לשנות את השיח הציבורי
הקמת השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, היא הזדמנות להעלות לדיון הציבורי נושאים חשובים הנוגעים לאיכות החיים והסביבה בישראל
היום (ד') תוצף הכנסת בפעילים ופעילות של עשרות ארגוני הסביבה שיגיעו להשקת השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ה-17. במקביל להשקת השדולה תקיים מליאת הכנסת דיון מיוחד לציון יום הסביבה הבינלאומי וועדות הכנסת השונות יקיימו דיונים בנושאים סביבתיים שונים.
כבר היום מונה השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת 41 חברי כנסת והיא הגדולה בשדולות הבית. השדולה הנוכחית גדולה יותר מזו שהתקיימה בכנסת הקודמת. לשדולה הקודמת, בראשה עמדו חברי הכנסת מלכיאור (שימשיך להיות – יחד איתי – יו"ר עמית של השדולה החדשה) ושרון היו הצלחות חשובות. בין השאר, היא קידמה את החוק לשמירת הסביבה החופית, את חוק המידע הסביבתי, את חוק הקרינה הבלתי מייננת, את הקמת פארק איילון ואת אישורה בקריאה ראשונה של הצעת חוק אוויר.
אני בהחלט מצפה שלשדולה עוד יצטרפו חברות וחברים נוספים. מבחינתי, חבר כנסת שיבחר שלא להצטרף, הוא שיידרש לתת דין וחשבון לחברה מדוע לא ראה לנכון להצטרף לעשייה להגנת הסביבה והחברה. כי הכנסת ה-17 נדרשת לבטא שינוי חברתי. זה היה המסר של בוחרי ישראל בבחירות האחרונות כאשר הם הצביעו בעד שינוי בהתייחסות לפערים חברתיים, לזקנה, לסקטורים החלשים של החברה ולמפגעים הסביבתיים שפוגעים יותר בעניים, בערבים, בנשים, בזקנים ובילדים.
הגנה על בריאות הציבור
השדולה הסביבתית-חברתית תתמקד בהגנת בריאות הציבור מפני מפגעים סביבתיים, מתוך הבנה שסביבה בריאה איננה מותרות אלא תנאי הכרחי לקיום. בסופו של יום, סביבה בריאה היא תנאי לקיומן של כלכלה איתנה ושל חברה ראויה. השדולה תתייחס לקשרים בין בעיות סביבתיות לבין סוגיות כלכליות וחברתיות. קשרים אלה מצויים בליבה של תפיסת הפיתוח בר-קיימא ההולכת ותופסת לעצמה מקום מרכזי בעולם העכשווי. תפיסה כזו אמנם אומצה רשמית בהחלטת ממשלת ישראל בשנת 2003. אולם, כפי ששב והראה הדוח האחרון של מבקר המדינה, היא רחוקה מאד מלעצב באמת את מדיניות הממשלה בפועל.
השדולה תעסוק רבות בסוגיות של אי צדק סביבתי. בעיית הצדק הסביבתי מתבטאת בכך שכולם נפגעים מהרס הסביבה, אולם תמיד יש כאלה שנפגעים יותר. מצד שני, יש גם כאלה המרוויחים כסף רב מהפגיעות בסביבה. באינטרסים של אלה האחרונים נצטרך להיאבק ובהחלט צפויים לנו מאבקים קשים.
בשדולה הסביבתית-חברתית החדשה בכוונתנו לשלב דיון מפרה עם עשייה משותפת אפקטיבית. נקיים קשר רצוף עם ארגוני החברה האזרחית, וקודם כל עם התנועה הסביבתית שהייתה לי הזכות לכהן כיו"ר ארגון הגג שלה במהלך שלוש השנים האחרונות. בצידה של השדולה בכוונתנו להקים מועצה ציבורית רחבה ובה אישי רוח ואקדמיה בולטים בתחומיהם.
חלק ניכר ממקורות המים של ישראל משותף עם הרשות הפלשתינית. איכות האוויר בישראל מושפעת מהמתרחש באיזור ואפילו חופי הים שלנו מושפעים מהסעת חול האמורה להגיע ממצרים. מסיבה זו, נושאי עיסוקה של השדולה הסביבתית-חברתית יחצו גבולות מדיניים. הם יעסקו בדאגה לחייהם של בני האדם החיים במדינת ישראל אך יתנו דעתם גם על חייהם וסביבתם של בני האדם החיים בכל הישויות המדיניות הגובלות עמנו.
המזהם - ישלם פי 4
את השקת השדולה בחרתי לציין, יחד עם כמה מחברי בשדולה, בהגשתן של שמונה הצעות חוק שונות העוסקות בהיבטים שונים של הגנת הסביבה. בין הצעות החוק האלו, יקרה במיוחד לליבי הצעת חוק "המזהם משלם" שנוסחה בשותפות פעילה יחד עם עמותת "אזרחים למען סביבה בגליל" והקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת ת"א. הצעת חוק זו משנה את תפיסת האכיפה הסביבתית בכך שהיא תגרום לכך שגופים מזהמים לא יוכלו יותר ליהנות מפירות הזיהום שלהם. על פי החוק שהצענו יוטל על המזהם קנס בגובה פי ארבע מגובה הרווח או ההנאה שהפיק מהזיהום. כך לא ישתלם יותר לזהם והמזהם ישלם וביוקר.
אני קורא לכל חבר כנסת שעדיין לא הצטרף למאמץ השינוי הסביבתי-חברתי להצטרף לשדולה הסביבתית-חברתית. לעולם לא מאוחר להצטרף למשימות של תיקון עולם.
ח"כ ד"ר דב חנין הוא יו"ר-עמית של השדולה הסביבתית חברתית בכנסת ה-17
