איך גורמים לתינוקות ופעוטות לישון טוב בלילה

שליש מחיינו מוקדש לשינה. אנו זקוקים לשינה טובה משום שבמהלכה מבצע המוח עיבודי נתונים מורכבים, המשפרים את יכולת התפקוד המוחי במהלך היום. עבור תינוקות השינה חשובה גם משום שתהליכי התפתחות רבים מתבצעים במהלך הלילה.

התינוק שלנו מתעורר פעמים רבות מאוד במשך הלילה. איך גורמים לו לישון פרקי זמן ארוכים יותר?

תינוקות עדיין חסרים את מיומנות ההירדמות העצמית ועקב כך הם מפתחים קשיי הירדמות. קיימות טכניקות שונות להאריך את משך שעות השינה של התינוק, אחת הנפוצות והיעילות שבהן היא שיטת חמש הדקות: לאחר סיום 'טקס הלילה' הכולל ארוחת ערב, אמבטיה, משחק וסיפור, משכיבים את התינוק במיטתו, מחבקים ומנשקים אותו, אומרים 'לילה טוב' ויוצאים מהחדר.

תחילה סביר להניח שהתינוק יתנגד ויבכה, אולם לפי השיטה, אין להיכנס לחדר עד שעוברות 5 דקות. כעת, נכנסים לחדר לזמן קצר, לוחשים לתינוק: "עכשיו לילה, נסה לישון", נותנים חיבוק ונשיקה ויוצאים שוב מהחדר. כך ממשיכים עד שהילד נרדם. בלילות הראשונים התינוק יבכה, אולם ברוב המקרים, כבר בלילה השלישי הוא ילמד להירדם לבד במיטתו.

רצוי ששני ההורים יקחו חלק בתהליך. חשוב גם שלא להתחיל ביישום השיטה אם אינכם מסוגלים לעמוד בפני בכי הילד. אם תיכנסו לחדר לפני תום חמש הדקות או תוציאו את התינוק ממיטתו, הוא יסיק שבאמצעות הבכי הוא יכול לשנות את החלטתכם. אל תחששו – השיטה אינה תגרום לתינוק נזק נפשי, להיפך: הכניסות המתוזמנות מאפשרות לו ללמוד להירגע ולהירדם בכוחות עצמו מבלי לחוש שננטש.

מה עושים אם הפעוט פוחד להיות לבד בחדרו, והטקס לפני השינה לא עוזר?

אם אתם מעריכים שקשיי ההירדמות נובעים מהפחד להיות לבד בחושך, נסו להשאיר אור קטן בחדרו של הילד או במסדרון על יד חדרו. ספרי ילדים רבים עוסקים בפחדים מלילה וחושך, ואפשר לקרוא בהם יחד ולעבד את התחושות תוך שיחה עליהן. חשוב שתדעו שמדובר על פחד נורמלי, מוכר ושכיח מאוד בקרב ילדים, כיוון שההפרדה בין דמיון ומציאות עדיין איננה ברורה אצלם.

אפשרות נוספת היא היא לתת לילד חפץ (כרית, שמיכה, חולצה וכו') ששייך אחד ההורים, ולבקש ממנו שישמור עליו (וגם לומר שבמקביל, החפץ שומר על הילד) ויחזיר אותו בבוקר להורה. ה"חפץ" מהווה "אובייקט מעבר", שהוא מעין ייצוג מוחשי של ההורה הנמצא עם הילד בלילה במיטתו. 

אם אתם בטוחים שהקושי בהירדמות אינו נובע מפחד אלא הוא על רקע התנהגותי, כדאי להציב גבולות ברורים ולאכוף אותם.

בננו הפעוט חייב את שנת הצהריים, אך נשאר ער עד 23:00. וגם אחר כך, עד שהוא נרדם הוא כל הזמן מבקש דברים שונים (נשיקה, עוד סיפור, עוד חלב, עוד פיפי וכו'). מה עושים?

ייתכן שלפעוט יש שעון ערות-שינה דחוי, מה שבשפה המקצועית נקרא DSPS - Delayed Sleep-Phase Syndrome. ילדים ומבוגרים עם DSPS נוטים להירדם בשעת לילה מאוחרת ולהתעורר בשעות הבוקר המאוחרות. אצל מבוגרים תופעה זו ידועה ומוכרת והיא בדרך כלל מופיעה בגיל ההתבגרות. היום ידוע שגם אצל פעוטות וילדים מופיעים מקרים של DSPS.

האבחון נעשה באמצעות שיחה עם רופא במכון שינה ובדיקה הקרויה "אקטיגרפיה". במהלך הבדיקה עונד הילד מעין "שעון" הרושם את מחזורי הערות והשינה במשך תקופה של כשבוע ימים, שבה אין מגבלות של השכבה ויקיצה (בחופש למשל). 

אם הבדיקה הוכיחה שמדובר ב-DSPS, הטיפול המקובל הוא מתן מלטונין בסירופ. מלטונין הוא הורמון המופרש במוח, ומשערים כי הוא האחראי לשעון הביולוגי בגוף ולהשראת השינה.

בכל מקרה, חשוב שלא תמנעו מהפעוט את שנת הצהריים, משום שהדבר עלול לגרום לחסך שינה מתמשך ולפגיעה בהתפתחותו.

בננו בן השנה עבר מספר שינויים באחרונה: החלפת מטפלת, תחילת לימודי אמו באוניברסיטה ובייביסיטר חדשה בשעות אחר הצהריים. מאז הוא מתעורר הרבה בלילה ומתקשה להירדם. מה לעשות?

אכן מדובר ב"רשימת שינויים" לא קטנה בחייו של הפעוט. שינה היא התנהגות אנושית הרגישה מאוד לשינויים, מצבי לחץ דחק, חרדה ואי ודאות. לכן ייתכן

מאוד ש"בעיות" השינה שהופיעו הן ביטוי לשינויים בחייו.

כדאי מצד אחד לעטוף אותו בחום, אהבה ותמיכה (לדבר איתו, לחבק, לנשק) ומצד שני לשמור על ההרגלים והנוהגים המקובלים אצלכם בבית. שמירה על הכללים חשובה לילד על מנת לשמר אצלו את תחושת ההמשכיות והסדר בעולם.

ככל הנראה, בנכם מחפש זמן איכות איתכם ההורים כיוון שאתם נעדרים מהבית, ומנסה להשלימו בשעות הלילה. לפיכך חשוב שתמצאו את הדרך שבה תעניקו לילד זמן איכות, במקביל לעיסוקיכם הרבים.

מאז שהיה בן 3 בני צורח, בוכה ובועט מתוך שינה מדי לילה, בין 11 ל-1 בלילה, למשך 10 דקות עד שעה. בבוקר הוא אינו זוכר דבר. מה קורה לו?

התיאור מתאים לתופעה הקרויה "ביעותי לילה", המתרחשת מתוך שינה עמוקה. ההורה מתעורר לקול בכי קורע לב, וניגש במהירות אל הילד, שנראה מבוהל, מנותק, והוא אינו מתקשר או מגיב לסביבה. כעבור כמה דקות של בכי הוא נרגע, וחוזר לישון. למרות שהוא נראה נסער, בבוקר הילד אינו זוכר את האירוע.

"ביעותי לילה" אינם הפרעה אלא תופעה בלבד. הסיבה לתופעה לא ידועה, אולם היא שכיחה בקרב ילדים ובדרך כלל חולפת בבגרות.

למרות שנראה שהילד זקוק לעזרה, מומלץ לא לנסות להעירו או לתקשר איתו אלא רק לחבק אותו, להרגיע בלחש ולהשכיב אותו לישון. 

כדי להפחית את שכיחות התופעה, השתדלו לא לתת לילד לשתות משקאות המכילים קפאין (שוקו וקולה) בשעות הערב והקפידו על שעות שינה מסודרות ומספקות. 

בתי הולכת מתוך שינה, מסתובבת בבית וחוזרת לישון. מה עושים?

הליכה מתוך שינה היא תופעה ולא מחלה או הפרעה. מדובר בהתנהגות אוטמטית המתרחשת מתוך שינה עמוקה. ניתן להפחית את שכיחות האירועים על ידי הקפדה על שעות שינה מסודרות ומספיקות. בנוסף, מומלץ לא לתת לילדה משקאות ומזונות המכילים קפאין בשעות הערב והלילה.

חשוב להקפיד לארגן את הבית כך שהילדה לא תיפגע כשהיא מסתובבת בבית החשוך: לנעול את הדלת ולארגן את הרהיטים כך שלא יהוו סכנה.

בננו תמיד חוזר אלינו למיטה. איך מרגילים אותו לישון במיטתו?

באמצעות עקביות, נחישות וחיזוקים חיוביים. אם תקפידו על אלה, הילד יתרגל לישון במיטתו. פעמים רבות אחד ההורים מוותר לילד, מה שגורם לו לא להבין את הגבולות, להישאר מבולבל ולהמשיך לנסות. חשוב מאוד שההורים יקבלו החלטה לגבי הקווים והגבולות ויפעלו באופן אחיד.

זה לא יהיה קל בהתחלה, וייתכן שתיאלצו להחזירו עשרות פעמים בשבוע למיטתו, אולם לבסוף זה ישתלם. בנוסף, נסו חיזוקים חיוביים: עודדו אותו, תנו לו מדבקה או כוכב על כל לילה שישן במיטתו, ולאחר שיצבור מספר כוכבים – זכו אותו במתנה סמלית. השיטה הזו של חיזוקים חיוביים עובדת כמעט תמיד – בכל שטחי חינוך הילדים.

הילדה שלנו נוחרת נורא. מה עושים?

ככלל, נשימתו של ילד צריכה להיות שקטה וללא נחירות. נחירות נובעות מהפרעות נשימה בשינה. הן נגרמות לרוב בשל הפרעה החוסמת את המעבר התקין של האוויר. הסיבות השכיחות הן גודש באף (נזלת), שקדיים או אדנואידים מוגברים, השמנת יתר או היצרות של דרכי הנשימה העליונות. אצל ילדים שנוחרים ניתן להבחין במאמץ נשימתי מוגבר, בנשימה בפה פתוח וביקיצות מרובות.

הפרעת נשימה בשינה גורמת לשינה להיות קטועה, עם יקיצות רבות ובלתי מרעננת, והיא יכולה לגרום לעייפות ולישנוניות במהלך היום. בנוסף, הפרעה בדרגת חומרה משמעותית יכולה ליצור עומס על מערכות הלב-ריאה.

לכן חשוב לפנות לאבחון ההפרעה באמצעות בדיקת שינה במעבדת שינה. הפתרונות הם רבים, החל מטיפול תרופתי ועד ניתוח.

• ייעוץ מקצועי: עמית גרין, פסיכולוג ומנהל מעבדת השינה בתל השומר