תורתן אינה אומנותן

שופטי בג"ץ המלומדים דנו ארוכות בשאלת חוקיותו של חוק טל, המפלה בין גיוס בחורים חרדים וחילונים. רק דבר אחד שכחו כרגיל הגברים בהרכב השיפוט: חוק טל אינו חוקתי מפאת סיבה אחרת לגמרי - הוא מתעלם במופגן ממחצית האוכלוסייה. מעניין להסיט לרגע את אור הזרקורים לפינה חדשה שנעלמה מעיננו ולשאול: מדוע החוק מחייב בנות חילוניות להתגייס לצבא או לשירות לאומי, בעודו פוטר את הבנות החרדיות מכך?

מאז קום המדינה, נערות ישראליות מופלות לרעה כשהן מחויבות על פי חוק להתגייס לצה"ל, ואם יסרבו - הן ניצודות במרדפים של לוכדי עריקים וחשופות למעצרים, מאסר וסנקציות שיפוטיות אחרות. אבל רק הנשים החילוניות היושבות במאסר בכלא צבאי מסתכנות בכך שכתם שחור יכתים את עתידן האזרחי כעברייניות עם רקורד פלילי; נערות חרדיות בנות אותו הגיל, רווקות אף הן, אינן צריכות כלל להתגייס.

אני יכולה להבין שישנו צורך רוחני ואפילו פיזי בקיומה של סיירת מובחרת של "שומרי הגחלת עתיקת היומין שלנו", כפי שאמרו ח"כים ואישים בציבור החרדי בעקבות הבג"ץ. יש בהחלט לאפשר לקבוצה עילית של תלמידי חכמים לעסוק באומנות למידת רזי התורה, ויש להוסיף אליהם ולפטור משירות גם אמנים חילונים, רקדנים, ספורטאים ומוזיקאים. אבל מה עם הבנות?

מאות אלפי נערות חרדיות משוחררות כציפור דרור מכל חובה אזרחית, בשעה שלפי ההלכה היהודית וגדולי הפוסקים, אין תפקידן ללמוד תורה והדבר אף אסור עליהן. "אין ללמד את הנשים תורה משום הפקרות מינית", נכתב במסכת סוטה, ואומר רבי אלעזר: "כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות". מוסיף הרמב"ם: "אישה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית..." ומסכם רש"י: "...שמתוך לימוד תורה תלמד ערמומיות ותדע איך לבגוד בבעלה".

כאישה ששירתה שלוש שנים בצבא, לא ברור לי מדוע עליי מוטלות חובות אזרחיות שאינן מוטלות על בנות גילי, אשר כלל אסור להן לעסוק בתורה? חוק השירות הצבאי משנת 1953 קובע כי בת שאיננה משרתת בצבא מחויבת בשירות לאומי, אך מי מקיים את החוק?

בשעתו כתבתי בעניין אפליה זו לשופט צבי טל, מי שהוצב בראש הוועדה שישבה על המדוכה. התשובה שקיבלתי: "אין קשר בין חוק טל ובין שירותן של בנות בצבא. הפטור לבנות מוסדר בסעיפים 39 ו-40 לחוק שירות הביטחון ... בהתמלא אחד התנאים המפורטים שם - כגון נישואין, הריון, אמהות, טעמים שבמצפון וכשרות. הווה אומר שהמחוקק הכיר בכל אחד מן הטעמים הללו כשוני רלוונטי המצדיק יחס שונה או מפלה. אגב, החובה לשרת היא בעיניי זכות ולא אפליה לרעה".

ובכן, אינני שותפה לדעתו של השופט וסבורני כי הגיעה העת להשוות את הזכויות והחובות של בנות באותו הגיל, בלי קשר לאמונתן הדתית. אם יעלו החרדים טענה של צניעות, אשיב להם כי ניתן לגייס את כל הבנות החרדיות לשנתיים של שירות לאומי באזור מגוריהן, בשכונתן, בתנאי "קרוב לבית", ושישרתו חינם את הקהילה בבתי זקנים, בבתי חולים, כמלוות בהסעות לדרדקים, ככוח עזר סיעודי לנכים ועוד. יש בהחלט לאפשר להן לשמור על מסגרת צניעות נאותה, אך בשום אופן אין לפטור אותן באופן גורף משירות למדינה ולחברה. לחלופין אני מציעה כי גיוס החובה לצה"ל לבנות חילוניות יבוטל לגמרי, ויישאר בגדר התנדבות מרצון ולא מכוח חוק מחייב. כך או אחרת, אני מחכה לעורכת-הדין האמיצה שתבוא איתי לבג"ץ בעניין אפליית הבנות. נמאס.