למה כל כך קשה להתחבר לאינטרנט אלחוטי?

חיפוש בלתי פוסק אחר נקודה חמה זמינה באיזור נתניה הוביל אותי לתהייה - האם יש בכלל הוטספוט ידידותי? מסתבר, כי התשובה לשאלה הזו מאוד תלויה באיזור בו אתם נמצאים.

נקודה חמה, למי שאינו בקיא בתחום, היא רשת אלחוטית מקומית אליה ניתן להתחבר באמצעות המחשב הנייד או מחשב כף היד שלכם. מאות נקודות חמות כאלה פרושות בבתי מלון, בבתי קפה, במרכזי קניות ובמסעדות בישראל.

שלוש דרכים להתחבר

כיום קיימות שלוש דרכים להתחבר לנקודה חמה. הראשונה והקלה ביותר היא זו שאינה דורשת

 מכם דבר פרט ללחיצה על כפתור ה"התחבר" בחלון "בחירת הרשת האלחוטית הזמינה" המופיע עם לחיצה על סמל המסך במגש המערכת.

הדרך השנייה כבר מעט מסובכת יותר. היא דורשת להתחבר לרשת האלחוטית הזמינה, לפתוח את הדפדפן ולאשר את חלון תנאי השימוש המופיע אוטומטית עם לחיצה על כפתור דף הבית בדפדפן. בדרך כלל, זהו דף של אחת מספקיות האינטרנט.

הדרך השלישית כבר מעצבנת במיוחד. עליכם ללכת מבעוד מועד למוכר בדלפק (לא תהיו מודעים לכך מראש אם זו הפעם הראשונה שלכם במקום), לבקש ממנו שם משתמש וסיסמה ולקוות כי הם בתוקף. לאחר מכן, עליכם להתחבר דרך חלון בחירת הרשת שבמחשב שלכם, לפתוח את הדפדפן, להזין את הפרטים שקיבלתם ולאשר את תנאי השימוש.

אז נסעתי לנתניה. זה היה ביום של תאונת הרכבת

 ובתוקף תפקידי כצלם עיתונות, הייתי חייב לשדר צילומים למערכת החדשות בה אני עובד. שעה ארוכה של שיטוטים ברחובות נתניה לא הועילה, ואפילו עז אחת בתחנת דלק פז לא הצליחה לעזור. 

איפה לא חיפשתי, בבתי קפה, בבתי מלון (ובנתניה יש הרבה כאלה), כל זאת, ללא הועיל. לבסוף, מצאתי אינטרנט אלחוטי זמין בסניף רשת האספרסו בר ארומה בקניון נתניה. אולם, גם שם נזקקתי לשם משתמש וסיסמה. למזלי, הם היו בתוקף. ההתחברות לאינטרנט היתה קלה באופן יחסי ולא דרשה התמצאות יוצאת דופן.

בעלי עסקים צריכים ללמוד

בתור משתמש כבד באינטרנט האלחוטי, יש לי מספר טענות בכל הנוגע לידידותיות השימוש בהוט ספוט'ס.

ילמדו בעלי העסקים שיעור חשוב בתורת השירות ללקוח המקוון: שם וסיסמה במקומות ציבוריים מיותרים וגורמים למשתמשים כאב ראש. לידיעתכם, שם וסיסמה לחיבור לנקודה חמה נועדו כדי לעקוב אחר

 הרגלי הגלישה, דבר מיותר בפני עצמו, כי בסופו של דבר - מי שגולש אצלך יקנה אצלך אוכל ושתיה, עזבו אתכם משאר ירקות.

האינטרנט האלחוטי ברשת Yellow בתחנות הדלק של פז למשל, הוא אולי חינם, אבל צריך לבקש מהמוכר/ת כרטיס חיוג שבו רשומים השם וסיסמת ההתחברות. יהיה לכם מזל אם הם בכלל ידעו מה אתם רוצים מהם.

ביזבזתי שם 15 דקות של ניסיונות להתחבר בעצמי ואז, כשכבר קיבלתי את הכרטיס - פג תוקפו. כשלון חרוץ

ילמדו נא בעלי העסקים הללו עוד שיעור - בקופי בין, מקדונלד'ס ובכלל בקניונים, כל מה שצריך לעשות הוא לאשר את תנאי השימוש בנקודה החמה. היפכו את אפשרות אישור תנאי השימוש לאופציה היחידה, בטלו את הרעיון המופרך של שם וסיסמה וחסכו מאיתנו את כאב הראש.

למה בתי המלון מבקשים לשלם?

נקודה בעייתית נוספת נוגעת לבתי המלון ברחבי הארץ. זו אפילו לא בעיה, זו גסות לשמה. בתי מלון, לא רק שדורשים שם משתמש וסיסמה כדי להתחבר לנקודות החמות שלהם, הם גם תובעים תשלום עבור השימוש ברשת האלחוטית שלהם.

לא זו בלבד שהם מפסידים המוני משתמשי אינטרנט פוטנציאלים שיקנו אוכל ושתיה במחירים המופקעים של בתי הקפה והמסעדות בתחומם. האינטרנט, כרשת התקשורת הבינלאומית הגדולה והזמינה ביותר כיום, היא דבר שצריך להיות זמין לכולם ולהוות חלק בלתי נפרד מהשירות שמציעים בעלי עסקים המחוברים לרשת.

לחצו כאן למעבר למפת הנקודות החמות של ynet