בקרוב זה מגיע: התרופה שתמנע את התקפי הלב

התרופה הזו עשויה להיות חלומו של כל מי שמועד ללקות במחלות לב וכלי דם. היא מטפלת בגורמי הסיכון המרכזיים למחלות האלה וגורמת לירידה בסוג של כולסטרול רע, לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר, להפחתת תהליכי טרשת עורקים וגם להקטנת היקף המותניים ולירידה במשקל.

לתרופה החדשה, שאמורה לקבל עוד השנה אישור של מינהל המזון ותרופות האמריקאי ושל מקביליו האירופיים, קוראים אקומפליה, והיא מיועדת לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם וסובלים מהשמנת יתר, בעיקר בטנית, מרמות שומנים גבוהות בדם ומחוסר איזון של רמות הסוכר.

כדי להבין מדוע מדובר בתרופה מהפכנית, יש להבין את הסיבות לגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ואילו שחקנים משתתפים ביצירת המחלות האלה, כמו גם באפשרות למנוע אותן. גורם הסיכון הראשון, מתברר, מצוי בבטן שלנו.

איבר חדש נולד

עד לא מכבר נהוג היה להתייחס לחישוב ה-BMI (המשקל ביחס לגובה) כאל

מדד מרכזי לא רק להשמנת יתר אלא גם לסיכון למחלות לב וכלי דם ולתמותה מהן. אלא שהמדד הזה לא מתייחס לפיזור השומן בגוף או לריכוזו באזורים מסוימים. זו הסיבה שמדידת היקף המותניים מקובלת לאחרונה כמדויקת יותר לקביעת גורמי הסיכון למחלות לב, כלי דם וסוכרת. היקף מותניים מעל 88 ס"מ בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים מצביע על סיכון גבוה ללקות במחלות האלה.

ואכן, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו שההשמנה הבטנית (אבדומינלית), שבה עודף השומן מתמקד בבטן (צורת תפוח), היא גורם הסיכון המרכזי לתחלואה במחלות לב וכלי דם ולמוות מהתקפי לב ומשבץ מוחי. מהמחקרים התברר שאנשים בעלי עודף משקל שלא סובלים מהשמנה בטנית מצויים בסיכון למחלות לב וכלי דם דומה לזה של אנשים רזים. מנגד, אנשים שאצלם השומן מתרכז באזור הבטן מצויים בסיכון גבוה ביותר לתחלואה במחלות האלה. למעשה, המומחים מתייחסים היום לשומן הבטני כאל איבר נפרד, בעל פעילות רעילה.

אז מה קורה לנו במעמקי הבטן? החוקרים מצאו שתאי השומן הבטניים מפרישים אלפי חומרים, בהם הורמונים וחומרים ציטוקיניים (חלבונים שמופרשים מתאים שונים ומשפיעים על קצב חלוקת התאים, על התמיינות התאים ועל תפקודים נוספים שלהם). לחלק מהחומרים האלה יש השפעה שלילית על המערכת ההורמונלית ועל חילוף החומרים בגוף, והם גורמים בין השאר לשיבוש רמות הסוכר, לתהליכים דלקתיים ולהתפתחות טרשת עורקים.

אחד החומרים ה'חיוביים' שמפרישים תאי השומן הבטניים הוא האדיפונקטין- הורמון שמגביר את רגישות תאי הגוף לאינסולין, מפחית את רמת השומנים בדם ואף מעכב תיאבון. אלא שבמחקרים התברר שככל שיש יותר תאי שומן בטניים, הם מפרישים, מסיבה שעדיין לא ברורה, פחות אדיפונקטין. כלומר: ככל שהכרס גדולה יותר, כך ההורמון הזה מופרש פחות. והתוצאה: פחות רגישות לאינסולין, יותר שומנים בדם ותיאבון מוגבר.

"יש לנו תרופות נגד הפרעות קרישה, תרופות נגד יתר לחץ דם ותרופות לאיזון סוכר, אבל אף אחת מהן לא תוקפת את הגורם המרכזי למחלות לב וכלי דם, שהוא ההשמנה הבטנית", אמר פרופ' ז'אן-פייר דפרה, מומחה לקרדיולוגיה מקוויבק שבקנדה, בכנס שנערך בשבוע שעבר בפריז ועסק בדרכים למניעת מחלות לב וכלי דם.

"השומן הבטני מהווה איבר בפני עצמו", הסביר פרופ' דפרה. "הוא משחרר מאות חומרים רעילים, שפועלים בהדדיות ותורמים לעלייה ברמות השומנים בדם, לתנגודת הגוף לאינסולין ולהיווצרות חסימת עורקים".

קולטנים מזיקים בכל תא

בתחילת שנות ה-90 גילו החוקרים מערכת פנימית חדשה, שקיבלה את

השם 'המערכת האנדוקנבינואידית', ששמה נגזר משמו של צמח הקנביס. התברר שהמוח ותאי השומן בגוף שלנו מייצר חומרים טבעיים שנקראים קנבינואידים, שגורמים לתיאבון מוגבר ולרעב וגם לעלייה ברמות השומנים וברמות הסוכר בדם ולאפקטים רעילים אחרים, שהחוקרים עדיין לא מבינים עד תום. עוד התברר שתאי הגוף כולם מכילים קולטנים של המערכת הזו, שמכונים CB1.

חסימה של קולטני CB1 מעכבת את השפעת החומרים הקנבינואידים על מערכות הגוף ומביאה להפרשת יתר של אדיפונקטין, ומכאן לירידה בתיאבון והקטנת צריכת האוכל, הפחתה במשקל, הפחתה בשומן הבטני, ירידת רמות הכולסטרול הרע, עליית הכולסטרול הטוב ושיפור באיזון הסוכר.

"מערכת האנדוקנבינואידית היא מורכבת, ואנחנו עדיין לא יודעים עליה הרבה", אמר בכנס ד"ר ניקולה דאנשן, קרדיולוג מבית החולים על שם פומפידו בפריז. "מה שאנחנו כן יודעים זה שיש לה קולטנים בכל הגוף במוח, בכבד, בלבלב, בשרירים וכולם מעורבים בחילוף החומרים ובהצטברות השומן בגוף. חסימת הקולטנים האלה לא רק משפיעה על השליטה על מנגנון השובע אלא גם תוקפת את תאי השומן ומשפרת את תגובת תאי הגוף לאינסולין".

בשנת 94' גילתה חברת התרופות הצרפתית סאנופי אוונטיס את חוסם קולטני ה-CB1 הראשון, רימונאבנט. הגילוי הזה הביא לפיתוחה של התרופה אקומפליה, הראשונה מתוך קבוצה חדשה של תרופות שקרויות חוסמי CB1.

אקומפליה פועלת על ידי חסימה סלקטיבית של קולטני CB1 ובכך היא מסייעת לאזן את המערכת האנדוקנבינואידית מחדש. הדבר מתבטא בהפחתת רמות השומנים בדם, בשיפור הרגי שות לאינסולין, בהעלאת הכולסטרול הטוב וכן בהפחתת היקף המותניים ובהפחתה במשקל. חלק מהשיפור בגורמי הסיכון האלה מושג הודות לפעולה הישירה של התרופה בכל רחבי הגוף, ללא קשר לירידה במשקל.

אקומפליה נבדקה עד כה על 6,600 חולים , שסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר, בסדרת מחקרים קליניים שנמשכה שנתיים. בכל המחקרים התבקשו המשתתפים להפחית 600 קלוריות ביום מהתפריט ולבצע פעילות גופנית מתונה.

במחקר שכלל 1,507 אנשים ובוצע בבלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, הולנד , שבדיה וארה"ב השוו בין מתן אקומפליה במינון של 5 מ"ג ביום למתן אקומפליה 20 מ"ג ביום ולמתן פלסבו. אצל משתתפים שקיבלו 20 מ"ג אקומפליה הושגו עלייה בכולסטרול הטוב , הפחתה ברמת הטריגליצרידים בדם וירידה במשקל ובהיקף המותניים. טיפול ב-5 מ"ג לא השיג שיפור משמעותי בכל הפרמטרים שנבדקו. במחקר שכלל 3,045 אנשים ונערך בקנדה ובארה"ב הושגו תוצאות דומות.

מחקר אחר שכלל 1,036 משתתפים שסובלים מהשמנת יתר ומרמות גבוהות של שומנים בדם ונערך במרכזים רפואיים באוסטרליה, קנדה, פינלנד, איטליה , ספרד, שבדיה, שווייץ וארה"ב נצפתה עלייה של 23% ברמת הכולסטרול הטוב בהשוואה ל-12% בקבוצת הפלסבו, הפחתה ממוצעת של 15% ברמת הטריגליצרידים בהשוואה ל-3% בקבוצת הפלסבו, הפחתה של 27% ברמת החלבון CRP, שמהווה מדד חשוב להתפתחות תהליך דלקתי בעורקים, בהשוואה ל-11% בקבוצת הפלסבו, והפחתה של 9% ברמת הסוכר בהשוואה ל-4% בקבוצת הפלסבו.

במחקר נוסף שנערך ב-151 מרכזים רפואיים ברחבי העולם וכלל 1,045 חולים שסבלו מהשמנת יתר ומסוכרת סוג 2 וטופלו באקומפליה הגיעו 43% מהמטופלים לערכי HbA1c (רמת ההמוגלובין המסוכרר) רצויים בעקבות מתן התרופה.

לא תרופה להרזיה

תחילה לא הניבו תוצאות המחקר תגובות נסערות. חלק מהחוקרים סברו שהקטנת הצריכה הקלורית של הנבדקים היא שגרמה לשינויים הדרמטיים. אלא שבדיקה חוזרת של הנתונים הביאה את החוקרים לעמדה נחרצת, שלפיה שיפורים ניכרים כל כך בפרמטרים הקרדיו-וסקולריים לא יכולים להיות מוסברים בירידה במשקל.

"אם אדם מאבד 5 עד 10 ק"ג בממוצע, אנחנו מצפים לעלייה של כ-5% בכולסטרול הטוב", אומר ד"ר דאנשן. "אבל אצל המטופלים באקומפליה ראינו שהכולסטרול הטוב עלה הרבה יותר מהמצופה. ראינו גם ירידה בסוג כולסטרול רע, שנקרא Small LDL והוא מסוכן יותר, ושינויים ברמות האינסולין. את כל אלה אי אפשר להסביר בסתם ירידה במשקל".

כמו לכל תרופה, גם אקומפליה לא פטורה מתופעות לוואי. מאחר שקיימים במעיים שלנו קולטנים למערכת ה -CB1 גורמת התרופה לבחילות ולשלשולים, אפקט הפוך מהשפעת הקנביס, שגורם בדרך כלל לעצירות. עם זאת, תופעות הלוואי חולפות בדרך כלל אחרי כמה שבועות של טיפול.

ומה באשר להיקף המותניים, שעליו מדברים כל כך הרבה לאחרונה? "אצל האנשים שנטלו את התרופה חלה הפחתה של כ-8.6 ס"מ בהיקף המותניים, בהשוואה לקבוצת הבקרה, אצלה נצפתה ירידה של 4 ס"מ בלבד", אומר ד"ר דייוויד הסלאם, יו"ר הפורום הבריטי להשמנה. "ההפחתה במשקל הייתה גם היא מתונה, כמו שאנחנו ממליצים היום, והירידה נמשכה לכל אורך המחקר".

מפתחי האקומפליה מדגישים שלא מדובר בתרופה להרזיה. לדבריהם , ללא אורח חיים בריא שכולל הפחתה בצריכת השומנים ופעילות גופנית נאותה השפעת התרופה תהיה מינורית, אם בכלל. "לא מדובר בתרופת פלא", סיכם ד"ר דאנשן, "שכן גיוס הכוחות של המטופלים ומעבר לאורח חיים בריא חיוניים להצלחת הטיפול. אבל ללא ספק מדובר במהפכה של ממש, שתסייע במלחמה בגורם המוות מספר 1 בעולם המערבי".

• הכותב היה אורח חברת סאנופי אוונטיס בכנס בפריז שעסק במניעת מחלות לב וכלי דם