שתף קטע נבחר

אין אישור, יש קנס

אדם תבע את עיריית ת"א בטענה כי לא קיבל שום הודעה בדואר רשום על קנס חניה שקיבל. העירייה לא הציגה אישור על משלוח הדואר אך למרות זאת השופטת זיכתה אותה וחייבה את הלקוח בהוצאות משפט

הטענה "לא קיבלתי בשלוש השנים שחלפו מאז שהוטל עלי הקנס שום דרישה לשלם אותו ולכן חלה עליו התיישנות", נשמעת פעמים רבות באולמות בתי המשפט לתביעות קטנות. מי שמעלה אותה צריך להוכיח את דבריו, ויכול לעשות זאת בקלות רבה כשמתברר שאין בידי רשות האכיפה אישור על משלוח בדואר רשום שנושא את שמו וכתובתו.

 

אבל מתברר שהצגת אישור על משלוח דואר רשום איננה חוק בל יעבור, לפחות לא בעיניה של שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, יעל אילני. זו החליטה בשבוע שעבר כי אישור כללי מרוכז למשלוח בדואר רשום, של עשרות אלפי הודעות לנאשמים, יכול לשמש ראיה לכך שאחת מאותן הודעות יועדה לתובע הספציפי. זאת, למרות שבידי העירייה לא היה אישור על כך של רשות הדואר.

 

השאלה שבה דנה השופטת הייתה האם קיבל פ' הודעה, במסגרת "מבצע שיטרית", על קנס שהוטל עליו. פ' טען כי הודעה כזו לא נשלחה אליו ותבע מהעירייה להשיב לו 566 שקלים שנאלץ לשלם בעקבות הליכי גבייה שנקטה נגדו העירייה לגביית קנס בגין דו"ח חנייה שחלה עליו התיישנות. נציגת הנתבעת טענה כנגד, כי נשלחה אליו הודעה ביחד עם עשרות אלפי הודעות שנשלחו לחייבים במסגרת מבצע שיטרית לחיסול קנסות חניה, אבל לא יכלה להציג אישור של רשות הדואר למשלוח ההודעה בדואר רשום.

 

"אישורי משלוח ההודעות במבצע שיטרית לחייבים לא נשמרו כתוצאה מתקלה", אמרה נציגת העירייה הינדי טמיר, וביקשה מהשופטת לקבל כראיה לכך שההודעות נשלחו כחוק שלושה תצהירים. בתצהירים אלה, שנערכו באמצעות עורכי הדין אילן שרקון ובועז גרינברג, טענו שני עובדי בית דפוס שבאמצעותו נשלחו ההודעות, כי הבדיקה להתאמת מספר ההודעות נעשתה על ידי שקילת המעטפות למשלוח בבית המיון של הדואר. "בדקנו", טענו השניים, "את ההתאמה בין מספר דברי הדואר שהוצהרו על ידי בית הדפוס לבין משקל דברי הדואר, ונמצאה התאמה מלאה".

 

השופטת יעל אילני שמעה את הצדדים, עיינה בתצהירים ודחתה את התביעה. "הנתבעת", קבעה השופטת בפסק הדין,  הוכיחה שאכן שלחה הודעה לתובע. עם זאת ציינה השופטת כי איש מהמצהירים אינו יכול להעיד על משלוח דבר הדואר הספציפי לתובע" "ייתכן", כתבה בהחלטתה, "שלא הייתי מסתפקת בהוכחת תהליך המשלוח המרוכז הכמותי בלבד, שכן ברור שייתכנו טעויות ותקלות כשמדובר במשלוח של עשרות אלפי דברי דואר. אלא שבמקרה זה מצאתי חיזוקים לגרסת הנתבעת על משלוחו של דבר הדואר".

 

"הנתבעת הוכיחה כי שלחה לתובע בדואר רשום הודעה במסגרת מבצע שיטרית, ולפיכך הקנס שהוטל על התובע לא התיישן ופעולות הגבייה שננקטו נגדו היו כדין", אמרה השופטת וחייבה את פ' לשלם לעירייה הוצאות משפט בסך 200 שקל.

 

יצוין כי בפסקי הדין אחרים שעסקו במשלוח דואר כמותי ובטענת ההתיישנות, קבעו השופטים כי רשות האכיפה לא נהגה במשלוח ההודעות לחייבים על פי הוראות החוק. באחדים מפסקי הדין נמתחה ביקורת על התנהלותה של מחלקת החניה והאכיפה במקרים שבהם חלה התיישנות על עונשים שהוטלו על אזרחים בגין עבירות חניה. פ' שוקל עתה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לערער על החלטת השופטת לדחות את תביעתו.

(ת"ק 10152/05)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים