שתף קטע נבחר

 

"מרוב ישראליות, שכחנו את הפולני והמרוקאי"

דני דותן, שזכה בפרס על סרטו "האשכנזים", אמר כי "בישראל אי אפשר להיות כלום חוץ מישראלי. פרקו אותנו לגמרי מנכסינו התרבותיים". פרופסור שנהב, מארגן כנס בנושא האשכנזים במכון ון-ליר: "מזרחים מתכחשים יותר לזהותם האתנית מאשכנזים"

האשכנזים רואים בתרבותם "עָל-תרבות" בעוד שלתרבות המזרחיים הם מתייחסים כ"אָל-תרבות". זוהי אחת המסקנות שהוצגו אתמול בכנס של מכון ון-ליר בירושלים תחת הכותרת "אשכנזיות מהי?".

 

מארגני הכנס בחרו בנושא האשכנזיות מאחר ולדבריהם, בחמש השנים האחרונות קיימת פריחה של העיסוק בעדה זו כמרכיב זהות בולט ודומיננטי, בעיקר אצל אנשי הדור הצעיר. יו"ר הכנס - בו השתתפו חוקרים וסוציולוגים - פרופסור יהודה שנהב, אמר כי מחקרים מצביעים על כך שלמרות שהזהות האשכנזית הינה מדומיינת, יש לה חלק נרחב ומכריע במפת הזהויות הישראלית.

 

פרופסור שנהב - שגם השמיע את הקביעה שבפתיח בנוגע להגדרת תרבות האשכנזים - ציין כי בשנים האחרונות שיעור המתכחשים לזהותם האתנית גדול יותר בקרב המזרחיים מאשר בקרב האשכנזים. הצעירים האשכנזים לעומת זאת, לא רק שאינם מתכחשים לזהותם האתנית אלא אף חזרו בחלקם לעסוק בשאלה זו.

 

"בדרך כלל קבוצת הרוב ההגמונית (השולטת) לא מכריזה על עצמה כעל קבוצה אתנית, קבוצות שוליים עושות זאת", אמר פרופסור שנהב. "הזהות של הקבוצה ההגמונית נשארת שקופה. ברגע שקבוצה הגמונית מכריזה על עצמה כעל קבוצה אתנית (כפי שעושים יותר ויותר צעירים אשכנזים) יש בשלות מסוימת בפוליטיקה של הזהויות."

 

לדעתו של פרופ' שנהב ישנן מספר סיבות לפריחה בעיסוק זה: "זו תגובה לפוליטיקת הזהויות המזרחית, לנוסטלגיה אשכנזית שהופכת לזהות אתנית, להגירה הרוסית ולביטוי תרבותי של מעמד הביניים".

 

פרופ חנה הרצוג מאוניברסיטת תל אביב ומכון ון-ליר חושבת שהמציאות הישראלית מורכבת מיותר קטגוריות מאשר מזרחיות ואשכנזיות. "מדובר בקטגוריות חדשות כחול-לבן שצמחו בישראל", אמרה בכנס אתמול. "בשנות החמישים המהפך הציוני העברי החדש שנעשה על ידי יהודי אירופה שלל את הגולה. הם הציגו מודל של יהודי חדש שלא רצה לדבר יידיש ולהיראות כעיירה יהודית. מצד שני היהודי החדש דחה לשוליים את המזרחיות והמזרחיים שציפו להיקלט ולהיטמע בחברה הדומיננטית הציונית החלוצית".

 

"בישראל אי אפשר להיות כלום חוץ מאשר ישראלי"

 

דני דותן ובת זוגו דליה מבורך, זכו לאחרונה בפרס פיניקס-ורשה על סרטם "האשכנזים" המתאר את מצב העם היהודי. בסרטם הם מציגים צעירים ישראלים שמחפשים לעצמם זהות חדשה - אשכנזית - במקום הזהות הישראלית. "הושבנו אדם בן 96 מול צעירים אשכנזים והוא אמר להם שהם אינם אשכנזים", מספר דותן, "זה נכון, אם לא חיית באשכנז אתה לא אשכנזי. המסקנה שלי מהסרט, אחרי חקירה של שנתיים את הנושא, היא שאשכנזיות היא נוסטלגיה. זה לא קיים במציאות".

 

"בישראל אי אפשר להיות כלום חוץ מאשר ישראלי", מוסיף דותן. "פרקו אותנו מנכסנו התרבותיים לגמרי. גם את המרוקאי וגם את הפולני. מדובר בחדשות ישנות. בסרט אנחנו מראים שצעירים לא יכולים להיות אשכנזים או מרוקאים. מי ששואל

 מה המוצא שלך לא יודע בכלל למה הוא מתכוון. זו סטיגמה. אם את טריפוליטאית או תימניה לא אומר שהיית שם או שאת מכירה את השפה, בדיוק כמוני שלא הייתי באוסטריה או פולין. אין לנו שום קשר לשם".

 

מנגד, פעילים בקשת הדמוקרטית המזרחית אומרים כי ההבדל בין השיח המזרחי לאשכנזי הוא שונה לחלוטין. השיח האשכנזי, לדעתם, זו החזרה לבית אבא ולתרבות האידיש, בעוד שהשיח המזרחי מכוון לשינוי רדיקאלי בהסדרים החברתיים. במילים אחרות, המאבק המזרחי מכוון לשינוי ההיררכיות בין אשכנזים ומזרחים בישראל. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נכס תרבותי: סאלח שבתי
צילום: אורי פורת
דני דותן, במאי הסרט "האשכנזים"
צילום: אורי פורת
מומלצים