הממשלה אישרה את הקיצוץ, שרי העבודה נמנעו

הממשלה אישרה בצהריים (יום ג') את תקציב המדינה לשנת 2006 ברוב של 18 שרים מול שבעה נמנעים. התקציב אושר למרות ששבעת שרי העבודה נמנעו בהצבעה בשל מחאתם על קיצוץ של כחצי מיליארד שקלים מתקציב הביטחון.

את מירב תשומת הלב בדיון משך העימות על הקיצוץ בתקציב הביטחון. שר הביטחון, עמיר פרץ, שנאלץ להתמודד עם קיצוץ של כחצי מיליארד שקלים ובמהלך הישיבה אמר לשר האוצר ולראש הממשלה: "איני יכול לעבוד תחת הלחץ של הקיצוץ".

• סבר פלוצקר/ מבולבלת, קרועה ולחיצה
  

שרי קדימה לא התבלבלו והציגו בפני פרץ את המילכוד שיצר, לטענתם, במו ידיו בתקופה האחרונה. "מה אתה רוצה? אתה חתמת לפני חודש על הסכם שקובע כי לא מעלים את תקרת התקציב", אמר שר האוצר, אברהם הירשזון. "אתה יודע שכל יום שאין תקציב, השכבות החלשות נפגעות". 

שר המשפטים, חיים רמון, הוסיף: "אתם הצעתם להגדיל את תקרת ההוצאות וגם אני חשבתי שצריך לעשות את זה, אבל הלכתי לשר האוצר ולראש הממשלה והם אמרו שהם מתנגדים. מילא אני, אבל אתה (פרץ) ניהלת לפני חודש משא ומתן קואליציוני וסיכמתם שתקרת ההוצאות תעלה רק ב-2007. חתמת על זה רק לפני חודש. אי אפשר עכשיו לשבור את זה. אתה צריך להחליט מה סדר העדיפות שלך - האם עניין שכר המינימום שווה פגיעה בביטחון המדינה".

"אי אפשר לקצץ ללא הכנה ותיאום עם מערכת הביטחון"

פרץ השיב כי "הסכמים אפשר לשנות". בהמשך הסביר: "תקציב הביטחון סוכם ונחתם על ידי אריאל שרון. ממלא-מקום ראש הממשלה ושר האוצר אולמרט יחד שר הביטחון שאול מופז, החליטו בראיה רב שנתית להעמידו על 34 מיליארד שקלים, באופן די קבוע (עליה מינורית במהלך שלוש השנים הקרובות). סוכם גם בהסכמים הקואליציוניים שהתקציב ייפתח ב-2007. על בסיס ההנחה הזאת התקציב עבר גם בקריאה ראשונה. אי אפשר לפתוח אותו כעת ולקצץ חצי מליארד שקל בפעם אחת מתקציב הביטחון. בוודאי שאי אפשר לעשות זאת ללא כל הכנה ושיחות תיאום עם מערכת הביטחון".

"המשמעות של קיצוץ כזה", הוסיף שר הביטחון, "היא הפסקת פעילות יחידות המילואים והאימונים שלהן. זה יביא לירידה בכוח האדם ובנוסף תהיה פגיעה בהתקשרויות מערכת הביטחון עם תעשיות הלואו-טק בישראל, התקשרויות קצרות טווח. זה יגרום לפיטורים של מאות ואלפי עובדים גם באזורי הפיתוח, שם מוצב חלק גדול מהתעשיות הללו. קיצוץ כזה בעת הזאת, משמעותו פגיעה חמורה בביטחון. גורם בטחוני בכיר אמר לי כי מדובר באירוע הדומה למשיכת בלמי החירום במערכת".

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אשר פתח את ישיבת הממשלה, לא התייחס כלל לסוגיית הקיצוץ אשר תבע ממשרד הביטחון ובחר לדבר באופן כללי יותר. "זו תקופה ארוכה שהממשלה מתנהלת ללא תקציב", אמר. "אנחנו עדיין בתקופת הזמן שמותר לאשר תקציב אחר הבחירות".

שר האוצר הירשזון אמר במהלך הישיבה כי התקציב המונח עתה על שולחן הממשלה מבטא סדר יום חדש. "נמנענו מקיצוצים במשרדים חברתיים כרווחה, הבריאות ותקציב הרשויות המקומיות וצימצמנו את הקיצוץ במשרדי הביטחון, הפנים והחינוך. מבחינה כלכלית, ישראל לא יכולה להתנהל זמן רב ללא תקציב. המשך התנהלות כזו תפגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות אשר אינן מקבלות את המגיע להן. אני קורא לחברי הממשלה לאשר את השינויים בתקציב על מנת שנוכל להעבירו בכנסת בהקדם האפשרי".

השר יצחק הרצוג אמר לפני הישיבה כי העבודה תציע לראש הממשלה שורה של חלופות לקיצוץ ולצורכי מימון העלויות של פעולות הרווחה, במקום הפגיעה בתקציב הביטחון. "בהתאם להתפתחויות תתקבל ההחלטה", אמר הרצוג. אבל כבר במהלך הדיון התעמת שר הפנים, רוני בראון, עם השר הרצוג על רקע הקיצוצים בתקציב והחלופות אותן הציעה העבודה.

שרי העבודה יחליטו רק תוך כדי הדיון בממשלה האם לתמוך בהצעת הקיצוץ בתקציב המדינה. "אני לא מאמין שהעבודה תפרוש מהממשלה על רקע הקיצוץ בתקציב הביטחון", אמר השר אופיר פינס בתום דיון שרי מפלגת העבודה לפני ישיבת הממשלה. לדבריו, "המאבק הגדול על התקציב יהיה בשנת 2007, כי התקציב של 2006 כבר גמור. אך טבעי שהיחסים בין פרץ לאולמרט מתוחים מכיוון שהשניים התחרו ביניהם על ראשות הממשלה. יחסי האמון נרקמים לאורך הזמן".

אחרי המאבק, התוספת תאושר

בפני הממשלה יובאו היום לאישור גם מספר שינויים חברתיים, אשר הבולט בהם הוא סל התרופות העומד על 710 מליון שקלים, סכום המורכב מ-360 מיליון שקלים שהוגדרו לסל ב-2006 בנוסף ל-150 מיליון שהופשרו מתקציב 2007. בתמורה לשינוי, התחייבו מפלגות העבודה והגמלאים כי בשנת התקציב הבאה לא יבקשו תוספת לסל.

עלות כל השינויים החברתיים שיובאו לאישור הבוקר עומדת על 1.4 מיליארד דולר (מתוך תקציב המדינה העומד על כ-272 מיליארד שקלים). בנוסף לסל התרופות תתבקש הממשלה לאשר גם את הגדלת שכר המינימום, ביטול הפחתת קצבאות הילדים, החזר ההפחתה בקצבאות הזקנה, הגדלת קצבת הזקנה הבסיסית וקצבאות השלמת הכנסה לקשישים, סיוע לחולים כרוניים קשישים, בניית כיתות ומבני דת, תמיכה בנוער בסיכון ועוד.