אולמרט בקונגרס: בלי פרטנר פלסטיני, נפנה ל"הערכות מחדש"

כבוד של מלכים לראש הממשלה בוושינגטון: בצעד נדיר, שרק מנהיגים מעטים זכו לו, נאם אמש (יום ד') אהוד אולמרט בכינוס משותף של שני בתי הקונגרס, הסנאט ובית-הנבחרים. "אדוני היו"ר, ראש ממשלת ישראל", הציג אותו הכרוז - והוא התקבל בתשואות ולחיצות יד חמות. בכך הפך לראש הממשלה הישראלי השלישי שזוכה למעמד - קדמו לו יצחק רבין ז"ל ובנימין נתניהו - באקט שמעיד יותר מכל על מעמדה הייחודי של ישראל בעיני האמריקנים.

"לא נחכה להם לנצח": הנאום המלא בקונגרס

בפתח נאומו שיתף אולמרט את הקהל בהתרגשותו מן האירוע ואמר: "לא נאכזב אתכם, המעצמה מספר 1". הוא פירט את מרכיבי היחסים המיוחדים עם אמריקה, ולא שכח להזכיר למארחים גם את הצד הפחות מדובר של ישראל - הטכנולוגיה המתקדמת, ההישגים וגם עסקת באפט-ישקר. הוא הזכיר את השכול והזיכרון, את האינטרסים והערכים, את הכאב, החלוציות והאופטימיות, שחולקות שתי בעלות הברית. "גם אנחנו נרכין ראש עבורכם ביום הזיכרון לרבים שאיבדתם", הבטיח. "ב-11 בספטמבר ליבנו יצא אליכם".

נאום אולמרט בסנאט (צילום וידאו: רויטרס)

בנימה אישית ורגשית, שיתף אולמרט את המארחים בחוויה הזכורה לו היטב כראש העיר ירושלים, תחת הטרור הרצחני. הוא סיפר כיצד הורי הרוגה התחננו למזכרת ממנה, אפילו שרוך נעל - אך לשווא, והציג את הוריו ואחותו של הרוג אחר - האמריקני דניאל וולץ ז"ל בן ה-16 - שהתלוו אליו לקונגרס.   

"אני בא לבית הדמוקרטיה כדי להגיד לכם שחלומם של הוריי הושלם רק חלקית", אמר ראש הממשלה. "הצלחנו להקים מדינה יהודית

ודמוקרטית, אבל לא נהננו אפילו מיום אחד של שקט. מאז הקמת המדינה אנחנו במלחמה מתמדת ובעימות יומיומי, שרק הולך ומחריף ונעשה אכזרי יותר, מול המחבלים המתאבדים. אבל היום אנחנו לא לבד: לצערנו, אמריקה, אירופה והעולם כולו נתונים תחת אותו איום. אבל אני אומר זאת בצורה הברורה ביותר: אנחנו לא נתכופף מול הטרור! אנחנו לא ניכנע לטרור! אנחנו ננצח את המלחמה בטרור ונשיב את השלום לחברה שלנו!" הנאום נקטע שוב ושוב במחיאות כפיים רמות, כמקובל במעמד זה (יועצי אולמרט ספרו 38 גלים של מחיאות כפיים ו-18 פעמים בהן קם הקהל על רגליו, וטרחו לציין כי "ביבי קיבל פחות").     

אולמרט מציג: ה"הערכות מחדש"

בנושא האקטואלי יותר - מצבה הנוכחי של הרשות החמאסית - הבהיר אולמרט כי כל עוד יושבת שם ממשלה שאינה מכירה בישראל ומחזיקה בתעמולה ארסית ואנטשימית, היא לא תוכל להיות פרטנר. אך במקביל, המאמצים להעברת סיוע הומניטארי לתושבים יימשכו. גם ההתנתקות מעזה ומצפון שומרון לא נפקדו מנאומו של ראש הממשלה. הוא שיבח את קודמו, אריאל שרון, "שהיה צריך לעמוד כאן במקומי". בנקודה זו נעמדו החברים על רגליהם, והריעו למנהיג השוכב בבית-החולים.  

ומה הלאה? "ישראל חייבת להבטיח את היותה מדינה יהודית ודמוקרטית, החיה בגבולות בני הגנה ובירתה ירושלים, והיא מאפשרת חופש פולחן ודת. זה היה חזונו של שרון ולשם כך קמה מפלגת קדימה. זה הדבר למענו אני פועל ולו אני מייחל בכל ליבי. אף שהממשלה השתנתה, מטרתה של ישראל נשארת".

גם לפלסטינים, אמר אולמרט - שדאג לתבל את נאומו במגוון ציטוטים מן המקרא - יש זכות לחופש והגדרה עצמית. "ישראל אינה מעוניינת לשלוט בהם. מבמה זו אני מושיט יד למחמוד עבאס, הנשיא הנבחר של הרשות הפלסטינית. אנו מעוניינים לשאת ולתת עם הרשות, אך עליה להתנער מהטרור, לפרק את תשתיותיו ולכבד את ההסכמים עליהם חתמה ואת זכותה של ישראל להתקיים. שלום ללא ביטחון יביא לא שלום ולא ביטחון, ולא תוכל להתפשר על היסודות הללו של שותפות".  

הכוכב של גבעת הקפיטול (צילום: רויטרס)

במסגרת החזון של ממשלתו, הבהיר אולמרט, הפלסטינים יחיו במדינה משלהם ובשלום לצדה של ישראל. "אנחנו מאמינים שארץ ישראל ההיסטורית כולה שלנו, אך למדנו לוותר על חלק מהחלום כדי לתת מקום לחלום של אחרים, כך שכולנו נוכל לחיות יחד בשלום. למען המשימה הזאת נבחרה ממשלתי. אנחנו מקווים ומתפללים שגם הפלסטינים יתעוררו וילמדו להפריד בין חלום למציאות, בה אנו רק מידרדרים למציאות קשה יותר. את השנאה חייבים להחליף בתקווה".

אך לצד הדיבורים על שותפות ומו"מ, הזכיר אולמרט גם את השוט - תוכניתו החד-צדדית. "לא נמתין לפלסטינים לנצח, לא ניתן למשטר של טרור זכות וטו, לא נאפשר שיחזיק את השלום כבן ערובה". ואם לא יימצא פרטנר, הבהיר ראש הממשלה, תפעל ישראל בלעדיהם - אך לא תהיה לבדה; "זה יהיה הצומת בו ההיערכות מחדש (realignment, התרגום שבחר אולמרט ל"התכנסות") תצא לפועל. וכמו בהתנתקות מעזה, ארצות-הברית תהיה צד פעיל, שיוביל את התמיכה מצד ידידינו באירופה וברחבי העולם".

את הסוגייה האיראנית כינה אולמרט "המבחן הגדול של זמננו, כזה שהמערב לא יכול להתעלם ממנו". הוא הזכיר את מעלליו של

הנשיא אחמדי-נג'אד, שמכחיש שואה ומדבר על מחיקת ישראל מהמפה, וציין כי "זהו איום קיומי - אך לא על ישראל לבדה. ואם נתעלם מההצרות הלוחמניות כעת, נקבל איראן גרעינית בהמשך". "אדוני היו"ר", אמר, "הרגע שלנו הוא עכשיו. ההיסטוריה תשפוט אותנו על אומץ לבנו לעשות את הדבר הנכון, ולא על כוונותינו - אלא על התוצאה". בהקשר זה שיבח את מדיניות הנשיא בוש, "שרואה במענה לאיום הזה מחויבות דתית".   

"יותר מרגש ממנדלה וקלינטון"

על פי השיטה האמריקנית, מוסד הנשיאות הוא האמון על יחסי החוץ והביטחון, אולם הקונגרס הוא שמאשר תקציבים

 למשימות השונות - כולל בסוגיות הרגישות ביותר. אם מתכננת ישראל לבקש מהממשל סיוע כלשהו במימוש תוכניותיה המדיניות - בשיקום היישובים המפונים, למשל, או בהמשך החרמת ממשלת החמאס - היא תזדקק לתמיכת המחוקקים ולהסכמתם. גם הסכמים מדיניים חשובים מחויבים באישור הקונגרס.  

בפגישתו עם הנשיא ג'ורג' בוש, רשם ראש הממשלה שני הישגים עיקריים: הצהרה נשיאותית מפורשת בדבר "סיוע לבת-הברית ישראל", אם תותקף מצדה של איראן; והתייחסות להתכנסות כרעיון "נועז", לצד הסתייגות שמוטב לקדם את מפת הדרכים באמצעות משא ומתן. כעת הוא מקווה לשוב לישראל עם תמיכה של הרשות המחוקקת בארצות-הברית, שהריעה לדבריו, יחד עם חברי הקבינט וראשי המטות המשולבים.  

38 הפסקות של מחיאות כף (צילום: אי.פי)

"זה היה נאום של שותפות גורל מצד שתי מדינות לוחמות", סיכמו כמה סנאטורים בצאתם מן האולם. "גם אחרי נלסון מנדלה, לך ואלנסה וביל קלינטון, לא הייתי עד לנאום מרגש כל-כך", אמר מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד. האם הצליח אולמרט לגייס את תמיכת הממשל גם לתוכניתו מרחיקת הלכת? ימים יגידו.