כל מה שצריך לדעת על העיניים

כחצי מרקמת המוח שלנו מוקדשת לתהליכי הראייה ותנועות העיניים. לא לחינם קבע המחוקק שעיוורון פירושו 100 אחוז נכות. ואכן, חוש הראייה הוא אולי החשוב ביותר לעצמאות האדם. אלא שרובנו לא מקדישים את מירב תשומת הלב לבריאות העין, לא ניגשים לבדיקות בזמן ולא מטפלים כראוי במה שדורש טיפול. לפניכם השאלות הנפוצות שנשאלים רופאי העיניים והתשובות להן.

ישיבה ממושכת מול מסך המחשב לא רק שמעייפת את העיניים, אלא יכולה

לגרום לגירוי הלחמית, לאדמומיות ולגרד עד כאב. אלה הם סימנים אופייניים ליובש בעיניים. הסיבה לכך היא שבעת ריכוז (המתרחשת גם לאחר צפייה בסרט או קריאה) אנו "שוכחים" למצמץ. המצמוץ נועד לפזר את נוזל הדמעות על פני הקרנית. לפיכך נסו להסיט את עיניכם מהמחשב מעת לעת, ומצמצו בכוונה ככל האפשר. אם העיניים יבשות, שמרו על לחות של לפחות 50 אחוז באוויר החדר. תוכלו גם להשתמש בתחליפי דמעות הנמכרים בבתי המרקחת ללא מרשם רופא.

לא, אבל תאורה לא מתאימה בהחלט עלולה לעייף את העיניים. הגברת התאורה או התקנת מגן מסך למחשב יכולה להקל על הקריאה.

הבזקי אור או ראיית נקודות שחורות עם או בלי ירידה פתאומית בראייה בעין אחת עלולים להעיד על קרע ברשתית. ירידה חדה בראייה בעין אחת או בשתיהן עלולה להעיד על מחלה עינית או מוחית. טשטוש בעיניים המלווה בכאבים יכול לנבוע מדלקת חיצונית או פנימית של העין. הפרשה עכורה עלולה להעיד על דלקת עיניים זיהומית. אודם רב בעין אחת או בשתיהן עלולה להעיד על פגיעה בכלי הדם בעיניים. אם נתקפתם בתסמינים הללו - פנו מיידית לרופא עיניים.

אם הראייה שלך תקינה ואתה עד גיל 35, כדאי לגשת לבדיקת לחץ תוך עיני לשלילת גלאוקומה. מעל גיל 35 ועד גיל 60 רצוי להיבדק מדי שנתיים עד 4 שנים. מעל גיל 60 יש צורך בבדיקת עיניים שנתית לאבחון מוקדם של ניוון מרכז הראייה (AMD).

חולי סוכרת זקוקים למעקב עיניים שגרתי כל 6 חודשים עד שנה, בהתאם לחומרת המחלה. בכל מקרה שיש סיפור משפחתי של מחלת עיניים כגון גלאוקומה, ניוון מרכז הראייה או בעיות אחרות – היוועצו ברופא העיניים באשר לתדירות הבדיקות.

ילודים ופגים עוברים בדיקה לתקינות העיניים בבתי החולים. מעבר לכך עד גיל 3 יש לבדוק את הילד פעם אחת אצל רופא עיניים, בד"כ במסגרת טיפת חלב. הוראת מנכ"ל משרד החינוך מורה שכל ילד לפני כיתה א' יעבור בדיקת עיניים על ידי רופא עיניים, רצוי רופא עיניים לילדים. בדיקה נוספת מתבצעת לפני הגיוס לצבא.

אופטומטריסטים הם מומחים לאופטומטריה, שלמדו לימודים אקדמאיים והוכשרו לבדיקות ראייה והתאמת משקפיים ועדשות מגע. רופא עיניים מוסמך לבצע בדיקות רפואיות, לאבחן מחלות ולהחליט על טיפולים תרופתיים. לפיכך בכל חשד לבעיית עיניים מומלץ לפנות לרופא.

ילדים אוהבים להיות חלק מהסרטים בטלוויזיה: הם מתקרבים ונוגעים. אם הילד מתקרב לטלוויזיה, קחו אותו לבדיקה – ייתכן שהוא פשוט לא רואה טוב. אם הילד נוהג להתקרב גם לחפצים אחרים ובפרט אם יש רקע משפחתי של בעיית ראייה, קחו אותו לבדיקה. אין הוכחה מדעית לכך שהקרינה של הטלוויזיה או הקירבה גורמת לנזק בעיניים.

אכן כן. גזר מכיל ויטמין A, החשוב לתהליך הביוכימי של הראייה שבו התמונה הופכת מגלי אור לאנרגיה חשמלית. אנרגיה זו מועברת למוח שמפענח את האנרגיה החשמלית הזו בחזרה לתמונה, כמו מכשיר צילום. בתוך התהליך הזה של "פיתוח התמונה" משתתף ויטמין A. כמובן שכמויות גבוהות מדי הן רעילות, כמו בכל דבר.

גלאוקומה נקראת "הגנב השקט" – המחלה גורמת לנזק לעצב הראייה, שהוא ברוב המקרים משני ללחץ תוך עיני מוגבר. המחלה פוגעת בסיבים של עצב הראייה ונוגסת בשדה הראייה – ראשית בהיקף ואח"כ במרכז. חדות הראייה נשמרת עד לשלבים מאוד מאוחרים. לאבחון גלאוקומה חובה למדוד את הלחץ התוך עיני, את עצב הראייה ואת שדה הראייה. ממצא של לחץ גבוה ועדות למראה של עצב חולה עם או בלי נזק לשדה הראייה עלולים להעיד על גלאוקומה.

כל תרופה היא חרב פיפיות ויכולה להועיל וגם להזיק. טיפות עיניים הנמכרות ללא מרשם רופא עלולות להזיק בשימוש לא מבוקר. סטילה, ויזין, אזולין, ויזולין ודומיהן מכווצות את כלי הדם, וככאלה הן מסירות אודם. הן גם מפחיתות את הגירוי, משום שכלי דם מורחבים משחררים חומרים (היסטמין) הגורמים לתחושת גירוי. שימוש אחד מבוקר ולא קבוע לא יזיק ככל הנראה, אולם שימוש תכוף יותר יגרום ל"התמכרות" העין לתרופה, מה שיחייב כמויות הולכות וגדלות של טיפות עיניים כדי ליצור את האפקט. נוסף על כך, גם החומר המשמר בטיפות העיניים עלול להזיק. ולכן גם כאן אסור להגזים.

המדובר בבדיקת קרקעית העין (היא הרשתית), המאפשרת לבחון את עצב

הראייה ואת כלי הדם סביבו. בבדיקה ניתן לאבחן מחלות של כלי דם, מחלות של עצב הראייה ובעיות של הרשתית על כל שכבותיה. הבדיקה חשובה במיוחד במחלות כמו סוכרת, ניוון מרכז הראייה וגלאוקומה. זהו למעשה המקום היחידי בגוף בו ניתן לראות את כלי הדם ללא חדירה כירורגית.

ניתוח לייזר הוכח במשך השנים כיעיל במיוחד לקוצר ראייה בינוני. הפיתוחים האחרונים בתחום מאפשרים לנתח גם במקרים של רוחק ראייה ואסטיגמטיזם (צילינדר).

לדברי ד"ר שמואל לוינגר, מומחה לניתוחי לייזר, כ-30% מהאנשים אינם מתאימים לניתוח, ביניהם חולי סוכרת, אנשים שהקרניות בעיניהם דקות ולא סימטריות (אופייניות למחלת קרטוקונוס), אנשים שסובלים מיובש חמור בעיניים, בעלי מספר (דיופטר) לא יציב (כאשר יותר מחצי מספר עלה בשנה האחרונה), אנשים שסובלים מדלקות תוך עיניות חוזרות, וחולי גלאוקומה, דלקת פרקים ולופוס.

כמו כן אין לבצע את הניתוח בנשים הרות ובאנשים שמטופלים בנוגדי קרישה. בכל מקרה, לפני כל טיפול לייזר יש להיוועץ ברופא עיניים.

פזילה היא חוסר יישור של העיניים. הפזילה יכולה להיות מולדת, או נרכשת כתוצאה משיתוק של שריר עין, או עין שמפסיקה לראות. הפזילה יכולה להיות כלפי חוץ, כלפי פנים, ולכיוונים שונים. אם הפזילה נובעת מהמאמץ לראות טוב, אפשר לתת משקפיים, הילד מפסיק להתאמץ, רואה טוב יותר ומפסיק לפזול.

יש פזילות שאפשר לתקן בניתוח, שבו מחזקים את שרירי העיניים וגורמים לכך שהעיניים יהיו מקבילות זו לזו. פזילה של ילדים חשוב לתקן בגיל צעיר, כדי שלא תיווצר עין עצלה. אצל מבוגרים, הפזילה גורמת לראייה כפולה ולכן חשוב לתקן את הפזילה גם אצלם.

עדשות המשקפיים הדקות הקיימות כשני עשורים, הביאו למהפכה של ממש בנוחות ובאיכות חייהם של מרכיבי המשקפיים. כך המשקפיים כבדים פחות, פוצעים פחות את האף והאוזניים, וגורמים לפחות כאבי ראש. עם זאת, חדשות לבקרים מגיחות עדשות חדשות המבטיחות הפחתה בעייפות ובלימת "קרינה". אלא שעד היום לא הוכח חד משמעית כי עדשות המבטיחות הגנה מפני עייפות או הפחתה בהשתקפות האור אכן משפרות את הראייה.

האם לבעלי צבעי עיניים שונים יש שוני בראייה או בסיכון למחלות?

בעבר סברו שבעלי עיניים בהירות לוקים יותר בבעיות ראייה ובמחלות עיניים, אך הדבר לא הוכח חד משמעית.

המדובר בפטריגיום – גידול שפיר של תאי הלחמית (הקרום שמכסה את העין) שגדלים בצורה לא מבוקרת. עדיין לא ברור מדוע התופעה מתרחשת, ההשערה היא שהתופעה קשורה לחשיפת יתר לשמש. פטריגיום עלול להופיע אצל שני בני המינים וכל צבעי העיניים.

פטריגיום דורש טיפול במידה והוא גורם לעיוות של הקרנית שנמשכת לצד זה או אחר, גורם לדלקות עיניים חוזרות או לגירויים. הטיפול המקובל הוא הסרת הפטריגיום, נטילת רקמת קרנית מאיזור בריא, והשתלתה באיזור בו הוסר הפטריגיום. השיטה החדשה הורידה משמעותית את שיעור החזרה של המחלה.

בעיניים אדומות כתוצאה מאלרגיה, קיימת הפרשה נוזלית שקופה או צמיגה יותר אך לא מוגלתית. במידה וקיימת הפרשה מוגלתית קרוב לוודאי שהמדובר בדלקת. במידה והאודם מופיע יחד עם כאבים בגרון או באוזניים – קרוב לוודאי שמדובר בדלקת.

בכל מקרה אם העיניים אדומות יותר מיומיים – כדאי לגשת להיבדק. במצב של חוסר שינה העיניים מתייבשות, ויוצרות תגובה חיסונית של הגוף שגורמת להרחבת כלי הדם. בנוסף, בעייפות שיפשוף העיניים גורם אף הוא להרחבת כלי דם. מדובר במצב טבעי שאינו מסוכן.

הן בטוחות מאוד אם משתמשים בהן נכון: חשוב לא לישון איתן, לנקות אותן

בהתאם להוראות היצרן בשעות שהן מחוץ לעיניים. טיפול לא נכון יכול לשרוט את העין, לגרום לדלקות עיניים חמורות ולפגוע בראייה תמידית.

מצב תורשתי בדרך-כלל שבו קרנית העין הופכת מצורה כדורית לצורה של קונוס: היא נעשית דקה יותר במרכז ובולטת קדימה. המצב פוגע בראייה התקינה. הטיפול הוא באמצעות עדשות מגע קשות: העדשה מונחת על הקרנית, והדמעות ממלאות את הרווח שבין הקרנית והעדשה מה שנותן משטח שבירה אחיד. במקרים קיצוניים יש לבצע ניתוח השתלת קרנית.

צילינדר הוא גליל. ובהיבט של העיניים, המדובר בצורה חריגה "גלילית" (במקום כדורית) של העין הגורמת לפיזור חלק מקרני האור ולעיוות של הצורות הנראות, בדומה למראות המשונות שאפשר לראות בלונה פארק. צילינדר מבוטא כמספר, נוסף על המספר (דיופטר) הרגיל. תיקון הצילינדר מתבצע על ידי משקפיים או עדשות מגע עם צילינדר.

ניוון מרכז הראייה הוא מחלה של הגיל המבוגר, שלא ניתן למניעה אלא רק לאבחון וטיפול מוקדם. לתופעה זו שתי צורות: הראשונה - צורה המכונה "יבשה" בה איזור מרכז הראייה ברשתית מאבד תאים והולך ומתנוון (אטרופי). את הצורה היבשה אין אפשרות למנוע או לתקן.

בצורה המכונה "רטובה" מתרחשת צמיחת כלי דם פגומים בעין. אלה גורמים לבצקת, דימומים וכתוצאה מכך לאובדן ראייה. הלוקים בניוון מרכז הראייה ממשיכים לראות את התמונה אך ללא החלק המרכזי שלה. לצורה הרטובה נוספו מספר רב של טיפולים: החדישה בהם כוללת הזרקה של חומרים המונעים צמיחת כלי דם פגומים בעין.

חלק מהמקרים ניתנים לטיפול "פוטו-דינאמי" בו מזריקים חומר שמתרכז בעין, ובהמשך מקרינים את העין באמצעות אור רגיל, שגורם לפירוק החומר שהוזרק קודם. מאחר שהחומר מרוכז כעת בתוך כלי הדם החדשים, עם פירוקו – הוא הורס את כלי הדם הפגומים שסביבו.

האבחון המוקדם חשוב למניעת ההידרדרות: ההמלצות הן בדיקה אחת לשנתיים מעל גיל 60. אצל אלה הסובלים מבעיות ראייה מומלץ להיבדק אחת לחצי שנה. במידה שקיים רקע משפחתי של ניוון מרכז הראייה, יש להיבדק שגרתית כבר מגיל 40.

העין צריכה להישאר רטובה, כדי לשמור על משטח אחיד, כדי להרחיק חיידקים ופסולת וגם כדי להזין את העין. יובש בעין היא בעיה מאוד שכיחה בישראל, בעיקר אצל נשים בעשור השלישי לחייהן. היובש גורם לטשטוש ראייה ולכאבים. הוא עשוי להתבטא בדרגות שונות. יובש קיצוני עלול להתלוות למחלות גופניות שונות. הטיפול הוא בהתאם למידת היובש, וכולל תחליפי דמעות.

המדובר בהתכווצות שריר בלתי רצונית שמתעוררת בתקופות של מתח או עייפות. ברוב המקרים המדובר במצב שאיננו מסוכן ולא מחייב כל טיפול. ניתן לנסות לסגור את העיניים בחוזקה ולשחרר אותו – זה יכול להפסיק את הרעד. במקרים קיצוניים ניתן לפנות לייעוץ נוירולוגי.

העין היא כדור שמלא בחומר צמיג דמוי ג'לטין. עם השנים, הג'ל הזה הופך לנוזלי יותר. מאחר שהוא אינו אחיד ובעל חלקים יותר ופחות צפופים, חלק מהחלקיקים יוצרים צל על הרשתית שנראה כנקודה שחורה או אפורה – תלוי במידת הצפיפות של החלקיקים הצפים.

המדובר בתופעה רגילה שאיננה מסוכנת. ניתן לסגור את העין ולפתוח – ואז החלקיק זז הצידה. התופעה מורגשת יותר בדרך כלל במבט לעבר אור חזק, קיר לבן או מסך לבן. אין צורך בניתוח או בטיפול תרופתי. בעיניים

הלוקות בקוצר ראייה, או עיניים שעברו חבלה, עלול הנוזל עלול לזוז בבת אחת ולמשוך איתו את הרשתית. עצם המשיכה עלולה לגרום להבזקי אור. אם הרשתית נקרעת, רואים אותה מטיילת בעין כנקודה שחורה קבועה שלא חולפת. במקרים כאלה, יש לפנות מיד לרופא עיניים.