ארץ המרדפים בנגב: מג"ב בעקבות ה"ברחנים"

המרדף התנהל בשטח מדברי. הרכב הנמלט, שנגנב שעתיים מוקדם יותר ממצפה רמון, שבק חיים על אחת הגבעות. הגנבים - שלושה פלסטינים מדהרייה - נכנעו, הודו בגניבה ונעצרו. הפעם הוכתר המבצע בהצלחה, אבל במקרים רבים אחרים מצליחים ה"ברחנים" בלשון אנשי מג"ב, לחמוק ולהמשיך בשגרת הגניבות וההברחות. 

הם חיים בינינו, אבל משתפים פעולה עם גורמים עוינים ופליליים מעבר לגבול. מדובר בתושבים בדואים מהנגב, המהווים חוליה בשרשרת הברחות המציפות את הארץ בסמים, זונות ואמצעי לחימה. האמצעים בהם הם משתמשים אינם מתוחכמים ביותר, בלשון המעטה, ומסתכמים בדרך כלל ברכב, טרקטורון או אופנוע, ובעיקר בידיעת תוואי השטח.

החשש העיקרי של כוחות הביטחון הוא מחדירת מחבלים והעברת תשתיות (בעלי ידע המעבירים אותו לתוך תחומי הארץ). "חדירת גורמים עויינים היא מגמה שהולכת וגוברת בחודשים האחרונים, עד כדי כך ששינינו את מערך ההפעלה", אומר ניצב משנה פלד.

כחלק משינוי המערך תיגבר צה"ל את הכוחות לאורך הגבול עם מצרים באופן משמעותי. "ניתן לומר שיש שיפור", טוען פלד, "אך אנחנו רחוקים ממתן מענה מבצעי שלם. צריך טכנולוגיה ואמצעים נוספים, כאשר הגדר היא הכלי האופטימאלי. החדירה מתחילה מעזה, משם לסיני וחזרה לארץ, מה שנקרא ציר ה'ח'. את ציר התנועה הם עושים עם אנשיהם שם, אך בשטחנו הם צריכים את הסיוע של תושבי ישראל".

שיתוף הפעולה עם מצרים במניעת ההברחות, טוען פלד, אינו יעיל מספיק ולא נראה כי המצב עומד להשתנות. גם הגדר שהקימו המצרים לא עוזרת, אלא יעילה יותר עבור מטיילים על מנת לא יאבדו את דרכם ויחצו את הגבול.

עבור המבריחים מדובר בעסק כלכלי משגשג שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה. פלד: "יש להם אינטרס חזק בפעילות הזו - גם כלכלי ובמידה מסויימת גם אידיאולוגי".