קציצה לגובה

לט'ס פייס איט (או בעברית, הבה נפרצף זאת): אין בעולם מאכל גברי יותר מאשר המבורגר בקר עסיסי, נתון בלחמנייה שמסתירה את השמש ומתפורר לאלפי פירורים כאשר נועצים בו שיניים - פירורים שרק בירה תוכל לשטוף פנימה בשילוב מופלא בין מרירות הנוזל, הטקסטורה הגרגירית של הבשר וטעמו המעושן של רוטב הברביקיו. ככה זה, רבותי. אנחנו קרועים על חומוס, הרוסים על מנגלים, מבינים שירקות זה בריאות ומסוגלים גם להתעדן כשצריך ולקחת כוסייה לסושייה, אבל תנו לנו ביס מהמבורגר עסיסי עם שלוק של בירה טובה מהחבית - ותראו אותנו מגשימים את ייעודנו באותו רגע אלוהי, שבו הכל נשטף פנימה והשיהוק מתפצח לו במעלה הגרון.

ישנם מקורות הטוענים בתוקף כי ההמבורגר, שנתפס אצלנו כאמריקני לא פחות מפאי תפוחים, הוא המצאה יהודית מרכז-אירופית. אם יש אמת במיתולוגיה הזאת, מוזר שתחילת דרכו בישראל היתה רצופת תלאות: חוץ מ"וימפי" הממותג משהו, עד אמצע שנות ה-70 היו כאן בעיקר הבלחות בצורת בשר בקר טחון וחרוך על האש, באופן שמייבש אותו כמו לוני את יציעי בלומפילד. אחר כך הופיעו כאן הבורגר ראנץ', המק דייויד זצ"ל וגם ונדיס, שעשתה כאן סיבוב קצר ולא מוצלח במיוחד באייטיז. באותם ימים היתה חלק מחוויית החו"ל של כל ישראלי לאכול במקדונלדס ולרוץ לספר לחבר'ה בארץ; כשנפתח כאן סופסוף הסניף הראשון של ענק הקציצות האמריקאי, עם פרוץ 1994, הרגשנו כאילו התקבלנו למשפחת העמים.

בערך באותה תקופה החלו גם חלוצי ההמבורגר המשודרג לעשות את צעדיהם הראשונים לעבר האופק הקולינרי המצומצם יחסית של הבולס הישראלי: דיקסי, וייט הול ומאוחר יותר אגאדיר הפכו את ההמבורגר לאייטם ראוי אצל הפיינשמקרים מחד, ומאידך גם למשהו שאפשר להזמין כשרואים עם החבר'ה משחק כדורגל. ואגב כדורגל, הפעם האחרונה שעסקנו כאן בהמבורגרים היתה בגיליון המונדיאל של 2002, אז כלל הספקטרום בעיקר את המקומות שהוזכרו לעיל. ואילו היום, בבואנו לאתר את ההמבורגרייה הטובה בישראל, נאלצנו לברור את העשירייה הפותחת שלנו מתוך כמעט 100 מקומות ראויים - מה שמוכיח עד כמה הפכה הקציצה מאמריקה לחלק בלתי נפרד מחיינו.

ולפני שניגש לעשרת הגדולים, הנה תובנה קטנה ואזהרה גדולה: מתברר שהחיפוש אחר ההמבורגר המושלם משול לחיפוש אחר בן לאדן. בכל פעם שנדמה לך שסגרת עליו, אתה שומע שהוא נצפה במקום חדש. אז אנא, קחו את זה בחשבון לפני שאתם מתחילים עם תגובות ה"מה עם".

10. למתכנתים: אוונגרד

התחנה הראשונה במסענו בין הררי הבשר הטחון היא מעט אובר-רייטד בעיני, אם כי לא במידה כזאת שתהפוך אותה ללא ראויה. עד כה, למרות כמה וכמה ביקורים במקום, לא ממש הצלחתי להתפעל עד כלות מהאוכל של אוונגרד. אבל במסע הנוכחי תפסתי שהאשם הוא בעצם בי, כי לא הבנתי שמדובר פשוט במסעדת הפועלים המושלמת לעידן ההייטק.

ההמבורגר, מכל מקום, ממש לא רע ומוצע בקומבינציות משתנות של תוספות, שמצליחות לבלבל אפילו את המלצרים (אם כי השירות כאן בהחלט נעים). נסכם זאת כך: גם אם הקציצה המקומית לא ממש גורמת לך לכתוב שירה, היא בהחלט מהווה אופציה טובה לצהריים, במקרה שאתם נאלצים לקושש את משכורותיכם באחת מהסווט-שופס המתגמלות של רמת החייל. ובאשר לסניף התל אביבי, הוא כבר צריך לעמוד בתחרות קשה יותר עם מרמורק (ע"ע) הסמוך.

אוונגרד, הברזל 3 רמת החייל, 057-6605145; אבן גבירול 38 ת"א, 057-6605144

9. לאמריקנים: אלוויס

זה לא שיש משהו רע בהמבורגר של אלוויס - רחוק מזה - אבל עלי להודות בהכנעה שהסיבה להתברגותו בעשירייה הפותחת קשורה יותר לאווירה מאשר לאוכל. אחרי הכל, אם ההמבורגר נצרב בתודעה כאחת ההשפעות האמריקניות על תרבות האכילה המקומית, מה טבעי יותר מלאכול אותו בדיינר בשולי תחנת דלק. כמעט מתבקש שתסתובב כאן מלצרית בסינר משובץ ותמזוג לך קפה גרוע כדי ללוות בו את הבשר, אבל גם בלעדיה יש כאן שעטנז מעניין של טעמים. בעיקר אם אתם אוהבים את ההמבורגר שלכם עם מילק-שייק.

אלוויס, תחנת הדלק בנווה אילן, 02-5341275

8) לג'ורג': לוקאס

אם היו שואלים את הלוקאס מה הוא רוצה להיות כשיגדל, ייתכן שהוא היה אומר "בראסרי": העיצוב המוקפד והגוונים השחורים משווים למקום, שנפתח כמעט בחשאי בחצר האחורית של רובע לב העיר התל אביבי, מראה שבהחלט מזכיר את המקור מאבן גבירול. עד שיבואו כל הסלבריטאים לחרב אותו אפשר לשבת שם על הבר, ליהנות מסטלה ארטואה מצוינת מהחבית ומברמן שיודע לתדלק אותך בצ'ייסר כשצריך - ולאכול המבורגר לא רע בכלל, שאני מקווה שלא אעליב אותו אם אומר שהכניסה שלו למצעד היתה דווקא בגלל התוספות. אני מתכוון אפילו לאלמנטריות שביניהן: הצ'יפס כאן הוא מהטובים ביקום, ואת הלחמנייה שבה מוגש ההמבורגר אופה הקונדיטור המקומי במיוחד עבור הקציצה הבשרנית.

לוקאס, מזא"ה 3 ת"א, 03-5252565

7) למוכשרים: קניבר

חיפאים הם עם מוזר ושמרן, במיוחד בענייני בשר. מדובר בעיר ש"לאכול בחוץ" נחשב בה לסוג של בילוי מופקר ממש, כזה שכרוך בסיכון חיים - כי מבחינת החיפאים, כל מה שלא הוכן במטבח הביתי של אמא נתפס אוטומטית כחשוד. וגם כשהם כבר יוצאים לאכול, הם מעדיפים לעשות זאת בזהירות ובמקומות בדוקים היטב. למשל בקניבר: המסעדה אמנם לא כשרה, אבל הבקר שממנו עשוי ההמבורגר מגיע ממפעל הבשר הכשר ששייך לאביו של אחד השותפים. עכשיו, זה לא שיש לנו משהו נגד כשרות, אבל הטקסטורה המתקבלת משמרת את היובש המסוים שנגרם לבשר הכשר עקב המלחתו. לא שזה רע בהכרח; עובדה שחיפאים המכירים את ההיצע התל אביבי נשבעים בשמו של הקניבר המקומי שלהם. מבחינת שאר האנושות הוא מומלץ בעיקר למי שבאמת אוהב המבורגרים, למרות שקרניבוריות איננה הצד החזק שלו.

קניבר, שדרות מוריה 110 חיפה, 04-8260043

6) לנודניקים: מוזס

אלמלא היומרה המסוימת, יתכן שהיינו מדרגים את מוזס במקום גבוה יותר בעשירייה הפותחת - שעל מקומו בתוכה, על כל פנים, אין עוררין. המקום ניצב על חורבות מה שהיה פעם "בירנבאום ומנדלבאום" הנחשבת, והוא אחד הלאונג'ים היפים בתל אביב. מקום שבשעת לילה מאוחרת יכול להוות אלטרנטיבה מושלמת לכל אותם דוכני מזון מהיר שבעזרתם סופגים נחילי האדם העולים מהפיק-אפים של לילינבלום את האלכוהול שהצטבר בדמם.

ה"ארטבורגר" (ככה קוראים במוזס לקציצה שלהם) מתבסס על מתכון שעובר זה הדור השלישי במשפחת השף, מוסר לנו בגאווה התפריט. והוא אכן טעים, אבל אנחנו שואלים למה להתחכם - ומוסיפים שדי לנו בנוף העיצובי והאנושי המרהיב שמסביב ובקציצה לכשעצמה, בלי הסברים על חשיבותה בראי הדורות.

מוזס, שדרות רוטשילד 35 ת"א, 03-5664949; שנקר 14 הרצל"פ, 09-9566628

5) לקאובוים:  מרמורק

מסקר אצבע שערכנו מתברר שמדובר במקום הפופולרי ביותר בקרב התל אביבים: כמו שמנגבים חומוס ביפו, שותים מרק רגל בכרם ואוכלים גפילטע פיש בבבל'ה, כך הולכים לטחון המבורגר במרמורק. גם המקום הזה שוכן על חורבות מיוחסות - מה שהיה פעם הסניף המיתולוגי של "דיטה" - ואינו מבייש בשום אופן את המורשת הקולינרית-קרניבורית המחייבת. במיוחד מצא חן בעינינו רוטב פלפלים פיקנטי אך לא דומיננטי מדי, ואיחוד של הקציצה עם ביצת עין, במסגרת מה שמכונה כאן "המבורגר טקסני". והרי אם יש משהו שהמדינה הזאת מבינה בו חוץ מנפט והוצאות להורג, זה המבורגרים.

מרמורק, מרמורק 10 ת"א, 03-6850194

4) לבשרניים: אודאון

ייאמר מיד, אודאון ראוי לעמוד על הפודיום של שלושת הגדולים - בוודאי מבחינת איכות הבשר. אלא שהעדפנו לשאת על ראש שמחתנו את המקומות שהשליכו על ההמבורגר את כל יהבם ולא נהנים מתפריט גורמה שמתפרס גם לגזרות אחרות בתחום הבשר, הראשונות והקינוחים. מסע בין נתחי האנטרקוט שבמקררי אודאון גורם לך לרצות להיות רוקי בלבואה ואחר כך לטחון את הנתח שבו חבטת להמבורגר, שיהווה פיצוי על המאמץ; מומלץ במיוחד למי שמתלווים אליו חברים מעצבנים, מהסוג שלא יכול להתייחס להמבורגר בתור מנת גורמה עיקרית.

אודאון, הארבעה 10 ת"א, 057-6605123; הסדנאות 4 הרצל"פ, 057-6605124

3) למתקדמים: אגאדיר

על המקום השלישי התנהלה מלחמה לא פשוטה, ולבסוף החלטנו להעדיף את אגאדיר על אודאון, בעיקר בשל תרומתו רבת השנים לסצינת ההמבורגר הישראלית. בכל זאת, הוא היה ונשאר אחת האופציות הטובות ביותר לטייק-אווי, שתמיד מגיע חם ועם מעט מאוד ריג'קטים בשלב השינוע, כמו לחמנייה רטובה מנוזלי העגבנייה והחמוצים למשל. אבל לא רק על הטייק-אווי יקום האגאדיר: במרבית סניפי הרשת אפשר ליהנות גם מבר משודרג, שמזמין ממש למשוך את הוויית הקציצה בעוד דרינק או שניים. חבל רק שהצ'יפסים אינם מהסוג העבה, פריך מבחוץ ובשרני מבפנים, אלא מזכירים יותר את אלה של מקדולנדס ומתאימים לחובבי הז'אנר בלבד.

אגאדיר, נחלת בנימין 2 ת"א, 03-5104442; נמל תל אביב, התערוכה 3, 03-5444045; המנופים 9 הרצל"פ, 09-9516551, לזרוב 33 ראשל"צ, 03-9416060

2) לטורפים: מיטבול

באזור התעשייה הישן של ראשון לציון ניצב מבנה שנראה מבחוץ כמו חומוסייה - רושם שלא ממהר לעבור גם כשפוסעים פנימה. אבל הבשר, אוי, איזה בשר. בדיוק לזה התכוון אלוהים כשברא את הפרה.

כאן לא תמצאו תוספות יומרניות (רק קלאסיות, כמו ביצה, גוואקמולי, בייקון, חזה אווז וכאלה, וגם הום-פרייז מעולים), רטבים מפונפנים או השקעה בעיצוב חלילה, אבל בהחלט תמצאו נכונות להגדיל את ההמבורגר. ולא בשקל תשעים, אלא לפי מפתח של סוגי בשרים - כבש ובקר - לכל 100 גרם. לו היינו עוסקים בבשר נטו, יתכן שגביע "בלייזר" היה נודד לראשון לציון; אבל מאחר שאווירת הדיינר היא חלק בלתי נפרד מההמבורגר, יסתפק המיטבול במקום השני והמכובד.

לזכותו של המקום ייאמר שפשטותו היחסית ניכרת גם במחירים, שאולי לא מזכירים את הבורגר ראנץ' אבל נמוכים בכמעט 20 אחוז מכל יתר המקומות ברשימה.

מיטבול, משה בקר 11 ראשל"צ, 03-9646468

1) למבינים: בלאק בר אנד בורגר

הקרב היה כה קשה, עד שההמבורגרייה המשודרגת הזאת - שצחי בוקששתר הוא אחד מבעליה ומי שאחראי לתפריט - ניצחה רק בנקודות את השכונתית מראשון, וגם זה בעיקר בגלל המגוון והאווירה.

שני הסניפים של בלאק אנד בר בורגר, בסינמה סיטי שבצומת גלילות וברחובות, מספקים חוויה מצוינת של דיינר בשילוב בר אמריקני לכל דבר: מעט אפלולי, הרבה עור על המושבים, פלזמה ברקע ובעיקר הרבה בשר.

מחפשים שילוב מנצח? לכו על ההמבורגר העשוי על טהרת האנטרקוט בתוספת "אש ועשן", מטבל חריף שהצ'ילי בו מיועד למי שיודעים לסחוב לצד המנה הרבה בירה קרה. הסניף בסינמה סיטי מפוצץ לפעמים, אבל הוא משלים מצוין לחוויית סרט (במיוחד סרט אקשן אמריקני), ולצד זה שמשרת את הפזורה הרחובותית, בקרוב ייפתח סניף חדש ברחוב הברזל ברמת החייל. אם הרמה הנוכחית תישמר, כן ירבו.

בלאק בר אנד בורגר, סינמה סיטי, 03-6991100; המדע 6 רחובות, 08-9361230