הדימיון שעוזר לנפגעי הטרור לצאת מהטראומה

דימיון עשוי להציל מטראומה נפשית: חוקרים ישראלים מצאו כי קורבנות טרור, תאונות דרכים קשות ואף אונס הצליחו לשרוד את הארוע הטראומתי הודות לדמיון שהפעילו בעת האירוע. המחקר הוצג בכנס של מכללת לוינסקי לחינוך.

כ-10 אחוז מהישראלים סובלים מתסמונת פוסט טראומטית. המדובר באלה שעברו ארוע קשה, המתקשים לשכוח אותו, אינם מצליחים לעבד אותו כך שיהפוך לזיכרון ארוך טווח ומנסים שלא להיזכר בו בכל מחיר.

הסובלים נמצאים בקהות חושים, ותמיד בכוננות שמא המאמץ לא להיזכר יופרע, וכך הם מפתחים התנהגויות הימנעותיות: הם ישתדלו שלא להגיע למקום או סיטואציה שיגרמו להיזכר באירוע, כיוון שההיזכרות היא של שבריר זיכרון, וגורמת לתחושת סכנה אמיתית שהארוע כביכול מתרחש שוב. התוצאה: חרדה.

במחקר הנוכחי שערכה הדוקטורנטית נירה קפלנסקי, עובדת סוציאלית, ממרכז "משאבים" לפיתוח משאבי התמודדות במכללה האקדמית תל-חי בהנחיית פרופ' מולי להד, מנהל מרכז "משאבים", רואיינו 67 אנשים שעברו חוויה טראומטית של כמעט-מוות, ובהם ניצולי פיגועים, ותאונות דרכים. הנבדקים עברו מבדקים שכללו ראיון פסיכולוגי ומבחנים שונים. במקביל נבדקה קבוצת בקורת של אנשים שלא עברו חוויה מסכנת חיים.

ראו את חייהם חולפים לנגד עיניהם

מהמחקר עלה שנבדקים שעברו למצב של פנטזיה שניתקה אותם ממציאות האסון, ניצלו מתסמונת פוסט טראומטית. "הם הצליחו לחלוף למרחב דמיון", אומר ל-ynet פרופ' להד, "הם יצרו לעצמם סיפור חלופי, ובדרך זו גוננו על הנפש שלהם מפני החרדה הקיצונית של פחד המוות שמתעורר במצבים של איום על החיים".

בסמיכות לאירוע, תוך כדי שהוא מתרחש ולאחריו, תיארו הקורבנות את המחזות שהופיעו בדמיונם, והגנו עליהם מפני הארוע הטראומטי. חלק תיארו מינהרה עם אור בוהק, ובתוכה דמויות חיוביות המרגיעות אותם. אחרים סיפרו כי חשו מרחפים מעל האירוע וצופים באלה המטפלים בהם, בעודם חשים בטוחים ללא פחד או דאגה. קבוצה נוספת סיפרה כי ראתה את חייהם חולפים לנגד עיניהם כבסרט.

"הדמיון הוא מקור להחלמה", מסביר להד, "מי שמסוגל להפעיל דמיון ביתר הצלחה הם אלה שהיו חשופים לסיפורים ולמוזיקה בגיל הילדות. אי אפשר לשלוט על זה. ההמלצה המניעתית שלי היא שבמערכת החינוך יהיו הרבה יותר שיעורים שמפתחים בהם דמיון כמו שיעורי אומנות, יצירה, מוזיקה וכתיבה חופשית".