רשת לא נייטרלית - סכנה לחופש האינטרנט
דחיית הצעת החוק בעד נייטרליות הרשת, שהתקבלה בעקבות מאמצים גדולים של חברות התקשורת, עלולה להוביל לקיטוע האינטרנט ולחלוקה בין רשת פרימיום, מעין אינטרנט+, הכולל רק אתרים עשירים לבין כל השאר
האינטרנט היא מועדון פתוח שמקבל את כולם: כל חבילות המידע שזורמות בה זוכות ליחס שווה, בין אם אתם מפעילים אתר בשם גוגל או בלוג המתעד את הטיול הפרטי שלכם בדרום אמריקה (בכפוף לתשלום שתשלמו לספק האינטרנט שלכם עבור אחסון האתר, כמובן).
זה סוד ההצלחה הגדול של הרשת, ותנאי היסוד המבטיח חדשנות. בזכות העובדה הזו, יכולים לקום אתרים כמו MySpace.com או YouTube.com, ולגנוב את ההצגה לחברות גדולות ומבוססות.
כעת חברות התשתית רוצות לשנות את הכללים ולסלול מעין "כבישי אגרה" וירטואליים.
סכנה לקיטוע הרשת
הסכנה הממשית היא לגישה החופשית למידע ולעתיד חופש הביטוי והתחרות ברשת. דחיית הצעת החוק בעד נייטרליות הרשת, שהתקבלה בעקבות מאמצים גדולים של חברות התקשורת, עלולה להוביל לקיטוע האינטרנט ולחלוקה בין רשת פרימיום, מעין אינטרנט+, הכולל רק אתרים עשירים לבין כל השאר.
הוויכוח אינו כה פשוט, כמובן, וגם נימוקי חברות התשתית אינם מחוסרי הגיון. האינטרנט עומד בפני זינוק נחשוני, המשמעותי יותר בתולדותיו. הדור הבא של הרשת יאפשר לנו לצפות בערוצי טלוויזיה באיכות גבוהה ממגוון ספקי תכנים (IPTV), ולשלוח ולקבל קבצים גדולים במהירות גבוהה.
מי ישלם את המחיר?
מי ישלם עבור שדרוג התשתיות הנדרש כדי לתמוך בכמות התעבורה הנדרשת? האם אין זה לגיטימי מצד חברות התשתית הגדולות לחתום על הסכמים עם האתרים האחראים לעיקר התנועה ברשת לפיהם האחרונים ישאו בנטל של פיתוח הרשת? לכך מצטרף החשש הטבעי מפני התערבות ממשלתית באינטרנט – במקרה הזה – הממשל האמריקני.
עם זאת, ברגע שייחצה הקו האדום ועקרון הנייטרליות ייעלם, מעניין כמה זמן יעבור בטרם חברה כמו AT& T תוכל לחסום שירותים של מתחרים כמו ספקית ה-VoIP Vonage, המתחרה בה. ומתי חברת התקשורת של טיים ורנר תחליט כי מנוייה יגלשו במהירות לאתר AOL.com, אשר בבעלותה, בעוד הגלישה ל-MSN.com תקרטע, באופן תמוה למדי?
הוויכוח אינו תיאורטי – עדויות ראשונות מצביעות על העתיד לבוא. בשנת 2004, ספק אינטרנט מצפון קרוליינה חסם בפני מנויי ה-DSL שלו את האפשרות להשתמש בשירותי טלפון מקוונים של חברות מתחרות.
בשנת 2005, ענק הטלקום הקנדי Telus מנע מלקוחותיו לבקר באתר תמיכה באיגוד עובדי ענף התקשורת במדינה במהלך סכסוך עבודה.
רלוונטי גם לישראל
בחודש אפריל, AOL של טיים ורנר חסמה את כל האימיילים המיועדים למנויים, בהם הוזכר אתר dearaol.com, המתנגד לתוכנית החברה לגבות מהמנויים כסף עבור משלוח דואר אלקטרוני. קל לתאר מה עלול לקרות במדינה כמו ישראל, בה פועלות שתי חברות תשתית בלבד – בזק והכבלים.
60 אחוז מהתכנים ברשת מופקים על ידי גולשים. הפרת עקרון הנייטלריות תסכן את מהפכת התוכן הדמוקרטית הזו ותהפוך את האינטרנט לתשתית שדומה יותר לטלוויזיה בכבלים או בלווין – רק מי שישלם לחברות אלה יהיה נגיש לגולשים. חשוב לזכור כי תאגידי ענק נוטים לנצל לרעה כח שעומד לרשותם, וכאשר כל אתרי האינטרנט יהיו נתונים לחסדיהם אכן יפתח "פרק אפל" בתולדות האינטרנט, כפי שטוען טים ברנרס לי, ממציא ה-World Wide Web.
על אף שהדיון הזה נראה מרוחק מאיתנו, הוא מוחשי מאוד ורלוונטי גם לישראל. המאבק עדיין לא הסתיים. יותר מ-787,000 גולשים, 5,000 בלוגרים ו-720 קבוצות כבר חתמו על העצומה בעד נייטלריות הרשת באתר SavetheInternet.
