היונים, וכתוצאה מכך גם על שאר בעלי הכנף. מלבד זאת, אין קשר מחייב בין יוני הכיכרות לשפעת העופות. אלו אינן אלא פליטות תרבות או צאצאי יוני הדואר ששירתו אותנו יפה במשך דורות רבים. אפשר שהן מלכלכות את הבגדים אחר הכביסה, אולם בספרות המקצועית לא מוכרת היונה כחיה מזיקה. אם סבורה דוברת העירייה שכדי להתמודד באופן מיטבי עם שפעת העופות יש למגר את בעלי הכנף וביניהם היונים, יש להסיק מכך שאם ברצונה להיפטר מן השפעת המדביקה את אזרחי עירה, יש אולי להכחיד את המין האנושי.
במשך השנים נתקלתי בכמה מקרים של שנאה עיוורת כלפי בעלי חיים ואשר אין לה כל הסבר. בקיץ שעבר התיישבתי למשך כמה רגעים על שובר הגלים מול חוף בוגרשוב. לידי שוטטו שני נערים שבאורח פלא לא החליקו מטה מן הסלעים החלקלקים. לפתע הושיט אחד מהם את ידו אל אחת הפינות ושלף סרטן. טרם הספיקותי למצמץ וכבר רוצץ זה את גופה של החיה. הזדעזעתי עד מאד מן הברוטליות שהפגין הנער. לא התאפקתי מלשאול אותו מדוע עשה זאת. למרבה הזוועה השיב לי כי הוא וחברו סתם תופסים סרטנים בשביל הכיף ואחר מוחצים אותם.
בפוסעי בשכונת בית וגן בירושלים לפני כשנתיים פגע בי חילזון. תחילה הרהרתי אם נפל עליי היצור החביב משמיים, ואז שמעתי צווחות של ילדים. הם שיחקו ביניהם במלחמת שבלולים. כל מי שמוצא קונכיות על יושביהן משליך אותן על רעיו. שאלתי אם המשחק משעשע. נעניתי כי זה משעשע מאוד. התרחקתי מה מהם ואז לא יכולתי שלא לשוב על עקבותיי. להערכתי נטבחו באותו יום למעלה ממאה שבלולי גינה משום סיבה נראית לעין.
לפני כשלוש שנים, בזמן שצעדתי בשדרות בן גוריון בתל אביב, ראיתי אדי מים חמים העולים מן הקרקע. כשהתכופפתי, מצאתי גוויות של נמלים בנאיות הנשטפות אט אט בזרמיו של קצף הסבון. לידי עמד ברנש נושא קנקן, שגמר אומר לחסל קיני נמלים בדרך איומה. נדהמתי כשאמר לי כי נמלים גורמות למחלות. מאיפה הוא יודע זאת? אה, הוא יודע זאת מאז שהיה ילד קטן. לדבריו, נולדים עם הידע הזה. נו, אצלי הגנים פגומים ככל הנראה.
לפני תריסר שנים שבתי ברגל מחוף אכזיב דרך שדותיו של קיבוץ גשר הזיו בכיוון ביתי. פגשתי שם שני צעירים שהיו עסוקים בירי לעבר להקת עורבים באמצעות רובה אוויר שנשאו עימם. התעניינתי לסיבת הדבר. הובהר לי בנימה מרושעת שהם מרעישים. תהיתי אם זהו הפיתרון. למרבה שמחתי, הרגיע אותי אחד מהם. הוא הבטיח לי שבעורבים השקטים הם אינם פוגעים. אכן, לנוכח התחשבות שכזו, שבה רוחי לאיתנה.
קשר מחייב בין אהבת בעלי-חיים - לאהבת אדם
אין לדעת אם דוברת העיירה אינה מחבבת בעלי חיים בעצמה, או רק מפרסמת הודעות בשם אויבי בעלי חיים הממונים עליה. אולם, יש לדעת כי ישנו קשר מחייב בין האכלת יונים לבין אהבת בעלי חיים, ובין אהבת בעלי חיים לבין אורח חיים נעדר אלימות בקרב בני האדם. היונה המסמלת את השלום אינה רק סמל. היא המכשיר המקרב בין האדם העירוני לחיי הבר, ומתוך כך גם מקרבת בין בני האדם עצמם ומביאה לחיי שותפות ושלווה. כל המחקרים מראים שילדים שטיפחו חתלתול או טיפלו בגוזל דרורים, גדלו ברובם להיות אזרחים שוחרי שלום.
אהבת בעלי החיים אינה דבר מובן מאליו. יש לחנך למענה בדיוק כפי שחונכנו לשמור על פרחי הבר. אם בעבר היו משליכים אבנים על חתולי רחוב, הרי שכיום המנהג הזה כמעט פסק לחלוטין. בילדותי, אף חתול לא היה מעז להתקרב אל בני האדם, ואילו כיום הם נחים בניחותא על המדרכה ללא כל חשש מאיתנו. בשכונת מלחה הירושלמית אפשר להתקרב עד מאד לחרדונים המשתזפים על גדרות האבן, משום שילדי השכונה אמונים על שמירת בעלי חיים. אפילו ציפורי ישראל היציבות מרגישות טוב בקרבנו. התבוננו נא בנחליאלים המגיעים אלינו בחורף, וראו עד כמה הם מפוחדים מחמת הפגיעה הממושכת בהם באירופה בעונת הקיץ.
מבחינה אקולוגית, אם רחובות ערינו היו נעדרים ציפורים או חתולים, היינו חיים בתוך אזורים מוכי אסון טבע. תועלתן של הציפורים אינה מסתכמת רק בכך שהן מחסלות מדי יממה המוני חרקים עוקצים, בטרם יגיעו אלינו, אלא גם מנקות את שיירי האוכל שאנו משליכים במודע או שלא במודע. אם המזון הזה היה נותר ברחובות, היו מתרבים העכברים עד בלי די. החתולים מונעים מאוכלוסיית העכברים לגדול, וגם מונעים ממחלות בעלי הכנף להתפשט, בכך שהם ניזונים מעופות חולים או חלושים.
יונים, דרורים ומרבית היצורים אינם נושאים, בדרך כלל, מחלות שעלולים להדביק אותנו. אפשר שאקריות תפלושנה לחדרי המגורים אם קן הציפורים על אדן החלון ננטש כשהגוזלים פרחו. הדבר עשוי לגרום לגירוד קל ותו לא. בהתחשב בנזק הזה, הרי שהתועלת הינה עצומה. האכלת היונים מסבה אושר לקשישים ומעניקה לילדים שמחה רבה. לפעמים, זוהי הדרך היחידה לקרבם אל חיי הבר ולחנכם למען שמירת הטבע, משום שלא כל ההורים מרשים להם להחזיק בעלי חיים בביתם. כך הם גדלים להיות אזרחים הגונים ושמרי חוק. אך אם צו העירייה אוסר על האכלת יונים בכל תנאי ודורש את הרעבתן, אז מוטל עלינו להפר אותו, כי איננו חוקי בעליל, וכי במקום שלא שומרים על זכויות בעלי חיים, לאחר מכן לא ישמרו על זכויות בני האדם.