בצל המאבק: איך פועלות האווסטין והארביטוקס?
הפגנות בתל-אביב השבוע, הפגנות בירושלים בשבוע הבא, שביתות רעב ודיוני חירום של משרד הבריאות. הכל כדי שאלפי הישראלים עם סרטן המעי הגס יוכלו להניח ידם על התרופות שזכו לכינוי 'התקווה האחרונה'. מה הופך את האווסטין והארביטוקס למהפכניות ואיך הן פועלות בתחכום כה רב בגידולים הסרטניים
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים) ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי, במשרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, אובחנו בשנה החולפת בישראל 3,234 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס ונפטרו 1,289 אנשים מסיבה זו.
שתי תרופות חדישות, אווסטין וארביטוקס, חוללו מהפיכה של ממש בטיפול
בחולי סרטן המעי הגס. התרופות הללו שנוסו על מאות חולים במצב מתקדם של המחלה אמנם אינן מרפאות אבל הביאו להארכת תוחלת החיים של החולים בארבעה חודשים וחצי בממוצע, הביאו להתכווצות הגידולים הסרטניים ולשיפור ניכר באיכות חיי החולים.
המעי הגס הוא החלק האחרון של מערכת העיכול, אליו מגיעות שאריות המזון המעוכל והבלתי מעוכל, לאחר שעברו בקיבה ובמעי הדק. הצואה המופרשת דרכו מהווה את הפסולת של מערכת העיכול. המעי הגס בנוי כצינור שרירי, שאורכו למעלה ממטר וחצי. החלק הסופי של המעי הגס מפותל והמשכו מסתיים בפי הטבעת.
ריבוי מקרי סרטן המעי הגס קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי, כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות גידול ממאיר. אצל כ- 15% מהחולים בסרטן המעי הגס ישנה נטיה משפחתית לחלות במחלה.
אווסטין: חונקת את הגידול
גידולים סרטניים זקוקים לרשת של כלי דם חדשים על מנת שיוכלו לגדול. ללא כלי דם חדשים, נותר הגידול בגודל מיקרוסקופי (פחות מגודלו של ראש סיכה) ואינו יכול להתפתח. התרופה החדישה אווסטין (ובשמה הכימי: בווציזומאב) עוצרת את התפתחותם של כלי דם חדשים סביב הגידול בסרטן המעי הגס. כתוצאה מכך, הגידול מקבל פחות חמצן וחומרי הזנה ומתכווץ, או לפחות מפסיק לגדול. תרופות, הפועלות נגד צמיחת כלי דם, נקראות אנטי-אנגיוג'נסיס (Anti- Angiogenesis).
מזה 30 שנים מנסה עולם המדע לעצור את התפתחות הגידולים הסרטניים באמצעות הרס כלי הדם המזינים אותם, אולם רק לאחרונה נחל הפיתוח הרפואי הצלחה: התרופה אווסטין הקטינה את הגידולים הסרטניים עד להשמדתם כליל. התוצאה: הארכת חיי החולים בארבעה חודשים וחצי בממוצע, ובמקרים מסויימים אף ביותר.
מחקר שכלל יותר מ-900 חולים ופורסם בחודש יוני 2004 בכתב העת הרפואי "ניו אינגלנד" הראה כי מתן אווסטין כטיפול קו ראשון בשילוב עם כימותרפיה, לעומת כימותרפיה בלבד, הביא להארכת חיים של כ-35% אצל חולי סרטן המעי הגס שטופלו באווסטין בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, מתן האווסטין האריך ב-70% את משך הזמן עד התקדמות המחלה וגרם להעלאה ניכרת באחוזי התגובה של החולים לטיפול.
ארביטוקס: הנוגדנים מתגייסים למלחמה
ארביטוקס (ובשמה הכימי סטוקסימאב) היא סוג של תרופה בשם נוגדן מונוקלונלי (Monoclonal Antibody). נוגדנים מונוקלונליים משמשים להשמדת סוגים מסוימים של תאי סרטן, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר
לתאים הבריאים. הנוגדנים המונוקלונליים מזהים חלבונים (קולטנים) מסוימים על פני השטח של תאי הסרטן ומתחברים אליו. כתוצאה מתעוררת מערכת החיסון של הגוף ופועלת כנגד תאי הסרטן.
לעיתים היא יכולה לגרום לתאי הסרטן להשמיד את עצמם. סטוקסימאב ננעלת על הקולטן EGFR, חוסמת את גורמי הגדילה וכך מונעת את גדילתם של תאי הסרטן, את התחלקותם ואת התפשטותם. סטוקסימאב מונעת גם את יצירתם של כלי דם חדשים , הדרושים לתאי הסרטן על מנת לגדול. היא עוצרת את הגידול ואת התפשטות תאי הסרטן לחלקים אחרים בגוף ולעיתים אף הורגת אותם. סטוקסימאב יכולה גם להעצים את רגישותם של תאי הסרטן לטיפול כימותרפי.
רוצים לתמוך בחולי סרטן המעי הגס? היכנסו לפורום הקו האחרון