7 רמזים דקים ואחד עבה שהגבר שלך בוגד
איך מתנהג גבר בוגד? קודם משקר ("אני לעולם לא אעשה את זה"), אחר-כך מאשים ("את צריכה ללכת לפסיכיאטר"), בהמשך מנדנד ("אני כל הזמן אומר לך") או סתם מייבב ("ומה איתי?") ובסוף פשוט מלכלך ("אני התפתחתי ואת נשארת במקום"). ספר חדש מפצח את קוד ההתנהגות של הזכר הבוגדני. לשנן ולהתמודד
| סצינה 1 |  | סצינה 2 | | סצינה 3 | | סצינה 4 |
| ||||||
| סצינה 5 | | סצינה 6 | | סצינה 7 | | ועוד רמז עבה |
אבל על-פי אליזבת לנדרס וויקי מיינזר, כשגברים בוגדים, הם צפויים. השתיים חיברו את הספר ":The Script The 100% Absolutely Predictable Things Men Do When They Cheat", ובתרגום חופשי, "התסריט: הדברים הצפויים לחלוטין שגברים עושים כשהם בוגדים" (הוצ' "Hyperion").
למעשה, הן טוענות, הגברים כל-כך צפויים, עד שבעצם הם פועלים על-פי תסריט קבוע וידוע מראש. במבט ראשון זה אמנם נראה מגוחך שכל הגברים פועלים על-פי אותו תסריט בכל פעם. עוד פישוט יתר של תרבות הפופ-האמריקאית לנושא כל-כך מורכב. אבל לנדרס ומיינזר, חברות מזה 20 שנה (ואגב, גרושות), פיתחו את התיאוריה שלהן לאחר ששמעו חוויות משורה של חברות שסיפרו על בני-זוגן שסרחו.
בסיפורה של כל אחת מהנשים, הגברים השמיעו את אותן שורות, באותו הסדר. מסוקרנות, החלו השתיים לשוחח עם נשים מקורננות מכל רחבי ארה"ב. ובכל מאות הראיונות הן המשיכו לשמוע את אותן השורות, באותו הסדר. הן מספרות שיכלו להפסיק את סיפורה של כל אשה באמצע, ולהמשיך בסיפור של אשה אחרת, מאותה הנקודה בה עצרה קודמתה.
על-פי המחברות, גברים פועלים לפי התסריט באופן תת-הכרתי, ולא מדובר חלילה בקונספירציה גברית חובקת עולם שנרקחה על המאדים. למעשה, כאשר הגבר מתחיל לצעוד בשביל הבגידה, הוא כבר שמע את ההסברים והרציונליזציה שבעלים אחרים השתמשו בהם. אז הוא פשוט גונב מהם את השורות. כמובן שגברים זדוניים במיוחד יכולים לצטט במתכוון מתוך התסריט, אבל רוב הגברים לא מודעים לכך שהשורות כבר נכתבו עבורם.
בין 22 ל-60 אחוז מהבעלים בוגדים, תלוי איזה מחקר קראתם ולאיזה מומחה אתם מאמינים. כולנו שמענו על סימני הליפסטיק על צווארון החולצה, ניתוקי הטלפון באמצע הלילה, ההיעדרויות הלא מוסברות והתשלום לבית-המלון שמופיע בחשבון כרטיס האשראי. אבל לא באלה מדובר.
בספרן, לנדרס ומייזנר מכוונות לרמזים הרבה יותר עדינים. דקיקים. כאלה שיכולים להתפספס בגדול בין ערימות הכביסה, החיתולים, החשבונות, הישיבות במשרד והכלים בכיור. מטרתו של הספר היא לא להפוך נשים לפרנואידיות או חשדניות, מסבירות המחברות. דבר אחד לבדו אינו מעיד בהכרח שהגבר שלך בוגד. את צריכה לבטוח בתחושת
הבטן שלך. אם את חושבת שמשהו לא בסדר, זה כנראה נכון, הן אומרות.
"העובדה היא, שזיהוי סימני האזהרה הראשונים של רומן יכול לדרבן נשים ליטול יוזמה ולעשות מעשה שיכול להציל את הנישואין", מסבירות לנדרס ומייזנר. "אם שום דבר לא קורה, אתם צריכים לדבר בכל מקרה. אם הוא מרוחק וביקורתי ויש בגידה, אז יש לכם הרבה על מה לדבר".
רוב המומחים מסכימים שרוב הרומנים מתחילים במערכות נישואין שכבר נמצאות באיזשהו משבר – בין אם מכירים בכך ובין אם לאו. אז כבו את האור, המסך עולה וחפשו את השורות האלו מהתסריט בחיים שלכן. הן לא חייבות להיות הוכחה לכך שהגבר שלך עומד לבגוד, אבל בכל מקרה, הן סימן בטוח לכך שהנישואין שלכם עומדים להיתקל בים סוער.
אתם מדברים על הרומן שהבוס שלו מנהל או על החבר שבגד באשתו. הוא אומר לך, "אני לעולם לא אעשה לך את זה". לנדרס ומיינזר טוענות כי גבר שאומר את השורה הזו, כנראה אכן מאמין באותו הרגע במילים המנחמות של עצמו. אבל באיזושהי רמה הוא כבר משחק על-פי התסריט, שמלמד אותו לבסס את "דמותו" – בן-זוג אוהב ותומך – בשלב מוקדם של הנישואין.
לדברי המחברות, כל בעל בוגד אמר בנקודת זמן כלשהי לאשתו שהוא לעולם לא יעשה לה את זה, כאשר הם דיברו על בגידה של מישהו אחר. זו מלכודת שנועדה להסוות פשע עתידי. האשה אסירת תודה ומלאת בטחון שבעלה עשוי מחומר אחר. "הוא באמת מבין שזה לא בסדר לבגוד", היא חושבת. "איזה יופי לי שאני נשואה לבעל שכזה".
אבל, על-פי המחברות, התגובה הנעימה כל-כך לאוזניים הנשיות מרדימה את הנשים בעמדת השמירה, כך שהן פחות נוטות להאמין כאשר רומן אכן מתרחש מתחת לאפן. אחר-כך, כשהוא כן בוגד, היא חושבת שאולי זה משהו אחר, אבל זה לא.
כיצד לשבש את התסריט: אפילו השורה התמימה הזו לכאורה מספקת הזדמנות טובה לפתיחה בדיאלוג בנושא בגידה וקירבה. אם הוא אומר, "אני לעולם לא אבגוד", את יכולה להשיב, "גם אני. אבל אם אחד מאיתנו ירגיש אי פעם פיתוי, האם נוכל לדבר על זה?, או: "נהדר לשמוע, אבל זה קורה לכל-כך הרבה זוגות. האם תיידע אותי אם תרגיש שמשהו חורק בנישואין שלנו?"
במהלך הראיונות המרובים שערכו לנדרס ומיינזר, הן מצאו שכמעט כל הגברים אמרו לנשותיהם שהן סובלות מבעיות או מדוכאות. במקרים רבים, הגבר מציע לאשתו שתיגש לקבל ייעוץ מקצועי. גבר כזה אולי אפילו אינו מודע לכך שהוא עושה זאת, אבל הוא מתחיל לבנות את התיק שלו, טוענות המחברות. הוא מצייר את בת-זוגו כמי שדחפה אותו החוצה.
מובן שחלק קטן מהנשים הללו אכן זקוקות לטיפול רפואי. אבל ההערה הזו, "את זקוקה לעזרה" או "את צריכה ללכת לטיפול", היתה כל-כך שכיחה, עד שהיא לא יכולה להיות נכונה בכל המקרים. גברים שבוגדים, או אלה שמשתעשעים עם הרעיון, מייעצים לנשותיהם ללכת לפסיכיאטר, ובכך, מסבירות המחברות, הופכים אותן לבעיה: "היא לא מוכנה לקבל עזרה. אין פלא שאני צריך לעזוב אותה".
איך לשבש את התסריט: אם את שומעת הערה כזו מצד בעלך, אל תתעלמי ממנה או תתני לה לחלוף מעל הראש, והכי חשוב, אל תתעצבני. את יכולה לומר, "אני מרגישה נכון, עייפה ומדוכאת, אבל מה גורם לך לחשוב שאני בדיכאון רציני?"
אם הוא מציע לך ללכת לייעוץ, תבקשי ממנו ללכת איתך לייעוץ זוגי, ואז תנצלו את הפגישות האלה כדי לשפר את התקשורת ביניכם ולשוחח על כמה קשה לנהל את חייכם העמוסים, ומה אתם יכולים לעשות יחד כדי לשפר את המצב.
ג'ן מעמיסה את מכונת הכביסה בעשר בלילה ומתלוננת שאינה מספיקה לעשות דבר. בעלה ג'וש מגיב: "אני אומר לך, תקומי שעה אחת קודם ותעשי את כל הדברים האלה בבוקר, כך שהערבים יהיו חופשיים ונוכל לבלות זמן יחד. אני אומר לך, זה יארגן לך את היום טוב יותר".
שרה והאנק מתכוננים למסיבה. שרה פושטת את השמלה וזורקת אותה על המיטה. אוף, היא השמינה מאז שקנתה אותה. היא כבר לא נראית עליה טוב. "הארון שלך מלא בשמלות צמודות מדי", אומר האנק. "תירשמי למכון הכושר ותגיעי למשקל שאת רוצה. אמרתי לך את זה כבר אלף פעם".
בדיוק כמו עם ההצעה ללכת לפסיכיאטר, גברים בוגדים, או אלה שעומדים על הסף, גם יהיו ביקורתיים באופן תדיר: תמצאי עבודה, תלכי למכון כושר, תרזי. הוא אומר לך לשנות את עצמך – לחזור ללמוד, לקחת חופשה, לא משנה מה. זה אולי נראה כמו אהבה, הולך כמו אהבה ומשמיע קולות של אהבה – הגבר שלך דוחק בך להגשים מטרה שתמלא ותעניק לך סיפוק עצמי – אבל זה לא אהבה.
לעתים קרובות, טוענות המחברות, המניע שלו לעשות זאת (בין אם הוא מודע לכך ובין אם לאו) אינו כה אלטרואיסטי. ראשית, הגבר דבק בהנחת היסוד של התסריט: הוא בן-הזוג החיובי, זה שידו על העליונה ורגישותו גבוהה – אחרי הכול, הוא רק מנסה לעזור.
שנית, הוא ממקם אותך כזו שצריכה עזרה. אבל את לא מקשיבה. ואם רק היית מקשיבה, היית יותר מאושרת והיה לך יותר טוב – מה שבתמורה היה גורם לו להיות מאושר יותר.
איך לשבש את התסריט: תבקשי ממנו להסביר את עצמו. האם הוא אומר שהוא היה רוצה שתהיי יותר אשת קריירה? שהוא מרגיש שאת לא מקשיבה לעצות שלו? תשאלי אותו שאלות שיעזרו לשניכם להבין מה בדיוק יושב לו בראש. באופן אידיאלי, זה יהיה פתח לדיאלוג מתמשך שיחבר אתכם האחד לנקודת המבט של השני.
רוב הגברים לא יאמרו את המשפט המדויק הזה, אבל הם יחשבו אותו. התחושה שהם אינם מוערכים על-ידי בנות זוגם יכולה ללבוש ולפשוט שלל תלבושות, כמו למשל, "אני יכול לשמוע תודה מדי פעם?" או "אני שוב הולך להפסיד את הכדורגל מחר. מתי יהיה לי קצת זמן לעשות דברים שאני אוהב?".
או שהם יכולים לקטר בשיחה טיפוסית בין גברים. ג'ים: "אני חייב להגיע מוקדם הביתה. דונה התקשרה. היא נשארת במשרד מאוחר היום. היא קיבלה עבודה חדשה והם חושבים שהיא נפלאה. אבל אני אומר לך, הבית שלנו לא נראה כל-כך נפלא". ג'רי: "אני יודע למה אתה מתכוון. אני עובד, עובד ועובד כל היום ומה אני מקבל כשאני מגיע הביתה? פיצה קפואה ובית מבולגן". כך הם מדברים, והם חושבים: "אבל מה איתי?"
אין ספק שאשתו של ג'ים רואה את הדברים אחרת, אבל עבור הגבר שעוקב אחרי התסריט זה לא רלבנטי לעניין, אומרות המחברות. הוא מרגיש שלאף אחד לא אכפת ושהתרומות שהוא עושה למען חיי המשפחה אינן מוערכות.
איך לשבש את התסריט: תהפכי את המלמול הרוטן הזה שלו לשיחה של ממש. אם הוא מהטיפוסים השקטים, תצטרכי לעבוד קצת קשה יותר כדי לדעת מה מסתתר מאחורי הפנים הזועפות. העלי נושאים שקשורים לרגשות. את מאוד עסוקה לאחרונה – האם הוא חושב שאת דוחה אותו? תבהירי לו דברים. את יכולה לשאול אם יש משהו שהוא מתגעגע אליו מהחיים שלפני הילדים, כמו למשל הלילות שהייתם יוצאים לבלות. הבהירי לו שגם את מתגעגעת לזה. העובדה היא שאולי שניכם מרגישים לא מוערכים. אז דברו על זה, ותמצאו את הזמן כדי להתחבר.
אחרי שהסתובב שעתיים בבית עם תינוק בוכה על הידיים, ראיין שמח להירגע און-ליין. הוא נכנס לאתר שבו מחפשים חברים מהעבר, ושם הוא מתוודע מחדש לאוליביה, חברה מהתיכון. הם מתכתבים מספר פעמים ביום. אוליביה כל-כך מבינה. היא חושבת שהתוכניות שלו לפתוח מסעדה ולעזוב את העבודה המשעממת שלו פנטסטיות. כל מה שאשתו עושה זה להתלונן שהוא יעדר מהבית אם הוא יהיה עצמאי. באי-מייל האחרון אוליביה מזכירה כיצד היא פושטת את כל הבגדים כשהיא מגיעה הביתה מהעבודה. וואו, איזו הרגשה טובה. ראיין מרגיש שהוא חייב לפגוש את אוליביה, ושמח לגלות שהיא גרה באותו עיר.
הבעלים של הנשים שרואיינו על-ידי לנדרס ומיינזר התחילו לחפש במקום אחר את ההערכה שהרגישו שהם לא מקבלים בבית. בספרן, המחברות קוראות לזה לדבר עם כהח"מ (כל העולם חוץ מאשתי). המידע היחיד שיש לכל העולם הוא מה שהגבר מספר ומראה על עצמו – כך שאוליביה רואה, למשל, את השנינות החיננית של ריאן ולא את המזג החם שלו.
לגבי האשה שלו, "היא יודעת יותר מדי עליו", מסבירות המחברות. ולכן מנקודת המבט שלו, כל אשה אחרת תהיה הרבה יותר תומכת.
איך לשבש את התסריט: יש לך אינטואיציה נשית. בנקודה זו בתסריט, האינטואיציה אומרת שלך שהוא קצת מרוחק – מדבר איתך פחות, נועץ בך פחות. את אולי שמה לב שהוא מבחין בנשים אחרות. התגובה האינטואיטיבית היא לא לעודד אותו לדבר על נשים מושכות אחרות. התחושה הטבעית היא שאם תתני לו לדבר על זה, זה ירחיק אותו יותר לכיוון מישהי אחרת. טעות.
זה מנוגד לטבע אבל זה נכון – חופש, נוחות, הזדמנות ואפילו העידוד לדבר איתך על העובדה שהוא נמשך לנשים אחרות, יכולים להשאיר אותו בשלב המילים ולא המעשים. זה יכול לקרב אתכם, מסבירות המחברות, מאחר שהוא ירגיש שהוא יכול לדבר איתך על הכול. את האשה שיודעת עליו יותר מדי. הוא עשוי לפחד מהשיפוט או התגובה שלך, ולכן יהיה לו בטוח ונוח יותר לשוחח עם כל אשה אחרת בעולם. השתמשי בפיסת המידע הזו. זה לא אומר שאת צריכה לשמוע ממנו הערות משפילות או מעליבות או את הפנטזיות המיניות שלו אם את לא מעוניינת בכך, אלא לאפשר לו להיות פתוח איתך, דבר שיקרב אתכם.
זוהי נקודה מכרעת בתסריט. הוא כבר לא רק מפזר רמזים על הניתוק ביניכם. הוא אומר לך שאתם שני עולמות נפרדים. העלילה לא השתנתה בהרבה – הוא ממשיך למצב את עצמו כדמות החזקה, בעוד שאת נכשלת בהתפתחותך – אבל המתח גבוה יותר.
הטבע המאשים של השורה הזו, בסופו של דבר גם מבסס את הטענה שלו, מאחר שהאשה בדרך כלל מגיבה בכעס. היא מרגישה מותקפת, ואז כמובן מתחילים להתווכח. האשה יוצאת כמתגוננת, הבכיינית, זו שפשוט לא מבינה מה הוא רוצה ועל מה הוא מדבר.
למעשה, "אני התפתחתי ואת נשארת במקום" היא אחת מהערות רבות שגבר יכול להשתמש בהן כדי להצית ויכוח. הוא מכריח אותך להתנהג בצורה לא נעימה או לא הגיונית, מה שמרחיק אתכם עוד יותר, אומרות המחברות. זה מפחית את רגשות האשמה שלו באשר לזמן שהוא מבלה מחוץ לבית.
איך לשבש את התסריט: כן, זוהי הערה נבזית מצידו, אבל לפחות הוא נותן לך הזדמנות לקחת חלק בדיאלוג. וכמו שלנדרס ומיינזר כותבות, "הללויה! הוא מדבר! אלייך! והוא לא מדבר על ספורט, עבודה, הילדים או הבית, אלא על מה שהוא מרגיש!"
כן, מה שהוא אומר כואב, מעליב, ביקורתי והגרוע מכל, הוא גם אומר את אותם דברים עלייך לאחרים מאחורי הגב. החלק הערמומי הוא להקשיב לו מבלי להיות קצרות רוח בתגובה. במקום, עודדי אותו לדבר יותר, מציעות המחברות. זה יכול להוביל לעוד שיחות שיכולות להבהיר לו שאת כן מבינה אותו.
הוא צריך להשקיע שעות נוספות בעבודה. האשה לא יודעת שהוא נשאר עד מאוחר במשרד כדי להימצא בחברתה של עמיתה לעבודה. ההצהרה הזו, "אני צריך זמן" מגיעה בשלב מאוחר בסיפור, אבל לפעמים עוד לפני שהרומן מתחיל הלכה למעשה. ההחלטה שלו לבגוד אינה סגורה עדיין במאת האחוזים, אבל הוא מכין את הקרקע למקרה הצורך. הוא מסיח את תשומת ליבה של אשתו וקונה לעצמו קצת זמן. כך הוא יוכל להתמודד עם הרגע שבו יידרש לענות על שאלות לגבי מקום הימצאו בשלב מאוחר יותר.
איך לשבש את התסריט: תשאלי את השאלות כעת, במיוחד אם תחושת הבטן שלך אומרת לך שמשהו לא בסדר. את יכולה להגיד, "אני יודעת שיש לך הרבה עבודה, אבל האם זה כל העניין? האם משהו אחר קורה כאן – משהו שאנחנו יכולים לשוחח עליו?" תדחפי את הנושא.
והפעם הכסף מדבר (ולא משקר)
הארנק שלו מלא במזומנים. הכסף פתאום מתעופף וסכומים לא זניחים נעלמים מחשבון הבנק. הוא משלם במזומן מאחר וכך קשה הרבה יותר לעקוב אחרי תשלומים שונים. מצד שני, את יכולה לגלות שפתאום הוא מבזבז מעט מדי. הוא מבזבז פחות כי הוא לא יכול להסתובב בחברת האשה האחרת באופן גלוי וחופשי. בדרך כלל הוא נמצא בביתה או מקום מסתור אחר, וזה עולה פחות: זול יותר לאכול בבית מאשר במסעדה. לשכור סרט וידאו זול יותר מלקנות כרטיס לסרט.
"כאשר הכסף מדבר הוא אומר את האמת", כותבות המחברות. "תחושות לגבי כסף, ובמיוחד כסף שהשתמשו בו או לא, יגידו לך מה שאת צריכה לדעת". גם מתנה יקרה מדי פעם היא דבר מבורך. וכן, המשמעות שלה יכולה להיות בדיוק זו שאנחנו מקוות לה. אבל אם זו ה-מתנה היקרה והוא משחק על-פי התסריט, היא לא באה סתם.
זו יכולה להיות מתנה מתוך רגשות אשם. מתנה שאומרת "אני באמת בחור נחמד" (ואיך אפשר לחשוב משהו רע על בחור כל-כך נדיב לאשתו?) מתנה ש"תמנע מאשתי לכעוס עליי" (את רואה כמה אני רוצה שתהיי מרוצה?) או מתנה שתסיח את דעתה.
לנדרס ומיינזר מציעות לבדוק היטב בפה של הסוס. תשאלי את עצמך: איך האווירה לאחרונה בחווה? האם הוא מרוחק לאחרונה ופחות מתעניין בך ובחייך? כי אפילו לנוכח עובדות, כותבות המחברות, קל יותר להיות אסירי תודה. זה מסתדר יותר עם מה שתמיד חשבת עליו, ועם מה שחשבת באופן כללי: מתנה יקרה היא מחווה של אהבה.
לפנייה לכתב/ת 
