פחות זכאים לבגרות בחינוך הממלכתי-דתי

האם ההתנתקות השפיעה על התלמידים בכתום? מנתונים שהציג היום משרד החינוך על שנת הלימודים תשס"ה, עולה כי בקרב התלמידים במגזר הממלכתי-דתי חלה ירידה משמעותית של 6.3 אחוזים בשיעור הזכאים לתעודת בגרות לעומת תשס"ד. בעקבות הנתונים הבטיחה שרת החינוך, יולי תמיר: "נבדוק עד כמה הירידה הדרמטית קשורה לטראומה של הנוער הדתי לאומי בסמוך להתנתקות".

• הבגרויות החלו - אך מה עם ההקלות למפונים?
  

נתון בולט נוסף מלמד על ירידה, לראשונה מזה שנים, של 2.4 אחוזים בתלמידים הזכאים לבגרות - 54.1 אחוזים (54,252) זכאים בתשס"ד לעומת 51.7 אחוזים (50,784) בתשס"ה. לפני חמש שנים עמד אחוז הזכאים על 48.6, לפני ארבע שנים על 51.6 ובתשס"ג על 52.8 אחוזים.

הירידה נובעת בעיקר בשל הירידה במספר הזכאים לבגרות, שעמד במגזר הערבי על 6.6 אחוזים, ובמגזר היהודי נרשמה ירידה של 1.3 אחוזים מהשנה שעברה. במגזר הדרוזי נרשמה ירידה של כאחוז אחד. המגזר היחיד שעלה מבחינת מספר הזכאים הוא הבדואים בנגב: 2.8 אחוז יותר מבתשס"ד. במקביל לירידה באחוז הזכאים לבגרות, חלה עליה של 1.5 אחוזים בכמות התלמידים שניגשו לבחינות. בשנה שעברה (תשס"ד) ניגשו 84,303 תלמידים (המהווים84.1 אחוז) לעומת 84,021 בשנה שלאחר מכן (85.6 אחוז).

מהנתונים עולה כי גם השנה הבנות מנצחות את הבנים: 92.1 אחוז מהבנות ניגשו לעומת 88.8 אחוז בלבד מהבנים. גם בזכאות המין היפה מוביל - 59.9 אחוז זכאיות לעומת 49.1 אחוז זכאים. זהו המשך של המגמה בשלוש השנים האחרונות.

הראש בהתנתקות? (צילום: גיל יוחנן)

המקצוע בו נרשמה הירידה החדה ביותר הוא אזרחות. במגזר היהודי נרשמה ירידה של 4% באחוז הניגשים והעוברים את הבגרות באזרחות. בשנה שעברה עמד אחוז הניגשים והעוברים על 88 אחוז ואילו השנה הוא ירד ל-84 אחוז בלבד. במגזר הלא יהודי הירידה אף דרמטית יותר באחוז הניגשים והעוברים את הבגרות באזרחות: מ-86.5 אחוז בשנה שעברה ל-81.2 אחוז השנה.

תמיר: לא להתמכר לנתונים

השרה פרופ' יולי תמיר אמרה במסיבת העיתונאים "אני נגד ההתמכרות שלנו לנתונים. נתונים מצביעים על מגמות והם כלי עבודה עבורינו, אך לא מעבר. יש לזכור כי עלייה או ירידה של שני אחוז לכאן או לכאן יכולה לנבוע מקושי ספציפי בבחינת בגרות מסוימת זו או אחרת או שינוי באוכלוסיית הלומדים. אין צורך להסתכל על עלייה כעל חגיגה ועל ירידה כעל כישלון".

תמיר הוסיפה כי הירידה באחוז הזכאים נובעת מהקיצוץ המתמשך בשעות הלימוד. "הקיצוץ המצטבר בשעות ההוראה נותן את אותותיו. דברים לא מתהפכים ביום. הנתונים הם תוצאה של קיצוצים שחילחלו לעומק. אנחנו בתחתית חבית השעות ואין יכולת לרוקן אותה עוד".

תמיר הוסיפה כי היא מכירה את הטענה על הורדת הרמה במבחני הבגרות כדי לשפר את האחוזים. לשאלת ynet מדוע למרות ההקלות לתלמידים בשאלוני הבגרויות מדי שנה התוצאות בירידה, אמרה השרה כי היא מכירה את הטענה ותבחן את הנושא. עוד אמרה: "יש נכונות לשקול שינוי מבנה שאלוני הבגרות והנושא חדש לי ואבחן אותו".

מנכ"ל משרד החינוך הנכנס, שמואל אבואב פירט את דרכי טיפול המשרד בעקבות הנתונים המצביעים על הירידה: "בכוונתינו לנתח את המקצועות הבעייתיים בהם ירד אחוז הזכאות - אנגלית, אזרחות ותנ"ך. נבחן הסטה של שעות לימוד ממקומות אחרים עבור המקצועות הבעייתיים".  

עוד הוסיף: "נבדוק כיצד לעזור לתלמידים שאינם זכאים לתעודת בגרות מאחר שנכשלו במקצוע אחד בלבד. צריך לבדוק את גורמים להם להצליח בבחינה האחרונה לבגרות".

יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אמר בתגובה לפרסום הנתונים: "הירידה באחוז הזכאים לבגרות במגזר הדתי מהווה תמרור אדום ומעוררת דאגה עמוקה. קרוב לוודאי שטראומת ההתנתקות נתנה את אותותיה, כמו גם אטימותו של משרד החינוך לרגישות ולצרכים של התלמידים בתקופת ההתנתקות. העובדה שלא ניתנו למפוני גוש קטיף הקלות בבגרויות בדוגמת ההקלות שניתנו בקרית שמונה היא רק הוכחה אחת לאטימות המערכת".