המזרח-התיכון שבלב בריסל
המלצר המוסלמי, כמותו יש לא מעט ברחבי בירת בלגיה, נשמע אמין למדי כשהוא מזמין תיירים לתפילת יום השישי במסגד בלב הרובע המוסלמי. אך ברובע עצמו התושבים לא אוהדים תיירים, והמתח מורגש באוויר. מצד אחד אירופה מעדיפה שזרים ינקו את בתיה ומשרדיה, מצד שני - חוששת מהפגנות הכוח של העובדים הזרים, המוסלמים. כתב ynet ביקר ברובע המוסלמי בבריסל, ושמע ש"לאירופים יש בעיה פסיכולוגית"
ההזמנה היתה חייכנית ומלבבת: "אתה מוזמן לבוא לתפילת יום השישי השמחה. יהיו במסגד הגדול של בריסל 4,000-5,000 מתפללים ואני ביניהם. אמתין לך". המזמין: לא אחר ממלצר מרוקני חביב, חסן, שעובד במרכז בריסל. מכל עבר במרכז העיר ניכרת במלוא עוצמתה ההיסטוריה העשירה של התרבות הנוצרית בבירה האירופית. דווקא משום כך מסקרן היה לראות כיצד נראית תפילת יום השישי בעיר הזו, שכלי תקשורת ערביים שונים הציבו בה כתבים.
עטויות רעלות בדרך לרובע המוסלמי (צילום: רועי נחמיאס)
הדרך ממרכז העיר, בו מיתמרים בנייניו המפוארים של האיחוד האירופי, לרובע המוסלמי קצרה מאד, מרחק תחנות ספורות בלבד ברכבת התחתית מבנייניו של האיחוד. הכוונה היתה להספיק לתפילת יום השישי ב"מסגד אל-חליל" המרכזי בצהריים, ואולי אפילו לשוחח עם כמה מתפללים וללמוד על הקהילה המוסלמית הגדולה בעיר. אולם דבר לא מכין את מי שאינו מצוי בסודותיה של בריסל למתחולל מעל לפני הקרקע. מיד כשעולים אל פני הקרקע נעלמת תחושת התרבות הנוצרית העשירה והמפוארת ומתגלה רובע מהגרים מוסלמי במלוא מובן המילה. לפתע מתקשים לזהות נשים שאינן כסויות ראש וגברים נוצרים. שלטי חנויות רבות מצהירות על מרכולתן בערבית ומבטים לא מזמינים מקבלים את פניהם של התיירים שצצו משום מקום.
מתיחות גזעית
בריסל: רבבות צעדו לזכרו של צעיר שנרצח
סוכנויות הידיעות
כ-80 אלף בני אדם השתתפו בצעדה שקטה ברחובות בריסל לזכרו של ג'ו ון הולסביק, שנדקר למוות על ידי גנבים כשסירב לתת להם את נגן המוזיקה שלו. המשטרה טוענת שאת הרצח ביצעו צעירים ממוצא צפון אפריקני והגילוי עורר מתיחות גזעית ודיון ציבורי נוקב
מוכר באחת החנויות שמבחין במי שמתכוון לצלם את השלט הערבי של חנותו מסמן בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שמוטב לנו להסתלק מהמקום מיד, ובטח שלא לצלם את המקום. אחרים לוטשים עיניים יוקדות. כעבור מספר שניות שני ידידים שהתלוו אלי לאחר הפצרות מרובות מצידי מתחננים לחזור. "מפחיד כאן, אל תהיה משוגע!", הם אומרים. ניסיונות ספורים לשאול על המסגד המפואר לא נענו. נאלצנו להסתלק.
גם נציגי האיחוד האירופי השוכן מרחק קצר ביותר מהרובע מודעים להשלכות של המצב, אולם אין להם פתרון של ממש. "למרות הכל, זרם הפועלים הזרים רק יגבר ב-20-30 השנים הקרובות", אמר ל-ynet גורם באיחוד האירופי בבריסל שעוסק בסוגייה. "לאירופים יש אולי בעיה פסיכולוגית. הם פשוט מסרבים לעשות עבודות שחורות כמו ניקיון, ורואים את עצמם כטובים מדי לעבודות הללו. חלקם, בשל שירותי הרווחה הטובים באירופה, אפילו מעדיפים להישאר מובטלים ולא לעבוד בתחומים האלה, דבר שמאפשר את זרם המהגרים".
ומה ההשלכות של המצב שנוצר?
"יש למצב הזה השלכות רבות. דוגמה קטנה: ספרד ידעה בשנים האחרונות זרם מהגרים מוסלמים גדול, וכך, באחת מהעיירות הקטנות בקטלוניה צמחה קהילה של מוסלמים המהווה שליש מתושבי העיירה. לפני כשנתיים, ביקשה הקהילה לבנות עבורה מסגד. הקהילה המקומית סירבה ובתגובה – הפכו המוסלמים את אחד ממבני הציבור המקומיים, ששימש כמרכז תרבות – למסגד. לאחר שהדבר נודע לתושבים – הוא עורר סערה גדולה. אולם למרות זאת ישנם בהחלט גם דברים חיוביים בזרם המהגרים. כך, למשל, ניתן לציין כי קהילת מרוקנים שעבדה בתחום החשמל בבלגיה – התאגדו והחלו להזרים כסף כדי להשקיע בתחום תשתיות החשמל באזורים הכפריים במרוקו וזאת בעידודו של האיחוד האירופי".
הרובע המוסלמי (צילום: רועי נחמיאס)
המלצר המרוקני חסן, הוא דוגמה לגל מהגרים הזה. הוא היגר לבלגיה עם אביו לפני מספר שנים, כשהוא בשנות ה-30 לחייו. האב נשבר וחזר למולדתו, וחסן מקפיד לבקר את המשפחה בכל קיץ. בשאר השנה סביר להניח שהוא אינו חש בדידות גדולה של מהגר – באותו הרחוב בו הוא עובד ישנם מספר לא מבוטל של מלצרים מרוקנים, ובחנויות ברחוב הסמוך ניהלנו שיחה שוטפת עם מרוקנים אחרים על איכות הפירות הישראלים שמגיעים לאירופה. "אלה פירות טובים כי הם מארץ הקודש. חבל שאל-קודס כבושה ולא ניתן להגיע אליה ולהתפלל בה, אולי יום אחד עוד נזכה לבוא ולבקר אתכם", אמר אחד המוכרים בחיוך לבבי.
כיסוי הראש שעורר ויכוח ציבורי בצרפת, שכיח ביותר בבריסל. כמעט בכל רחוב נראות נשים מוסלמיות כסויות ראש המצבים שונים – אחדות חבוקות בזרועות חבריהן הנערים ובלבוש צמוד, אחרות צועדות בהילוך שמרני ומוקפד, והיו אף ספורות שקיבצו נדבות עם ילדיהן במסעדות למזון מהיר.
גם נציגי ישראל באירופה מבחינים היטב בהשלכות למצב המתהווה באירופה. כך, למשל, אמר השבוע ל-ynet שגריר ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל, עודד ערן, כי אירופה מתחילה להגיב למצב החדש ומקשיחה מאד את ההגירה לתחומה. "בעקבות סערת הקריקטורות הדניות וה'אינתיפאדה' בפריז, החלו לראות את ההשלכות במשאלים ובהצבעות ברחבי אירופה. הטיפול בנושא ההגירה הלך ונעשה משמעותי יותר. גם בנושא הקריקטורות, מדינות אירופה אמרו למוסלמים: 'עד כאן'". לדבריו, "מדינות אלה התעקשו על העיקרון המקודש של חופש הביטוי והדבר מצא את ביטויו בחקיקה אירופית בכלל ובנושא ההגירה והפיקוח על הגבולות בפרט וכן בתחום המלחמה בטרור. אין ספק שהמצב היום שונה ממה שהיה לפני שנתיים בתחומים אלה".
אירופה מפנימה את המצב החדש?
"האירופים מבינים את הסכנה הגלומה במצב הזה, אולם יש גישות שונות לטיפול במצב. קשה היום לממשלות באיחוד האירופי להתעלם מכך. יש היום מודעות גדולה יותר מצד אירופה ומעקב טוב יותר של שירותי המודיעין שלה אחר המתחולל בתחומיהן, בדגש על דרשות במסגדים, למשל. יש נכונות גדולה יותר לדון בכך במישור הציבורי וגם חלקים מהחברה המוסלמית באירופה מבינים את הפוטנציאל המסוכן. לכן, ישנן ניסיונות הידברות משני הצדדים".
האם ישנה השלכה לכך על היחס של אירופה לישראל?
"אין ספק שהיום אני נתקל באמפתיה והבנה גדולה יותר לישראל מאשר בעבר", הוסיף ערן.
לפנייה לכתב/ת 
שילוט בערבית
צילום: רועי נחמיאס
בית מרקחת ברובע
צילום: רועי נחמיאס
מומלצים
