שתף קטע נבחר

 

אושר: מעמד תושבוּת קבע לילדי עובדים זרים

מי שהגיעו לארץ בטרם מלאו להם 14 שנים, והם כבר נמצאים כאן 6 שנים ויותר, יוכלו לראשונה ליהנות ממעמד של תושבי קבע בארץ. האגודה לזכויות האזרח: "החלטה הומאנית שתשים קץ למסע הייסורים". נער קולומביאני שעמד בפני גירוש: "עכשיו אוכל להגשים חלום וללכת לסיירת". אלי ישי, שהצביע נגד: "תחילת הסוף של המדינה היהודית". גם ציפי לבני התנגדה, אבל אולמרט תהה: "כמה אפשר להיות קנאים בלי חמלה?"

מהפכת האזרחות יוצאת לדרך: הממשלה אישרה בצהריים (יום א') להעניק באופן גורף מעמד של תושבי קבע לילדי עובדים זרים. כעת יוכלו לראשונה בניהם ובנותיהם של העובדים הזרים להחזיק בתעודת זהות כחולה.

 

הוראת השעה הטריה - אשר צמחה מיוזמתו של השר רוני בר-און - מתייחסת רק למי שנכנסו לארץ בטרם מלאו להם 14, והם נמצאים כאן שש שנים לפחות. מדובר בכ-2,000 מתוך 2,500 ילדי המהגרים שחיים בישראל. את הבקשות לקבלת האזרחות נדרשים ילדי הזרים להגיש למשרד הפנים עד ל-31 באוגוסט.

 

ההחלטה לאשר את תוכניתו של שר הפנים, רוני בר-און, התקבלה ברוב של 18 תומכים לעומת חמישה שרים מתנגדים - ארבעת שרי ש"ס ושרת החוץ ציפי לבני, לשעבר שרת הקליטה. היא נימקה כי בממשלה הקודמת היא הסכימה לרפורמה, ועתה אינה רואה סיבה לשינוי במדיניות שנקבעה אז. בר-און ביקש את אישור הממשלה למתן היתרים מצדו גם לילדי זרים שאינם עומדים בתנאי הסף, אולם בקשתו זו נדחתה על-ידי חבריו השרים. 

 

את המהפכה החל לפני שלוש שנים אברהם פורז כשר הפנים. יורשו אופיר פינס קבע קריטריונים מחמירים לקבלת האזרחות, שחלקם שונו כעת כך שרבים יותר יוכלו להישאר בארץ, מבלי שחרב הגירוש מרחפת מעל צווארם. בתנאים הקודמים, למשל, הייתה דרישה להימצאות בארץ של עשר שנים ויותר.

 

"עכשיו אפשר לעשות צבא כמו כולם"

 

כבר שש שנים מחכה ג'ון זוארס בן ה-16 מקולומביה לרגע הזה. אביו כבר גורש לפני ארבע שנים, ולפי התקנות הקודמות, כיוון שלא נולד בארץ - גם הוא נדרש לעזוב בקרוב. כעת יוכל לחיות כאן ולהתגייס, כפי שחלם תמיד. "עכשיו החיים שלי יהיו הרבה יותר טובים ויפים", אמר ל-ynet בהתרגשות. "נוכל להישאר בארץ ולחיות כמו כולם - לסיים את הבגרויות ולהתגייס לצבא. אני לומד בכיתה י"א, והחלום שלי זה להיות בסיירת, משהו קרבי עם אקשן".

 

במוקד הסיוע לעובדים זרים הגיבו בסיפוק: "אנו מברכים על ההחלטה החשובה והאמיצה הזו, שתסדיר את מעמדם של כמה

 מאות ילדים ומשפחות. אנחנו מקווים שבכך תפתח המדינה דף חדש ביחסיה עם הזרים שבה". גם האגודה לזכויות האזרח "מברכת על ההחלטה ההומאנית של הממשלה להסדיר את מעמדם של ילדי העובדים הזרים החיים בישראל, ולהביא בכך קץ למסכת הייסורים ולחוסר הוודאות המתמשך בהם נאלצו לחיות ילדים אלה, שהינם ישראלים לכל דבר ועניין".

 

שר התמ"ת, אלי ישי, נשמע מודאג לאחר אישור התקנות החדשות: "זו תחילת הסוף של המדינה היהודית. ההחלטה היא חגורת נפץ תדמיתית, כלכלית וחברתית. אנו נמצאים במדרון חלקלק שבסופו איבוד הזהות שלנו", כך יו"ר ש"ס, שציין כי מפלגתו "עמדה כחומה נגד הסכנה ומנעה הרחבת ההחלטה למימדים לא נשלטים".

 

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, השיב כי "מדובר במספרים שאינם משנים את אופי המדינה. אני תוהה על עצמנו, כמה אנו יכולים להיות קנאים בלי חמלה? אני כבר ניהלתי הוצאת עובדים זרים כשר תמ"ת, וכמו תמיד, זה נעשה בעדינות. אבל הפעם זה היה הומאני ומוסרי מהמדרגה הראשונה. גם אני מאוד חרד לאופי היהודי של המדינה, אך במספרים האלה - אין שום סכנה". בעוקצו את שרי ש"ס - וברמז עבה להתכנסות - הוסיף אולמרט: "הלוואי שידאגו בממשלה גם בהמשך הדרך לאופי היהודי של המדינה".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
דף חדש ביחסים
צילום: שאול גולן
צילום: גיל יוחנן
חגורת נפץ חברתית: ישי
צילום: גיל יוחנן
צילום: אתר הכנסת
השר בר-און. היוזמה הצליחה
צילום: אתר הכנסת
צילום: רויטרס
גם אני חרד לאופי היהודי: אולמרט
צילום: רויטרס
מומלצים