התור של דוד: פרשנות על המצב. כנסו!!

אנשים תמיד עושים לי כאילו, דוד!, ואני תמיד כאילו עושה להם, מה? בדרך כלל אני לא מגיב. אבל הפעם זה בא מוויינט. אמרתי להם לא מעוניין. אמרו לי, חכה רגע, תשמע עד הסוף. אתה תקבל אצלנו תור, ממש כמו הגמד ההוא מה"השגריר", כמו בריאליטי-שואו, שהעמך אוכלים קצת אבק כוכבים והקשתים סופרים את הכסף.

ואז כולנו, כולל הקוראים, נעקוב אחרי ההתפתחות שלך, זה יהיה ריאליטי כמו בהדוגמניות 2. אמרתי, אני? כמו בהדוגמניות 2!? הכי הרבה בניתי על לרדת בגדול. אמרו לי, בדיוק כמו בהדוגמניות 2.

אמרתי, אז הולך. אמרו לי, ועכשיו תפגוש את הבוס הגדול, זה שמעל כל הבוסים.

לקחו אותי למסדרון ארוך-ארוך, חשוך-חשוך, פה, במערה החשמלית ביגאל אלון שתיים. ובסוף הגענו לחדר גדול-גדול. שם ישב הבוס הגדול עם סיגר בפה, או לפחות משהו שנראה דומה מאוד לסיגר.

רוצים תוכן מבוסס גולשים

דוד, עושה לי המשתכנז, אנחנו צריכים תוכן מבוסס גולשים, יו קנואו, user generated content. טוקבקים זה טוב, אבל אנחנו רוצים את הטוק בלי הבק. לשים את המגיב במרכז. אמרתי דבר איברית בן אדם, יש לנו שפה כל כך יפה, אז למה לא לתת בה?

אמר לי, יאללה, בסדר, תתחיל לרשום, ונראה כבר. אז הנה אני רושם.

הרשת ממציאה את השפה

אנשים שואלים אותי, דוד, ואני אומר, מה? דוד, הם שואלים, מאיפה השפה העשירה הזאת שלך, מאיפה? ואני אומר להם, הכל מהרשת, זה מאיפה. חלפו הימים בהם היה אורן ציבלין שולת, הוא וה"משעשגע"

שלו. זוכרים שנות השמונים? שימי תבורי וג'ניפר?

זו התקופה שמעריב לנוער נחלצו לעזור לכל המנויים החננות מגבעתיים, ולקחו על עצמם להמציא סלנג קולי. אני הכי זוכר אותי, דוד והשכונה, יושבים בעיגול, בין יפו לבת-ים, בין שתיים לארבע, ומנסים להבריג את ה"משעשגע" בנון שאלנטיות לשיחה הקולחת עם הנרקומנים. לא יעזור בית דין, לא נכנס. ואילו היום, באה לי תובנה - הרשת ממציאה לנו את השפה.

רוצים דוגמה? כנסו!!

יאהו! העלתה לאחרונה את שירות ה-טאג-ליינס, התשובה העצבנית שלה ל-גוגל-טרנדס. טאג-ליינס מציג כאנימציית פלאש על ציר של זמן, את התגיות הפופולריות ביותר בשירות התמונות שרכשה, פליקר. שני השירותים החדשים האלה, מנסים לייצר תוכן מעצם חיפוש אחרי תוכן או יצירת תוכן. גוגל-טרנדס מציג את מילות החיפוש החמות ביותר כרגע, על פי מיקום המחפש, בצורת גרפים צבעוניים.

ומה מתברר? יותר גולשים מפתח תקווה מחפשים "סקס" ו"פורנו" מבכל ישוב אחר דובר עברית. אפשר להאשים אותם? הם גם גרים בפתח תקווה, וגם אף אחד לא רוצה לקנות את העיר שלהם ב-eBay, למרות

שאפילו מחדד חלוד אפשר למכור שם.

האמת, זה רק בגלל שגוגל סופר את כל התל אביבים גם כפתח תקוואים בגלל הרשתות של ספקיות האינטרנט שפועלות משם. כמו שנאמר, כל הדרכים מובילות לפתח תקווה. חוץ מזה שאני פתח תקוואי גאה ואחראי באופן אישי להעלות את הממוצע החיפושים בפורנו ולשים את העיר שלי על המפה.

גוגל מביא בהפוכה

כאילו נחמד, אבל בשקט גוגל מביאה לנו בהפוכה עם כל הסטטיסטיקה הזו. מה היא עושה? בולעת נתונים ויורקת אותם על הרשת, כאילו הדבר היחיד שחשוב זה מספר הפעמים שהוזכרו. ככה המילה "סקס" שווה בגוגל הרבה יותר מאשר "אמוראים ותנאים" רק בגלל שהמילה סקס מופיעה הרבה יותר פעמים.

הגולשים נחשפים למילים האלה, מבלי לתת את הדעת שכל אחת מהן מייצגת דור אחר, תקופה אחרת, אנשים אחרים. הרשת מייצרת שפה חדשה. אחרי שהיא שוברת את כל סוגי השפות לרסיסים,

ומערבבת בקלחת אחת למרק את העילגית, את התנ"כית ואת ילן-שטקליס, ממנה נברור לעצמנו מה שמתאים.

יאללה סתמו

בטח תגידו עכשיו: בואנה, דוד, מה אתה מזיין לנו את השכל? לקחת מנת יתר של סביח או מה, יא מתחנגל! אני אגיד לכם לסתום את הפה המלוכלך שלכם לפני שאתם מסתבכים עם דוד הקאקר (אחד שפורץ לאתרים).

אז תקשיבו טוב. אולי תלמדו משהו. בחיפוש בגוגל נקבל תוצאות פגיעה ללא כל הירררכיה, אלא לפי הרלבנטיות. למה המנוע חיפוש טאמבל. תוצאה ראשונה תהיה טיקבוק עצבני של דוד בבלוב (בלוב זה כמו אתר אישי, רק הרבה יותר פלצני) הקולנוע של יאיר רווה (למה מי זה שפילברג על יד מנחם גולן?), השנייה מהספר החדש של בתו הלסבית של דיק צ'ייני, והשלישית ממחזה משנות השמונים, עם אברהם מור, ישראל גוריון, ושלמה וישינסקי. בטוח יש משו כזה, לא שאני יודע.

הכל אורגינל

ואין נכון או לא נכון. הכל נכון, והכל הופך לאורגינל. באורגינל. ללוש ממנו את השפה, לשלוף ממנו אסמכתאות וציטוטים של נאמן למקור חדשים. אין הירארכיה של בעל ערך ושל חסר ערך, אין יותר גבוה ואין נמוך, אין טוב ואין רע. השבח לאל, כולם שווים בפני הרשת, גוגל מאנדקס הכל, ללא עיקר וטפל. המהפכה של עמיר פרץ מרימה ראש, כן?

וזה הכל אנחנו עשינו. באצמנו. ב-עין הידיעה המזרחית. כולנו, עם הרשת שלנו, אגב כך שהורדנו,

 וציטטנו וקיללנו. טוב,

גם גוגל ויאהו עזרו קצת. לא רע, לא רע. ומי בעל הזכויות של המוצר החדש? לא ברור בכלל.

אומן הרשת שלקח את האלבום השחור של מטאליקה, וביחבש (יענו, Mashup, לערבב טוב טוב) עם האלבום הלבן של החיפושיות, ויצא לו אלבום אפור, אחלה מוזיקה, ונרדף על ידי חברות המוזיקה, נתבע, חונדל וסונדל.

הכח בידינו

מה שחשוב, שהכח הוא שלנו, הכוח עבר אלינו. חברות התוכן המזרוביות, אלה שעושות את הסדרות והסרטים והמוזיקה, יכולות במקרה הטוב לספק לנו אבני בניין. ואילו את התוכן ואת הענין אמיתיים, כולנו יוצרים יחד.

אנחנו פועלי הבניין של עידן המידע. במילא, כל מה שהחברות יבנו, אנחנו בין כה בסוף נפרק, נעשה לזה מוד, ונבנה משו הפוך לגמרי מהשברים. שיתוף הקבצים רק הוכיח, שמי יכול עלינו, מי. אין לחברות התוכן שום ברירה, אלא להסכים לספק לנו את החומרים, ובחינם. זה גם חוסך להם עלויות של לבנות תוכן בעצמם. את הרווחים שיחפשו בפרסומות. אם אתם לא מאמינים, תשאלו את דוד.

ואיזה חברת הפקות שהעניין לא מוצא חן בעיניה, יכולה לחכות לי בעיגול, בין שתיים לארבע. הם יכולים ללכת להתחנדל. לא בא לי כרגע איזה שם תואר מזרחי כזה אותנטי. תמציאו אחד כבר לבד. אתם הלא הפועלים השחורים של העידן החדש, לא? ואם לא נראה לכם אתם יכולים למצוץ אצטרובלים מצדי.

התור של דוד מבוסס על דמותו של דוד, המגיב המיתולוגי שאוהד את בית"ר ירושלים ומרבה להתבטא בענייני ספורט ב-ynet. עוד על דיוקנו של דוד בכתבה הבאה.