הבליינד דייט הכי אכזרי שלי
זה התחיל בשיחת טלפון שנשמעה כמו קומדיה של טעויות, והמשיך בפגישה במועדון סאדו-מאזו שעל כתליו דגדגני ענק. העבר שלי אמנם עשיר בחוויות ביזאריות, מכל היבט - עינויי נפש, התעללות רגשית - אבל חוויה סאדו-מזוכיסטית, לפחות מההיבט המיני שלה, טרם חוויתי. תמיד יש פעם ראשונה
הכרתי מישהו בבליינד דייט. אין לי הרבה נסיון בפגישות כאלה, ואני לא ממש מבינה את החוקים של המשחק הזה. לכן, כנראה, הדייט הזה, למרות היותו ביזארי ומפתיע כל כך, יכול היה להתקיים. על אף ההפרעה כביכול למהלך הדברים הטבעי
של הרומנטיקה, הפגישה הזאת היתה רצופת גורל ומקריות. ואולי זה מה שהופך אותה למוצלחת יותר מפגישות אחרות שמתקיימות בפורמט המאוד בנאלי של הבליינד דייט.
זה התחיל עם שיחת טלפון מאוד לא קונבנציונאלית, שנשמעה קצת כמו קומדיה של טעויות, והמשיך בפגישה רומנטית שהסתיימה במועדון BDSM. ראשי תיבות באנגלית של קשירות, שליטה, כניעה ומאזוכיזם. או בקיצור - שלא תדעו.
לא שיש לי משהו נגד. ופתיחות, גם בנושא המיני, היא הצד היחסית חזק שלי. אבל מוכרחים להודות שדייט ראשון בשילוב עם מועדון סאדו-מאזו זה קצת אכזרי, תרתי משמע.
בהתחלה הוא נראה ילד טוב. למרות שהבחנתי בזיק מוזר בעיניו, לא ייחסתי לכך חשיבות. גם לא כשדיברנו "במקרה" על אותו מועדון, ועל כך ששנינו לא היינו שם מעולם.
אבל הקירבה הגיאוגרפית המקרית, שמאוחר יותר חשבתי שאולי לא היתה כל כך מקרית, גרמה לנו להיכנס לשם, כאילו בהיסח דעת. או לפחות כך דמיינתי. נראה שהראש שלידי חשב על כך ביתר רצינות, ואולי כוונותיו היו ברורות לו מלכתחילה.
לחשוב שאני בסצינה של המרקיז דה סאד (צילום אילוסטרציה: ויז'ואל/פוטוס)
פסענו פנימה בהיסוס, והרגשתי שאני צועדת אל תוך עולם קסום. מרתף אפוף ומאובזר, מואר באור נרות. שלשלאות, כלובים וצלבים גדולים הציצו מכל פינה. אלמלא מסכי הענק והמוזיקה האלקטרונית החזקה, הייתי יכולה לטעות ולחשוב שאני נמצאת בסצינה מספרו של המרקיז דה סאד - "ג'סטין, או ייסורי המידה הטובה".
המקום היה שומם למדי, שכן השעה היתה עדיין מוקדמת. על המסך הוקרן סרט כחול, מולו ישבו זוג באמצע חייהם, אולי אפילו מבוגרים יותר, ממששים את איבריהם האינטימיים לעיני כל. עשינו סיבוב היכרות במקום. עלינו למעלה, לחדרי העינויים, כוכים חצובים באבן, מופרדים במחיצת סורגים שחורים, מאובזרים בצלבים ובכריות נמוכות.
הסתובבנו במקום כמו זוג תרמילאים בדרום אמריקה, שנקלע בטעות אל תוך שבט עתיק. פעור עיניים, לומדים את מנהגיהם, בולעים את המראות הביזאריים מסביב.
התיישבנו על הבר, בהינו בסרטים שהוקרנו על קירות המועדון, מזילים ריר מידי פעם, מתעשתים, מדברים, ופוזלים לעבר דגדגני הענק שמוצגים על הקירות במגוון של צבעים, מרקמים, ואפילו, ניתן לומר - ריחות.
השיחה קלחה, גישושי המגע החלו, והאווירה התחממה. לומר שציפיתי למפגש כזה, עם הבחור הזה, ועוד במקום כזה? ממש לא.
בזה אחר זה צעדו פנימה דמויות בבגדים שחורים, ויניל, עור, ניטים
אבל יאמר לזכותי, ולזכותו, שהיתה תחושה מוכרת ונעימה בנוכחות שלו לידי. חרף, ואולי בזכות, העובדה שהאווירה היתה מינית ונוטפת זימה.
לאט לאט התחיל המקום להתמלא. בזה אחר זה צעדו פנימה דמויות בבגדים שחורים, ויניל, עור, ניטים, רשתות ומה לא.
החבורה נראתה כמו קומונה מלוכדת, שחבריה בעלי עניין משותף. זה נראה קצת כמו מפגש של אגודת שוחרי מדע, שהגיעו לראות את החידושים האחרונים בתחום.
החבורה התחילה להתקהל סביב הבמה. גם אנחנו התקרבנו לשם. לבמה עלתה בחורה עם קוקיות, תחתוני תחרה חושפי ערווה וחזייה אדומה ממנה בצבצו הפטמות. אחרי קשירות וכפיתות במקומות שונים בגוף, החל הגבר בעל בגדי הוויניל המבריקים והצמודים להתעלל בה. זה אמנם נראה כמו הצגה, ולא היה ברור אם היא באמת נהנית או סובלת, או גם וגם, כמובן, כי זו הרי משמעות החוויה. אבל מה שהיה מאוד ברור הוא שבשלב מסוים התחיל החלב הרותח של הנר לזלוג על גופה החשוף. ריח החלב החם עולה עדיין באפי. הצעקות וצווחות הכאב מהדהדות עדיין באוזניי. מבטי הגברים והנשים שמסביב היו פעורים ומגורים. היא נשכבה על הבמה, פישקה את רגליה לעיני כל, והוויברטור הענק הוחדר לגופה. גם אם זאת היתה הצגה, השחקנים הלכו עד הסוף.
קשה לומר שהיינו אדישים לעניין. שנינו, במבטי סקרנות, תאווה ובלבול, בהינו בהופעה הבאה בתור, שהתרחשה סמוך לבמה. הפעם הגבר הוא ה"נשלט" והאשה היא ה"שולטת". פניו עטו מסיכה שחורה, היא קשרה אותו אל צלב גדול והחלה להתעלל באיברו בברוטליות. למרות שאין לי איבר כמו שלו בין הרגליים, יכולתי ממש להרגיש את הכאב.
העירום חגג, חפצים הוחדרו, המגלבים צלפו, ובן זוגי התחיל להתחמם. סיבת ההתעוררות המינית היתה די ברורה - העינויים עשו לו את זה. אני, לעומתו, חוויתי את אותה התעלות חושים, בעיקר ממנו. עלם החמודות שנראה כמו אדם מן הישוב התגלה כפריק לא קטן. ופריקים, מה לעשות, עושים לי את זה.
"אני אנקה עבורכם, אהיה שולחן, כסא, מאפרה"
לקראת סוף הלילה, כשהחלטנו שמיצינו את הנושא, ניגש אלינו בחור צעיר, עם פנים עדינות. שני משפטים אחרי זה הכתה בי ההכרה, שהבחור רוצה להיות המשרת שלנו. "כל מה שתרצו", אמר, "אעשה בשבילכם. אני אפנק אתכם, אדאג לכם, אבצע כל אקט מיני שתבקשו. אני אנקה עבורכם, אהיה שולחן, כסא, מאפרה. מה שתרצו". המילים נעתקו מפי. ברוב סכלותי שאלתי אותו אם זה עולה כסף. "לא", הוא ענה, "זה הכיף שלי".
העבר שלי אמנם עשיר בחוויות ביזאריות, מכל היבט שהוא. אבל חוויה סאדו מזוכיסטית, לפחות מההיבט המיני שלה, טרם חוויתי. היו עינויים נפשיים, היתה התעללות רגשית, אבל ככה, במין, זאת היתה פעם ראשונה.
למחרת התנפלתי על המחשב והתחלתי לחפש אתרים בנושא. התמונות ההזויות, המאמרים המסבירים, השמות והכינויים של באי האתר, המלכות, הנשלטים, העבדים, סיקרנו ומשכו אותי עוד יותר. בסופו של יום, אחרי גירוי מיני לא קטן ולבטים גדולים - אם אני מסוגלת להיות מלכה ולעשות ממנו עבד - החלטתי שאני רוצה להיפגש איתו שוב.
לצערי, הוא לא התקשר ולא הספקנו לממש את העניין. לפחות נשאר לי מספר הטלפון של הבחור שרצה להיות המשרת שלנו, אם יתחשק לי להרגיש "מלכה ליום אחד".
עינת היא אחת מקוראות ערוץ יחסים.
גם לכם יש חוויות דייטים מסעירות? כיתבו אלינו ואולי נפרסם אותן.
לפנייה לכתב/ת 
להרגיש מלכה ליום אחד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
