הירוקים לח"כים: רוב הזמן הערים מזוהמות
ארגוני הסביבה מפרסמים היום דו"ח מיוחד, "מה בוער בסביבה", ובו פירוט הנושאים הסביבתיים הדורשים טיפול דחוף, ומגישים אותו לחברי הכנסת בתקווה שיפעלו לשיפור המצב. עוד נושאים לטיפול: בעיית גביית התשלום בחופים והרחבת חוק הפיקדון
זיהום האוויר במדינת ישראל מהווה את אחת הבעיות הסביבתיות הקשות ביותר וגורם לנזקים מוכחים לבריאות הציבור לכלכלה ולסביבה. כך עולה מדו"ח "מה בוער בסביבה", שמגישים היום (ד') ארגוני הסביבה ליו"ר הכנסת, דליה איציק, לכבוד תחילת פעולתה של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ה-17. ארגוני הסביבה מבקשים לעורר את חברי הכנסת להאיץ את הטיפול בנושאים אלה.
על פי הדו"ח, תושבי הערים הגדולות חשופים במשך מרבית ימות השנה לזיהום אוויר מסוכן המשפיע באופן קבוע ומצטבר על בריאות התושבים, והוא גורם משמעותי לעודף תחלואה אצל ילדים ולתמותה אצל קשישים.
לזיהום האוויר יש עוד עלויות כלכליות משמעותיות לקופת המדינה: אובדן ימי עבודה, תרופות ואשפוזים, נזק למבנים ולתשתיות, פגיעה ביבולים חקלאיים ובמזון, פגיעה בתיירות ועוד.
מהדו"ח עולה, בין השאר כי חסרה מסגרת חוקית המחייבת קביעת תקנים לזיהום אוויר וביצוע ניטור שוטף ובדיקות לעמידה בתקנים שנקבעו. כמו כן חסרים כלים לאכיפה מנהלית ואזרחית.
חוק אוויר נקי (ביוזמת עמותת אדם טבע ודין) בא להסדיר באופן כולל ומערכתי את הטיפול בזיהום אוויר בארץ כדי להפחיתו לממדים שאינם מסוכנים לבריאות. החוק עבר בקריאה ראשונה וקיבל אישור דין רציפות של ועדת שרים לענייני חקיקה (מהכנסת הקודמת לכנסת הנוכחית). מחברי הדו"ח מציעים לח"כים לקדם את החקיקה ולגייס את הכנסת ככוח מול הממשלה המסויגת מהחוק.
נגד הגבייה בחופים
נושא כאוב נוסף שמעסיק רבות את הציבור הוא גביית תשלום בכניסה לחופי הרחצה ולפארקים ציבוריים. החוק קובע מפורשות שאין לגבות דמי כניסה מהמתרחצים על אספקת שירותים בסיסיים בחופים. במציאות הדברים שונים הן בחופי הים התיכון והן בחופי הכנרת. נושא זה טופל בבג"ץ בעקבות עתירות של אדם טבע ודין. בכל מקרה יש לפעול בנושא.
נושא אחר שעולה בדו"ח הוא תיקון חוק הפיקדון על מכלי משקה. מאז החלתו לפני כארבע וחצי שנים הצליח החוק להגיע לכ- 60% איסוף של בקבוקים. עם זאת, יש מספר קשיים, ובראשם קושי בהחזרת מיכלים בשל חסר בתשתית לאיסוף הבקבוקים, דבר שפוגע בציבור שאינו מקבל את כספו בחזרה. לפיכך נדרשים מספר תיקונים בחוק, שישפרו את יישומו ולא פחות חשוב - ירחיבו אותו לבקבוקי משקה מ-1.5 ליטר ויותר.
הארגונים הסביבתיים מציעים בין השאר לפעול להרחבת פריסת מכונות אוטומטיות להשבת מכלי משקה, להשתמש בכספי הקרן שהוקמה מכוח החוק לצורך הרחבת תשתית האיסוף ולקדם פיתוח שווקים לחומר ממוחזר.
כמו כן מעלים הארגונים הסביבתיים נושאים נוספים כמו שיתוף הציבור בתכנון אסטרטגי לפיתוח הגליל והנגב,שמירה על הרי ירושלים, קידום אנרגיה מתחדשת בכלל ובפרט אנרגית שמש ועוד.
את הדו"ח ערכה עורכת הדו"ח דבורה סיילס-פרומן, אחראית קשרי ממשל באדם טבע ודין. השותפים לדו"ח הם הארגונים אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, הגל הירוק, גרינפיס, המועצה לכפרים בלתי מוכרים בנגב, הקואליציה לבריאות הציבור, חרדים לסביבה, ידידי כדור הארץ, מגמה ירוקה, תחבורה מהיום למחר ועמותת הסביבה.
מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד ציפי איסר איציק: "חקיקת חוקים סביבתיים יביאו לצמצום הפגיעה בבריאותו של הציבור, לחסכון של מיליוני שקלים מדי שנה, שהמדינה מוציאה בגין נזקי זיהום שונים כמו זיהום אוויר וזיהום מקורות המים ולשיפור באיכות החיים ואיכות הסביבה של כל אזרחי ישראל".
בתגובה אומר ח"כ ד"ר דב חנין, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת: "הדו"ח הוא המחשה דחופה במיוחד של חריפות הבעיה הסביבתית בישראל. בעיות סביבתיות פוגעות בבריאות ולבעיות אלו, כפי ששב ומראה הדו"ח, יש אופי חברתי כאשר העניים והחלשים בחברה נפגעים יותר. לעומת זאת יש כאלה שמרוויחים הרבה מההרס הסביבתי. השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת המתחילה את פעילותה היום וכוללת כבר 41 חברי כנסת. היא תעשה הכל למאבק נמרץ לשינוי תמונת המצב הקשה המתגלה בדו"ח".
לפנייה לכתב/ת 
