חומוס-צ'יפסלט: המנות הכי שוות בפיתה
הגיע הזמן לבחון את הסוגיה הכי זולגת טחינה: איפה אפשר למצוא את המנות הכי טובות בפיתה. חאזן נגד במבינו, חצות מול מוסא, הקוסם נגד דיאנה, עובד מול כתר המזרח. הכל אוכל כאן: סביח, שווארמה, קבב, שניצל, פופאי, פלאפל בכל שדרוגיו. קרב הכל בכל, חוצה עדות, חוצה לאפות, חוצה ישראל
צפון | מרכז | ירושלים | דרום |
דבר טובים ראשון תרגיעו. ברור. ברור שיש מקומות טובים שלא הכנסו. בטח שהפלאפל של דבורה בכרכור הוא פצצה. ברור שאנחנו מכירים את השווארמה של אמיל בחיפה. וגם את הקבב של שמש בשוק התקווה. שלא לדבר על שווארמה שמש ברמת גן.
שניתן לכם את שלל התגובות שצפויות להגיע? כולל כל הלכלוכים הנלווים? זה הולך ככה: "איך שכחתם את אבו חסן ביפו?!", "רק צפונבונים שלא מבינים כלום יכולים להתעלם מצנעני באשדוד!", "סליחה? ומה עם חומוס סעיד בעכו?", "אתם נורמלים, לא כתבתם על פלאפל הזקנים?!"
אז רגע לפני שכולם מתנפלים עלינו ויוצאים חגיגית מדעתם, תנו לנו להרגיע: אוכל רחוב זה עניין של הרגל ונאמנות. כמו שגברים נדבקים לקבוצת כדורגל או לספר השכונתי שלהם מגיל 8, ככה הם גם נדבקים לבודקה של הפלאפל מימי ילדותם. וחוץ מזה, אי אפשר להכניס את כולם.
עכשיו תרשו לנו לחלוק איתכם כמה תובנות קטנות בתום התחקיר שערכנו. בעניין החומוס: אנחנו מכירים כמה חומוסיות נפלאות. אבל ממש. טעמנו חומוס קטיפתי בכפר יאסיף ובנצרת, חומוס גלילי, ירושלמי ורמלאי. אלא מה, זה לא טעים בפיתה. עדיף בצלחת. אז החומוס, ברשותכם, יישאר מחוץ למצעד.
הלאה. ככל שזה נשמע מביך, לא מצאנו דרך עדינה יותר לומר את זה: אין הרבה נשים שאוכלות בעמידה. באמת. יותר בדקנו את התופעה. מנות בפיתה הן בעיקר עניין גברי. לגברים לא אכפת לנגב את הטחינה מהמכנסיים. נשים עלולות לקוץ בחייהן בגלל טפטופים כאלה. עוד משהו: סודיות התבלינים. כמו המרשם הגרעיני של נסראללה, גם בתעשייה הזאת אנשים שומרים את הקלפים קרוב לחזה. קרוב מאוד אפילו. רק תנסו לשאול אותם איזה תבלין הם שמים בשווארמה, ותראו איך הם מהדקים לסתות, מצמידים סתימות וממלמלים: זה סודי זה.
אחרון ודי: מאוד משמח לראות יוזמות חדשות ששוברות את מסורת הפלאפל המוכרת לנו. אורנה ואלה, מלכות הפלאפל, ירו את יריית הפתיחה החלוצית לפלאפל משודרג מהדור החדש. הפלאפל שלהן אמנם נעלם מהעולם, אבל היום כבר אפשר למצוא ברחבי הארץ עוד כמה מנות חדשניות ונשכניות, לתפארת מדינת ישראל. ועכשיו, אודרוב למצעד: מצפון לדרום.
הכי ישראלי. אוכל בפיתה (צילום: אלכס קולומויסקי)
אור 2000
המנה: נקניקיות בפיתה
אוהבים נקניקיות? לא שאנחנו מצפים שתגיעו במיוחד למגדל העמק, אבל נגיד שכבר היה לכם העונג, חפשו את המקום של דוד וסמדי, שיעשו לכם הרבה שמח בפה. למסעדונת הקטנה שלהם יש אמנם שם, רק שאף אחד לא רואה אותו כי אין שום שלט, ככה שכדאי שתחפשו את הדואר או פשוט תשאלו על סמדי. על גריל הפחמים הגדול מופקד דוד, שמלטף את הבשר שהוא מכין בהרבה אהבה ורגש. את נתחי הפרגית הוא משרה ומושח בתערובת התבלינים החשאית שלו, והם יוצאים מתקתקים ונפלאים. הקציצות המרוקאיות עסיסיות וחריפות במידה, ונקניקיות המרגז חריפות אש. את הבעירה תוכלו לצנן עם מקהלה עליזה של סלטים תוצרת בית: סלט עגבניות מקולפות עם שום, סלט כרפס, לימון כבוש ועוד אי אלו. הטלוויזיה הדלוקה תעניק לכם קצת קולטורה טלנובלית, להרחבת ההשכלה.
- "אור 2000", המרכז המסחרי הישן במגדל העמק, ליד הדואר. טל' 04-6443223.
שווארמה חאזן
המנה: שווארמה עגל-כבש
בשל היותנו אומה שקרועה על קוריצות, רוב השווארמיות בארץ מתבססות על סוג של עוף. נקבה של הודו במקרה הטוב, זכר של הודו במקרה הסולייתי. בצפון, משום מה, הכלל הזה לא תופס. מבחינתם, שווארמת הודו זה לצמחונים. שם מסתובבים עגלים וכבשים על עמוד הבשר, מה שיוצר שווארמה כהה ובשרנית, עם כיפת שומן בהירה מלמעלה. הנציגה הכי בולטת של הז'אנר הזה היא כמובן שווארמת חאזן. שיפוד אימתני, ועליו יותר מ-100 קילו בשר, עושה להרבה מאוד אנשים את היום כבר יותר מ-20 שנה. הסלטים סטנדרטיים, הפיתה בסדר, אבל עם הצלחה פנומנלית כזאת לא מתווכחים.
- "שווארמה חאזן", דרך יפו 140, חיפה. טל' 04-8558075.
שווארמה במבינו
המנה: שווארמה משופרת
מקום מוזר, חיפה. עיר שהיא מעצמת שווארמה. רחובות שלמים שבהם מוכרים רק שווארמה. וכמו היריבות בין מכבי חיפה לבית"ר, ככה מצחצחות ביניהן חרבות גם שווארמה חאזן ושווארמה במבינו הסמוכה. השוס האמיתי בבמבינו הוא מה שמכונה 'שווארמה משופרת'. אחרי שמגלחים את הסיח הסטנדרטי, שעשוי מבשר עגל-כבש, מעבירים את השווארמה לפלטה לוהטת, קוצצים דק דק, מוסיפים פטרוזיליה, עמבה, קצת חריף מתון, שמכָנה פה 'חריף אשכנזי', וגם רוטב שום-נענע-שמן זית, סומאק ותבלין הבית. סודי, ברור שסודי. יוצאת מנה עסיסית להפליא, רכה, מלאת טעמים ומענגת מאוד. האמת? בלאפה זה אפילו יותר טוב.
- "שווארמה במבינו", דרך יפו 144, חיפה. טל' 04-8521474
פאסט פוד דיאנה
המנה: פלאפל שומשום
מול מסעדת דיאנה, מקדשם הבלתי מעורער של חובבי הקבבים, מצוי פאסט פוד דיאנה, שהוא מוסד הרבה יותר ותיק של אותם בעלים, דוח'ול ספאדי. פעם זה היה צריף קטן ודל מברזל, שמכר פלאפל ושיפודים לבאי קולנוע דיאנה הרעבים. היום אין כבר קולנוע, הסניף משופץ ויפה, והשווארמה שמנה, עסיסית ומשובצת פיסטוקים ירוקי עיניים. תלוליות גבוהות של סלטים צבעוניים נערמות על הדלפק, העגבניות מסודרות כמו חיילות והחמוצים מדוגמים כמו במסדר כנפיים. כמקובל בבתי אוכל מזרחיים, הפטרוזיליה פה היא אביזר דקורטיבי ומשמשת כסוג של אדניות. ואנחנו תוהים: מה זה הקטע הזה של הפטרוזיליה? אבל התכנסנו כאן דווקא בשל הפלאפל. יש רגיל ויש עם שומשום, ושניהם ריחניים ובהירים. סוד הצבע הבהיר: אבקת אפייה. סודה לשתייה, ככה לידיעה כללית, משחירה את הפלאפל ועושה לו רק רע. מי שממש רוצה יכול לקבל קבב טלה בפיתה מהמסעדה ממול.
- "פאסט פוד דיאנה", פאולוס השישי, 51, נצרת. טל' 04-6572919.
בשרים על האש זה בן חמו
המנה: קבב חריף
המרכז המסחרי של אור עקיבא מכוער להחריד, אבל השיפודייה של בן חמו, שנעוצה בטבורו, מכפרת על הכל. בבר בן חמו הוא קצב בחסד, שיודע איך מטפלים בבשר. חובבי הז'אנר קונים בקצבייה שלו בשוק בלפור שקדים, כבדים, לבבות, טחולים ממולאים (באיברים פנימיים אחרים) ושאר מוצרים משובבים, שיאלצו אותם אחר כך לעשות מנוי לנטל"י. בשיפודייה של אחיו, שמעון, יש ויטרינה עם כל המבחר מהקצבייה, אבל אנחנו פה בגלל מנות אחרות: נקניקיות מרגז מקסימות, קציצות מרוקאיות עוקצניות, שווארמת הודו בתיבול אגרסיבי, והכי הכי – קבבים חריפים. יצלו לכם אותם על גריל גחלים, ישימו בפיתה, יוסיפו קצת סלטים (שגרתיים למדי, למרבה הצער), ואתם תבכו מאושר ומחריפות. מפה – ישר לניתוח מעקפים.
- "בן חמו", המרכז המסחרי של אור עקיבא, ליד בנק הפועלים. טל' 04-6100463.
סמי בכיכר
המנה: שווארמה הודו
קבלו סוד מקצועי מהשווארמיסטים של חדרה: כל העניין הוא לחתוך בבשר בלי הפסקה, גם אם לא צריך, אחרת הוא מתייבש והופך לצמיג של משאית. ועוד משהו: כמה שהסיח יותר גדול, ככה הבשר יותר עסיסי. אצל סמי בחדרה מסובבים בשר 19 שנה, והרבה נקבות עסיסיות של הודו כבר עלו שם על המוקד. המאפייה הפרטית שלהם פולטת פיתות חמות בקצב, וכולן בולעות לקרבן, יחד עם הבשר המתובל כהלכה, גם פלפלים חריפים, חצילים מטוגנים, צ'יפס טרי שנחתך במקום ועוד דברים שיעוררו עליכם את זעמן של מדריכות שומרי משקל.
- "סמי בכיכר", צומת המשטרה, כביש חיפה-ת"א הישן, חדרה. טל' 04-6343022.
פלאפל שופ
המנה: פלאפל גורמה
יסלחו לנו כל התימנים הזקנים, שבמשך שנים מגלגלים כדורים לשמן רותח, אבל הנה ההוכחה שגם אשכנזים יכולים לעשות את זה ביג טיים. אלון כרובי פתח לפני חמש שנים את פלאפל שופ ברעננה, עם מופע פיוז'ן מהדור החדש: פלאפל פסטו עם פלפלים קלויים ורוקט, פלאפל ימתיכוני עם חצילים, פסטו וגבינה בולגרית, פלאפל גבינת עיזים עם ממרח עגבניות מיובשות ועגבניות שרי, והכי טעים: פלאפל מקסיקאי. יש בו צ'ילי, סלסת עגבניות, סלט תירס ושעועית אדומה, כוסברה, רוטב שמנת וטבסקו. אמנם בהתחלה מחריד לגלות שדוחפים לכם לפיתה גם נאצ'ו, אבל ככל שזה נשמע מוזר, כל הטעמים פה מתחברים, ויוצאת מנה מנצחת. הפיתה, אגב, היא אחת המעולות שטעמנו. כרובי הלך פה על קונספט הפלאפל גורמה. למה לטגן בשמן מכונות אם אפשר להשתמש בשמן איכותי? למה לעשות פשוט אם אפשר לשדרג? הפלאפל עצמו עדין למדי בטעמו, ולא מפוצץ בכוסברה ושום. יש טעמים אחרים במנות שגונבים את ההצגה. ועוד כמה דברים שמאפיינים את המקום: התור מסודר כמו בקופת חולים בשטוטגרט. הטחינה והעמבה מעורבבות בתוך בקבוק לחיץ אחד, למניעת טפטופים. והמוכרים עוטים כפפה על היד שנכנסת לתוך הפיתה. בקרוב: עניבה לכל סועד.
"פלאפל שופ", אחוזה 81, רעננה. טל' 09-7463585.
פלאפל מוסא
המנה: פלאפל בייגלה
ככה, בצנעה, בכניסה לשוק של נתניה, מתחבאת מנה שמתברגת יפה לצמרת הסקאלה הפרטית שלנו. המאכל הלאומי של ישראל משודרג פה לגירסה למקצוענים. ראשית, הפלאפל הוא קציצה מהממת חושים עם חור במרכז. משהו שדומה לבייגל. חוץ מזה יש גם פלאפל ירוק, עם תרד, מה שמזכיר מאוד קציצת ירק. אבל הקטע הטוב הוא ההרכב הכללי: פול, ביצה, טחינה, חמוצים, פלאפל רגיל וירוק – כולם נדחקים יחד בתוך פיתה חמה כמו דודה הונגרייה אחרי שבוע במרחצאות. 13 שקל, והאושר בידיכם. הממתינים בתור מקבלים מיד קציצה טבולה בטחינה, להרגעת הרעב.
- פלאפל מוסא", ויצמן 12, בכניסה לשוק נתניה. טל' 09-8846425.
פלאפלים, אלופות בטעם
המנה: פלאפל נשי
מצעד הלהיטים של פלאפל שופ ברעננה (ע"ע) שוכפל כמעט במדויק באזור התעשייה פולג בנתניה. עינת והילה חזן, קרובות משפחה, פתחו לפני פחות משנה את הפלאפלייה שלהן, בסביבה שמאופיינת בשממה קולינרית. הצבע השולט בדוכן שלהן הוא ירוק כוסברה, ובאופן כללי רואים שיש למקום טאץ' נשי. עינת עבדה בעבר ברעננה, ולמדה שם את כל הסודות. מלבד המנה המקסיקאית, כל החבר'ה הטובים משם איתנו כאן: פלפלים קלויים, גבינת עיזים, עלי רוקט ופסטו בזיליקום. לא להאמין שאנחנו בלבנט. מי שאין לו כוח לבלבולים בפיתה שלו יכול להסתפק במנה רגילה של פלאפל, חומוס, חמוצים וסלט. שווה שבירת דיאטה.
- "פלאפלים, אלופות בטעם", גיבורי ישראל 40, א.ת. פולג, נתניה. טל' 09-8351633.
206
המנה: סטייק לבן
סטייקים לבנים היו מאז ומעולם גאוות המסעדה הזאת. חלקנו האחד (ולא ננקוב בשמו) מאוד מחבב את הדבר הזה בפיתה. חלקנו השני (ולא ננקוב בשמה) מעדיף עקירת ציפורניים איטית ולא לגעת בזה. ההוא שמחבב טוען שפה מצויה המנה המנצחת. את הסטייק תוחבים לפיתה יחד עם סלט קצוץ דק, חומוס וחמוצים. את העצם של הסטייק חותכים ומגישים בצד, על צלחת. בקבוק גולדסטאר יסדר אתכם יפה. הגרעפסים שאחרי זה כבר לא עניין שלנו.
"206", משה סנה 54, תל אביב. טל' 03-6499466.
פלאפל הקוסם
המנה: פלאפל צפונבוני
עוד פלאפל גורמה משובח, מהסוג החביב על הצפונבונים אבל לא רק. הכדורים פה זרועים בקצח, שומשום, זרעי כוסברה ושבבי צ'ילי. הפיתות תימניות, רכות ושמנמנות כמו מאיה ישעיהו, ומובלות למקום כמה פעמים ביום ממאפייה בראש העין. אריק רוזנטל, הקוסם בשבילכם, מסתובב בפלאפלייה שלו עם מדי שף צחורים ומאיץ בסועדים לאכול, שמא תתקרר מנתם. ליד עמוד השווארמה תלויים מחבתות וסירים, בדקורציה של תוכנית בישול בבי.בי.סי. כמו אצל עובד מהסביח בגבעתיים, גם רוזנטל מביא אותה בהברקות כאלה ואחרות. את המנות שלו הוא מתגבר ב'חציל מציל', שזה חציל קלוף, מקומח ומטוגן שנלקח מממלכת הסביח. אפשר לשתות פה 'רימונדה בא לי לבכות', שזאת לימונדה מעורבבת עם מיץ רימונים. המשקה המועדף עלינו הוא דווקא התמרהינדי, שמשלב מיץ תמר, חרוב ומי ורדים. ויש גם שווארמה וסביח מצוינים בזכות עצמם.
- "פלאפל הקוסם", שלמה המלך 1, תל אביב. טל' 03-5252033.
כתר המזרח
המנה: שווארמה אסלית
עזבו אתכם, באמאש'כם, לא תמיד יש כוח להתחכמויות. השווארמה המיתולוגית של כתר המזרח היא פשוטה וטעימה במובן הטוב של המילה. אחרי כל כך הרבה שנים ותהפוכות, היא עדיין אחת השווארמות המוצלחות בעיר. כשרוצים לתגבר את המנה אפשר לכרסם פלפלים חריפים מטוגנים או קובה. עדיף גם וגם. אם קוראים לכם קלפטר או איינשטיין, סביר להניח שיעשו לכם כבוד רב מהממוצע.
- "כתר המזרח", אבן גבירול 115, תל אביב. טל' 03-5225487.
אצל ציון
המנה: שניצל זהוב
השיר הראשון בדיסק 'ברנרד ולואיז' של מאיר אריאל מוקדש לציון, האיש והשניצל. זה הולך ככה: אצל" ציון, הירקון פינת טרומפלדור, שמים הרבה הרבה לב בצלחת, בשביל מעט מעט כסף קטן. שמים הרבה הרבה אהבה בפיתה, בשביל הרבה פחות מרבע זמן. אצל ציון רק חושבים איך להשביע את רצון הלקוחות. לכן זה תענוג להגיע רעב, צמא, באפיסת כוחות". אריאל התגורר בשכנות, ואכל אצל ציון כמעט יום יום שניצל זהוב בגודל של סדין זוגי, בעובי מדויק, בלי התחכמויות מיותרות. כזה שמזכיר טעם של בית. יחד עם החומוס, טחינה, מלפפון חמוץ, סלט וקצת חריף, אתם שוכחים את מקורותיו הווינאיים של השניצל ובטוחים שאין מאכל ישראלי מזה.
- "אצל ציון", הירקון 61, תל אביב. טל' 03-5173957.
הכל תלוי בטיב המילוי. פיתות (צילום: חיים זיו)
פלאפל ג'ינה
המנה: פלאפל מוקפץ
יש איזו תעלומה עם הפיתות שאופים בפלאפל ג'ינה. הן לא נקרעות. בכלל. שופכים עליהן דלי של עמבה, והן ממשיכות להפגין אופטימיות. מעמיסים עליהן ליטרים של טחינה, והן עומדות במריין. דוחפים לתוכן שלל סלטים מהבר, והן מחציפות פנים אבל לא מתפקעות. מה נגיד, תופעה. בכל מקרה, הפיתות הן החלק החזק פה. הפלאפל הירקרק סטנדרטי יחסית, ומוקפץ לתוך הפיתות כשטיק קבוע. בסניף ברחוב שוקן נעים לראות איך בשעות העומס מצטופפים מוסכניקים מהאזור צלע אל צלע עם עורכי דין מבית המשפט הסמוך, ועליהם נושפים בצל בסומאק גם עיתונאים מהעיתון ההוא, נו. מסקנה שלנו על החיים: פטרוזיליה שנתקעת בין השיניים אינה מבדילה בין מוסכניק לפרקליט.
- "פלאפל ג'ינה", שוקן 22, תל אביב. טל' 03-6831123.
הסביח של עובד
המנה: לא צריך להסביר
אל מול הפטפטת האינסופית של האיש – אנחנו דווקא לא נכביר מילים. רק נאמר זאת כך: זאת בהחלט המנה הטובה ביותר ביקום. נקודה.
- "הסביח של עובד", סירקין 7, גבעתיים. טל': 03-7314777.
סלים
המנה: לבבות עגל
האתר הכי חתרני של המצעד. מי שלא מכיר את המקום, בחיים לא יעצור פה. אחרי הכל מדובר בכוכון קטן, נטול שלט או סקס אפיל, שיש בו רק כיור לשטיפת ידיים ומנגל ביתי מעשן. אבל מה שהמנגל הזה פולט. שיפודים של נתח הקצבים, לבבות עגל (שהמבינים באמת יודעים שזה משהו שלא פשוט למצוא), קבב עגול עמוס פטרוזיליה, וגם 'חריף' – כינוי לנקניקייה גדולה, שמנה וחריפה. אין שולחנות, אין כיסאות, אין צלחות. פה אוכלים בעמידה. יש לנו רושם שזה המקום האחרון שעוד מוכר חצאי מנות. תבקשו חצי מנה קבב או חצי מנה חריף, ותראו שייתנו לכם.
- "סלים", קדם 52, יפו. טל': נו, באמת.
גוזל וציונה
המנה: שקשוקה מיקס
הרי לכם תמצית הישראליות: לוקחים חצי לחם לבן, מרוקנים אותו מכל הבפנוכו, ומכניסים פנימה שקשוקה, פלאפל, חביתה, סלט, טחינה ועמבה. מכסים הכל ברך של הלחם. עכשיו יושבים על כיסא פלסטיק לבן, מרגישים כמו נהג משאית מורעב, פותחים פה גדול ומנסים להוריד ביס ענק. מי שמצליח לגמור את כל הקומבינה נסתם לשלוש היממות הקרובות. בדוכן של ציונה וגוזל, באמצע שומקום בפתח תקווה, מוכרים את המנה המשולבת, ואותה בלבד, כבר 30 שנה בערך. מי שמתקשה עם העניין הזה של הלחם מוזמן בהחלט לגירסה דומה, רק בפיתה, ובאותו מחיר (13 שקל). לא ברור איך, אבל הקומבינציה המטורפת הזאת יוצאת טעימה לגמרי. תנסו פעם.
- "גוזל וציונה", גיסין 10, ליד פסי הרכבת, פתח תקווה.
שווארמה שלנו
המנה: אדנה ואורפה קבב
היינו אומרים לכם לאכול פה את הלחמעג'ון המפיל, שהוא מעין סירת בצק עם בשר טחון וביצת עין. טעים בטירוף. אבל אנחנו הפעם בענייני פיתה, אז נמליץ בחום על האדנה קבב החריף, שמגיע על שיפוד ארוך, וגם על האורפה קבב, שטעמו מתון יותר. השווארמה עסיסית ומתובלת כהלכה, הסלטים שמחים, והאווירה הטורקית גורמת לנו לחשוב שלא הכל רע בבת ים.
- "שווארמה שלנו", בלפור 94, בת ים. טל' 03-5525906.
אלברט
המנה: אסאדו חזיר
טורפים מקצועיים יודעים איפה לספק את תאוותיהם הנמרצות לנתחים יפים של בשר. הנה מנה מיוחדת שלא מצאנו במקומות אחרים: אצל אלברט, שיפודייה עם אטליז צמוד, אפשר לאכול אסאדו בפיתה, שזה בעצם חזיר בעישון איטי. עזבו פרגיות, זאת מנה לילדים מוכי נזלת. לכו על הדבר האמיתי: חתיכות גדולות של בשר עם טעם חזק של עישון ועסיסיָת גדולה של אקסטרה אורדינר. בשביל כל שאר הדברים שמוכרים פה לא היינו מטריחים אתכם עד אזור.
- "אלברט", העלייה השנייה 43, אזור. טל' 03-5508629.
פלאפל בריבוע
המנה: פלאפל סטרילי
לפני עשר שנים קם בחור בראשון לציון והחליט להמציא את הגלגל. אם הכדור הוא עגול, אצלו הפלאפל יהיה קובייה. אם אצל אחרים עלולים לשוטט חיידקים, אצלו יהיה בוהק וסטרילי. אם לכולם זולגת הטחינה, הוא ישים שקיות כרומו ללא דליפות. ואם אצל אחרים פלאפל הוא הדבר האחרון שאפשר לקחת בטייק אוויי, אצלו דווקא יש שקיות אלומיניום מעוצבות ששומרות על החום. מאז קמו עוד שני סניפים לפלאפל הזה, ברמת החייל בתל אביב וברמת השרון. בקרוב מאוד ייפתח סניף גם במתחם יד חרוצים. יש פה פיתות גדולות, סופגנייתיות, שאופים במאפייה מקומית, ותוספות מינימליות: סלט שחותכים מדי שעה, מלפפון חמוץ, כרוב כבוש, טחינה ועמבה. פלאפל טוב לא צריך יותר מזה. כדי שאף אחד לא יתחוב את אצבעותיו המטונפות בתוך החמוצים, או יעיף סמרקות על העמבה, רק המוכר שם את הסלטים. את השמן מחליפים פעם ביום, את התערובת והירקות שנשארו עם רדת ערב זורקים לפח. מיקרובים סובלים פה מהתמוטטות עצבים וקוליפורמים לא מעיזים לחצות את סף הדלת. צרבת, כנראה, כבר לא תחטפו היום.
- "פלאפל בריבוע", רוטשילד 85, ראשון לציון. טל' 03-9666736.
הסביח
המנה: סביח בלחוח
עיראקים, זוזו שנייה הצידה. לא תאמינו, אבל גם לתימנים (ועוד ירושלמים) יש משהו לומר כשמדובר בסביח. וואלה. הסביח פה נתון בתוך פיתה תימנית מרהיבה, דומה מאוד ללחוח, שאופה מיטל כהן (ראו מסגרת בעמוד הבא). בתוכה עורמים חצילים שהושרו במרינדה מתקתקה (וסודית), סחוג ירוק וחומוס תוצרת בית, ביצה קשה, ירקות וחמוצים. סטודנטים מורעבים ונהגי מוניות הם קהל היעד המרכזי, אבל גם מי שרק הגיע כדי לרכוש הביתה שקית של הפיתות המרטיטות ומתפתה להוריד סביח משובח על הדרך.
- "הסביח", בן יהודה 24, ירושלים. 054-2011168.
גם בצה"ל (צילום: צביקה טישלר)
סטייקיית חצות
המנה: מעורב ירושלמי
הנה עוד מנה מיתולוגית שהקרדיולוג שלכם לא ממש יאהב: מעורב ירושלמי. הסיפור המקובל מאחורי תשלובת הכולסטרול הזאת מדבר על בעל מסעדה ליד שוק מחנה יהודה שאף כלב לא נכנס לאכול אצלו, ומרוב שעמום התחיל להניח על האש חתיכת בשר קטנה מכל סוג שמצא במקרר. כבדים, טחולים, לבבות, עוף, הודו, הכל הלך. נכנס אדם, שאל מה זה, ענה לו בעל המסעדה: "מעורב". וכל השאר היסטריה. בירושלים, מי שרוצה לאכול את המעורב שלו בסטייל, ליד שולחן, הולך לסימה. העממיים והתפרנים יותר קופצים לסטייקיית חצות, למנה מהירה בפיתה. באישון לילה, כשרוב בני האדם כבר עמוק בשנתם, העשן בסטקיית חצות מיתמר השמיימה והדוחק רב. על פלטת הברזל העבה והלוהטת יש וואחד ערימה של בשר, שעולה על המוקד עם הרבה בצל מטוגן והתבלין הסודי. חידוש מרענן: המכורים הכבדים מצליחים לשכנע את בעל הבית למכור להם את התבלין לשימוש ביתי.
- "סטייקיית חצות", אגריפס 123, ירושלים. טל' 02-6244014.
פלאפל שלמה
המנה: פלאפל מתוך כוך
יש פלאפלים מתעתעים כאלה, שעושים עליך רושם טוב במבט ראשון, אבל שנייה אחרי הפגישה עם הטחינה והחמוצים הם הופכים להיות סמרטוט קטן ובזוי. אצל שלמה זה לא קורה. רסק חומוס אתם יכולים לחפש במקום אחר. פה הכדור נשאר כדור גם אחרי כל התלאות שהוא עובר בדרך לנעיצת השיניים. כנהוג בירושלים, הסלטים לא חשודים ביצירתיות יתר, והקומפלקס כולו משעשע: בית בשכונת הבוכרים, שממנו פתחו חלון ואת הפלאפל מוכרים דרכו. ילדים חרדים, שהריח משגע אותם, מבקשים כל הזמן כדור, וגם מקבלים. תעודת כשרות לא תמצאו פה: שלמה צדוק תיעב את המסחרה הזאת, אבל הרב מרדכי אליהו נתן לו תעודה שבה הוא מכריז שהוא סומך עליו. וזה מספיק לחרדים לרדת פה על מנות בקצב.
- "פלאפל שלמה", מוסיוף 9, שכונת הבוכרים, ירושלים. טל' 02-5823387.
קבב אמונה
המנה: קבב בדחיסה
טוב, זה לא שאנחנו ממליצים לבוא הנה עם הדייט החדש שלכם, אבל להוריד פה פיתות עם החבר'ה מהמילואים, למה לא? אמנון אמונה, דור שני של אמני גריל עיראקים, עומד בתוך סימטה קטנה בעיר העתיקה, ליד גריל פחמי העץ שלו, כשהוא חמוש במשקפי רתכים. הקבבים הקטנים שהוא צולה טוענים לכתר ה'הכי טובים בארץ', ולא סתם. לתוך הפיתה דוחסים ארבעה קבבים, פטרוזיליה טרייה, ירקות וצ'יפס ביתי אמיתי, כזה שנחתך כרגע מתפוחי אדמה ולא הגיח מהפריזר. באר שבעים מאוד גאים במקום הזה, אבל צריך להודות שהקבב הוא הסיבה השווה באמת לבוא.
- "קבב אמונה", קק"ל 58, באר שבע. טל' 08-6278865.
פונדק ורדה
המנה: חביתת ירק
תודו ש-14 שקל זה מחיר מגוחך למסע במנהרת הזמן. אבל זה מחירה של המנה שאם תטעמו ממנה תחזרו מיד לימי הצבא הרחוקים. גם אם אתם כבר בגיל שקיבלתם פטור ממילואים. את ורדה זוכרים דורות של חיילים ששירתו בדרום, כשהאוטובוסים פרקו אותם מוכי שפשפת להפסקה בדרך מהבסיס. אצל ורדה אין הפתעות, וגם לא יותר מדי קלאסה, אבל יש יחס חם במיוחד לחיילים. תוכלו לאכול פה מרק או שניצל בפיתה, ואת הלהיט הבלתי מעורער זה עשרות שנים: חביתת ירק אלמותית, עם הרבה תרד, שזכתה לכינוי 'פופאי'. טעים? בעיקר נוסטלגי. משמין? בהחלט. נעים? כן. כלומר, כן המפקד.
- "פונדק ורדה", צומת מסמייה. טל' 08-8502653.