עדות: החבאנו את גופת התינוקת בשקית

"אפילו בחתונה שלי לא שמחתי כל כך כמו היום, כשאני מקדש שם שמיים. איזו תחושה איומה זו הייתה אם היא הייתה נופלת לידיים הלא נכונות". הדובר: 'משה' (שם בדוי), אחד האברכים שחטפו ביום ראשון בלילה את גופתה של התינוקת מאשדוד מחשש שבית המשפט יורה על נתיחת גופתה. בראיון לתוכנית "המהדורה המרכזית" ברדיו "קול חי" סיפר כיצד הוא וחבריו תכננו את החטיפה, מה הניע אותם לעשות זאת ומתי קברו את הגופה.

• האזינו לשחזור האירוע בראיון ברדיו "קול חי" 
  

בינתיים, המשטרה עצרה תושב אשדוד בחשד שהיה מעורב בחטיפת גופתה של התינוקת. החשוד נחקר ובבוקר יוחלט אם לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו. אחר הצהריים שוחרר ממעצר חשוד אחר במעורבות בפרשה, לאחר שלא נמצא כל קשר בינו לבין חטיפת הגופה.

משה סיפר למראיין מרדכי לביא: "המפגינים (בבית העלמין) עשו בלגן והשוטרים היו צריכים להתעסק עם זה. בצד השני, אחד האברכים הלך לבד, נכנס (לבית הטהרה) ואף אחד לא שם לב שיש שם משהו". כאשר נשאל כיצד הצליחו החוטפים להחביא את הגופה השיב: "בתוך שקית ניילון. אף אחד לא חלם שאברך הולך עם שקית ושבפנים יש גופה".

במהלך הראיון סיפר כי בחטיפה השתתפו אברכים ש"אינם שבאבניקים או סתם אנשים. אלו אנשים שיושבים ולומדים תורה כל היום והקב"ה פשוט ראה את המסירות נפש שיש להם". כאשר היקשה לביא ושאל אותו האם הוא מודע לכך שהחטיפה הינה עבירה על החוק, אמר: "כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל ה' מנהיג את העולם ואנחנו צריכים לנהוג במסירות נפש".

נותנים עדיפות ל"שולחן ערוך" ולא לחוקי המדינה

כזכור, ביום ראשון בבוקר נפטרה התינוקת בביתה שברובע ח' באשדוד. בבדיקה שערך משרד הבריאות עלה כי ככל הנראה, התינוקת מתה לאחר שלא קיבלה את הטיפול האנטיביוטי שהומלץ לה על ידי רופאת הילדים. בקהילה החרדית המקומית חששו כי בית המשפט יורה על נתיחת הגופה וכדי למנוע אפשרות כזו חטפו אותה באישון ליל מבית העלמין בעיר. מאוחר

 יותר הודיעו כי קברו את התינוקת והמשפחה קיבלה היתר לשבת עליה "שבעה".

הפרשה הנוכחית העלתה מחדש אל סדר היום את שאלת התייחסות היהדות לנושא הקבורה. ההקפדה של אנשי המגזר החרדי על הליך קבורה בהתאם לספר ה"שולחן ערוך" שנכתב לפני כ-500 שנה, מתנגשת לעתים עם נוהלי המשטרה והמדינה לפיהם יש לחקור מקרי מוות אשר לגביהם קיים חשד כי לא התרחשו באופן טבעי.

מהיכן, בעצם, נובעת המחלוקת? "שולחן-ערוך", ספר ההלכה המרכזי בדת היהודית אשר נכתב על ידי רבי יוסף קארו, קובע כי כל רגע בו מתעכבת קבורת המת גורם צער גדול לנפטר. רבני המגזר החרדי מתייחסים לנושא בחרדת קודש ולדבריהם, כל ניתוח או טלטול מיותר של הנפטר הנו מיותר, למעט מקרים קיצוניים. חוקי המדינה, לעומת זאת, קובעים כי לשופט מותר להורות על נתיחה כאשר קיים יסוד סביר כי המוות נגרם מעבירה פלילית וכאשר בידי המשטרה חשוד אשר תוכל להעמידו לדין בעקבות הממצאים.

במקרה הנוכחי, כאמור, התעורר החשד כי התינוקת נפטרה לאחר שהוריה לא העניקו לה את הטיפול האנטיביוטי עליו המליצו הרופאים. ביום שני בצהריים הייתה אמורה שופטת בית משפט השלום באשדוד, רובין לביא, לקבל החלטה האם לנתח את הגופה ועוד לפני כן היא הורתה לבדוק על סמך בדיקת דם או צילום האם סבלה התינוקת ממחלת ריאות או מום אחר. אלא שעוד לפני קבלת ממצאי הבדיקות עליהן הורתה לביא ולפני הדיון בעניינן, כבר נחטפה גופת התינוקת.

"במקרים רגישים, המשטרה מלבה את היצרים בבקשתה לנתיחת הגופה"

נושא נתיחת המת היווה רקע למחלוקות רבות בין הציבור החרדי למוסדות החוק והמשפט בישראל, מאז קום המדינה. מרכז המחלקה המשפטית בזק"א, מיכאל גוטמן, מסביר שהמחלוקות מתעוררות בדרך כלל בשל אי הבנת הערכים המקודשים לחברה החרדית. מעבר לכך הוא טוען כי "אולי הבעיה אינה במערכת המשפטית אלא דווקא במשטרתית דווקא. המגע הראשון עם הציבור החרדי במקרי מוות בלתי-טבעי הוא עם המשטרה, אשר במקרים רבים נוטה לבקש מבית המשפט נתיחת גופה בקלות רבה מדי".

"צריך לעשות הידברות ולא לרוץ ולנתח בלי סיבה ראויה", מוסיף גוטמן. "המשטרה, בהצעתה לנתח את הגופה, מלבה את היצרים ושופכת שמן למדורה במקרים שהם רגישים, במיוחד כשמדובר בחרדים. ההידברות טובה לשני הצדדים, גם למשטרה וגם לציבור החרדי".

זילברשלג מדגיש כי הקש ששובר את גב הגמל, מבחינת החרדים, הוא ניתוח הגופה, ולא בדיקת סיבת המוות. "ברגע שיש סיכוי

 לדעת את סיבת המוות באמצעות בדיקות דם ו- DNA, אין שום סיבה לקחת את גופת הפעוטה ולבתר אותה באיזמלים של פתלוגים", הוא אומר. "הרי בדיוק בשביל זה אנשי זק"א מקפידים לאסוף כל פיסת דם ובשר מזירות פיגועים".

כאיש תקשורת, זילברשלג יודע שמקרה כמו זה שאירע באשדוד גורם לביסוס דעות קדומות אצל רבים מהחילונים אבל הוא כבר לא מתרגש מכך: "מה לעשות? כל מה שנראה אצל החילונים נאור, ואצל החרדים נראה חשוך".