המבקר: הסחבת בהתפלה מגבירה המחסור במים
מבקר המדינה מצא כי למרות החלטת ממשלה לפני כשנתיים על הקמת 7 מתקני התפלה, הוקם רק אחד - באשקלון. בעניין הטיפול בזיהום המים הוא קובע: "נציבות המים, משרד התשתיות והמשרד לאיכות הסביבה לא עשו די לעצור את הידרדרות מצב מי התהום ולשקמם. אקוויפר החוף בסכנה"
משרדי התשתיות והאוצר ונציבות המים לא עמדו ביעדיהם להקמת מתקנים להתפלת מי ים, ובכך הגדילו את הסיכון למחסור במים. כך קובע דו"ח מבקר המדינה. הדו"ח מזהיר כי אם הסחבת בהקמת מתקני התפלה תימשך, עלול להיווצר מחסור פיסי במים במדינה.
"הממשלה קיבלה החלטה להקים עד שנת 2004 שבעה מתקנים שיספקו 315 מיליון מטר קוב מים מותפלים (מלמ"ק) בשנה", קובע הדו"ח, "עד כה הוקם רק אחד המתקנים, באשקלון, המספק 100 מלמ"ק ורק מתקן אחד נוסף, בפלמחים, יקום השנה עוד ויספק עוד 30 מלמ"ק.
"הביקורת העלתה כי האוצר, נציבות המים ומשרד התשתיות התנהלו בנושא באיטיות, הקימו את המתקנים בלא תכנון מגובש, לא ביצעו את החלטות הממשלה ולא קידמו די פתרונות לאספקת מים".
אחת הסיבות לסחבת בפרוייקט ההתפלה היא חילוקי דיעות בין משרדי ממשלה שונים. "אגף החשב הכללי ואגף התקציבים באוצר התנו את הקמת מתקן ההתפלה של חברת מקורות באשדוד בכך שתבוצע בידי מקורות ייזום, חברה בת של מקורות", נכתב בדו"ח, "מאחר ומקורות ייזום טרם קמה, לא הוקם המתקן. ניסיונות התקשרות עם 3 חברות פרטיות להקמת מתקני התפלה קטנים לא הצליחו, בשל היערכות לקויה של משרד התשתיות, משרד האוצר ונציבות המים".
בנוסף, מופיעה בדו"ח ביקורת חריפה על התנהלותה הותרנית של המדינה מול קבוצת היזמים שהקימה את מתקן ההתפלה באשקלון. "בעקבות תביעות היזם נגד המדינה בשל עיכובים במתן היתרים חתמו נציגי האוצר עם היזם על הסכם להקדמת רכישת מים ותשלום מקדמה של 92 מיליון שקלים, בלי שהוכנה חוות דעת משפטית וכלכלית הבודקת את תביעות היזם", קובע הדו"ח.
מנציבות המים נמסר בתגובה, כי תזמן דיון משותף עם המשרדים הנוגעים בדבר, כדי לבחון את קידום הנושא והפקת לקחים. הנציבות פועלת לקדם את הטיפול במכרזים נוספים על מנת לעמוד בהחלטות הממשלה בנושא, אך הטיפול בעיקרו נמצא באחריות ועדת מכרזים בין-משרדית המנוהלת על ידי החשב הכללי באוצר.
טיפול לקוי בזיהום: אקוויפר החוף בסכנה
המבקר קובע כי הממשלה ונציבות המים מעכבים את הטיפול בזיהום מי התהום. "מי התהום מספקים שני שלישים מצריכת המים השנתית והם אחד ממשאבי הטבע החיוניים ביותר למדינה", קובע הדו"ח. הדו"ח קובע כי מי התהום מזוהמים, ומצטט מסמך של נציבות המים מינואר 2004 הקובע כי: "החמרה עתידית במצב המים תפסול את אקוויפר החוף ולא יהיה אפשר להשתמש בו שימוש ישיר לשתייה".
הדו"ח מציין כי ביוני 2002 הכינה נציבות המים תוכנית אב שנועדה לעצירת התדרדרות מקורות המים, אך היא לא בוצעה.
"מבקר המדינה הצביע על הנזקים הנגרמים למי התהום כמה וכמה פעמים", קובע הדו"ח, "אך נציבות המים, משרד התשתיות והמשרד לאיכות הסביבה לא עשו די לעצור את הידרדרות מצב מי התהום ולשקמם. מוקדי זיהום מי תהום במרכז הארץ טרם טופלו, אף שהזיהומים בחלקם התגלו עוד בשנות השמונים והתשעים".
הדו"ח מותח ביקורת על אזלת ידו של נציב המים מול החברות והרשויות המזהמים את המים. כדוגמה למזהמים שנציב המים לא אכף עליהם את החוק מביא הדו"ח את תחנות הדלק ומאגרי האיכסון של חברות הדלק.
הדו"ח מפרט מוקדים של זיהום מי תהום, שאינם מטופלים. "פעולות לשיקום מי התהום ולעצירת התפשטות הזיהום באזור נחלת יצחק בתל אביב טרם נעשו, ומי התהום מתחת לאזור עדיין מזוהמים", קובע המבקר. עוד מציין הדו"ח כי גם במתחם תע"ש ברמת השרון טרם הושלמו פעולות לשיקום מי התהום ולעצירת התפשטות זיהום המים, בגלל שעדיין לא התבצע סקר זיהומים.
עוד קובע הדו"ח כי "רמת התחזוקה של המיכשור, הקידוחים והתחנות ההידרומטריות של נציבות המים ירודה. פיגור בעבודות תחזוקה שוטפת בציוד פוגע ביכולת הפיקוח והבקרה של נציבות המים".
אם לא די בכך, מאשים הדו"ח את נציב המים שאיפשר השקייה במי קולחין שאינם ראויים לשימוש: "נציב המים ביקש ממנכ"ל משרד הבריאות להוסיף להשקות שטח במי הקולחים של באר-שבע במשך שנתיים, אף שאיכותם גרועה. מנכ"ל משרד הבריאות ענה כי מי הקולחין אינם עומדים בתקנות למי שפכים והם 'מטרד תברואתי חמור ומטרד בריאותי'. המנכ"ל סירב לבקשת הנציב".
