כך מעודדת המדינה שימוש ברכב פרטי
המדינה מכריזה כבר שנים כי היא מעוניינת להעביר אתכם לנסיעה בתחבורה ציבורית מודרנית, יעילה ומהירה. לטענת מומחים היא עושה בפועל בדיוק את ההיפך. חומר למחשבה בפקק בדרך הביתה
מדינת ישראל מצהירה שהיא מעוניינת להעביר כמה שיותר משתמשי דרך לתחבורה הציבורית, מקציבה לרכבת עשרות מיליארדי שקלים במחיר הזנחת כבישים, אך בפועל מעודדת את השימוש ברכב פרטי. כך קובעים מומחים לאיכות הסביבה בדו"ח שמתפרסם הבוקר (יום ד') על-ידי ארגונים סביבתיים, לרגל כינוס השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת ה-17. בין הגורמים לעידוד רכישת ושימוש ברכב פרטי - עיוות המיסוי בליסינג תפעולי, מימון הדלק בעסקאות אלה ותחבורה ציבורית לא אטרקטיבית.
מעניקים לנו מכוניות
"תחבורה היום ומחר", ארגון ישראלי לתחבורה בת-קיימא, פירט את התמריצים הקיימים כיום לשימוש במכונית פרטית, במקום רכבת או אוטובוס. אותם תמריצים המובילים בסופו של דבר – כך טענת הדו"ח - לפקקים בלתי נסבלים שעלותם למשק הישראלי נאמדת בשני מיליארד שקל בשנה לפחות.
ליסינג תפעולי: המיסוי החלקי המוטל על עסקת ליסינג, הופך אותה כדאית לכל הצדדים. מחד "חוסך" העובד מאות שקלים בחודש עקב הטבת מס גלומה בעסקה. מאידך נהנה המעסיק מהקטנת ההפרשות לסעיפים הסוציאליים. לבסוף, המדינה נהנית מהכנסה גדולה דרך מס קנייה, מס על דלק ואגרות רישוי.
הטבת דלק לרכב צמוד: ברכבי חברה, הדלק לעובד בדרך כלל אינו מוגבל, ובעסקאות ליסינג קיימת "קצבת דלק" הכלולה במחיר העסקה. בשני המקרים העובד אינו סופג במלואה את עלות הצריכה העודפת של דלק לצרכיו הפרטיים.
היעדר הפרדה בין מקום העבודה לבין מקומות החניה: זמינות החניה במקום העבודה מהווה תמריץ לעובדים להגיע בנהיגה לבד ברכב פרטי, ועל-כן נחשבת לאחד הגורמים הראשיים לעומס בכבישים הנגרם על-ידי רכבי עובדים. בישראל נחשבת החניה כהוצאה מוכרת למעסיק. כלומר, הממשלה משתתפת למעשה במימון עלות החניה הצמודה במקום העבודה.
זמינות חניונים במרכזי הערים: בשל חשש רשויות מקומיות מהגירת עסקים אל מחוץ לעיר עקב בעיות נגישות וחניה, הן מגדילות בהתמדה את היצע החניה העירוני. בכך נוצר מעגל המזין את עצמו, מאחר וזמינות חניונים מעודדת שימוש בכלי רכב פרטי על-פני תחבורה ציבורית.
קשירת הבעלות על רכב להטבות בהוצאות: עובדים בעלי רכב זוכים לתגמול נדיב בהרבה מעמיתיהם שאינם מחזיקים רכב, במיוחד אם הם עובדי ממשלה או המגזר הציבורי. עצם העידוד להחזיק רכב מביא בסופו של דבר גם לשימוש בו. בכך משמשת בין היתר המדינה כמודל למעסיקים אחרים.
חסמים תרבותיים וכלכליים: להסעות מאורגנות ולנסיעה באוטובוס תדמית ירודה בהשוואה למכונית הפרטית. העובדים כפופים ללוח הזמנים של ההסעה, והם כבולים למסלול ארוך ולא ישיר הביתה.
ומה ניתן לדעת כותבי הדו"ח לעשות, כדי לשנות את המצב הקיים? בעיקר להפחית את התמריצים לשימוש ברכב הפרטי, באופן של תיקון עיוות המס בעסקאות ליסינג והפסקת השתתפות המדינה במימון עלות חנייה במקום העבודה. במקביל יש להוזיל את מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית, ולקדם שימוש באמצעי תחבורה אלטרנטיביים כמו שבילי אופניים והליכה.
בעיות בתחבורה ציבורית
דו"ח נוסף שמתפרסם מוגש על-ידי ארגון "מגמה ירוקה", שם שמו דגש על הבעיות הקשות בתחבורה ציבורית בישראל, הגורמות לביקוש נמוך מכפי שצריך להיות, ומעודדות כך שוב את השימוש במכוניות פרטיות. כגורמים לכך מציין הארגון:
- חוסר קישוריות בין קווים
- הימנעות מכרטיס נסיעה משותף
- אי יצירת לוח זמנים משותף
- סטנדרטים שונים של מודיעין (מיפוי, מידע בתחנה, אינטרנט, מודיעין בטלפון)
- רשת קווים מפותלים
במגמה ירוקה טוענים כי באירופה, באמריקה ובאסיה, נמצאו פתרונות הולמים לבעיות אלה באמצעות הקמת רשויות מטרופולין או מבוססות-אזור לתחבורה או לתחבורה ציבורית. גופים אלה מפעילים רשת משולבת, מקושרת וכוללנית של תחבורה ציבורית. לרשות כזאת אזור גיאוגרפי מוגדר, והיא בעלת סמכויות רבות בנושא כרטוס, לוח זמנים, קישוריות בין רכבות לאוטובוסים ובין קווים שונים, מיפוי ומודיעין אחיד.
"מתן תחליף ראוי לרכב פרטי יקטין את נפחי התנועה בישראל, ועל-ידי כך את זיהום האוויר החמור, את הצורך בחניונים וכבישים גוזלי קרקע ואת מכת תאונות הדרכים", כך אומרים במגמה ירוקה, "מרכזי הערים יפתחו אפשרויות חדשות, ואילו הנגישות למרכזים הכלכליים והחברתיים תקבל מימדים חדשים".
פחות חנייה=פחות מכוניות?
גם החברה להגנת הטבע בתל-אביב צירפה את חוות דעתה לדו"חות הארגונים הסביבתיים, והיא טוענת כי מדיניות תכנון התחבורה בתל-אביב שגויה מיסודה, ומעודדת הקמת חניונים על-פני תחבורה ציבורית יעילה. כך למשל הם טוענים כי יש להפחית את תקן החנייה לתעסוקה בפרויקטים חדשים באזור תל-אביב. המשוואה לדברי החברה פשוטה: אם יש פחות חנייה לעובדים, פחות מכוניות יכנסו לתחומי הערים הגדולות והאוויר יהיה פחות מזוהם.
הקמפיין המרכזי של החברה להגנת הטבע בתל-אביב מתמקד בניסיון למנוע את הקמת חניון תת-קרקעי מתחת לכיכר רבין. התוכנית, הכוללת בניית כ-2,000 מקומות חנייה במרכז העיר, מצויה בשלבי שמיעת התנגדויות בפני חוקר מטעם הוועדה המחוזית. בחברה מתרעמים על מדיניות עיריית תל-אביב, הרואה בבניית חניונים תת-קרקעיים פיתרון למצוקת החניה בעיר, על חשבון קידום אמצעי תחבורה חלופיים. הם גם קוראים לקדם את פרויקט הרכבת הקלה. "הקו האדום" שיחבר את בת-ים, תל-אביב, רמת-גן, בני ברק ופתח תקווה ואמור כיום להתחיל לפעול רק ב-2012-2013.
בחברה להגנת הטבע שואלים גם את שאלת מיליון הדולר: מה לעשות עם מתחם התחנה המרכזית בתל-אביב "...אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים בעיר. המתחם הוקם מכוח החלטת ממשלה ומשמש כמרכז תחבורה ארצי. הקמת מבנה התחנה והפעילות סביבו גרמו לדרדור השכונות הגובלות מבחינה חברתית. היקף המתחם והשפעתו על אזור דרום העיר מחייבים התערבות ומתן מענה ברמה הארצית", כך במסמך.
לפנייה לכתב/ת 
בקושי נושמים
בקושי רואים
צילום: אבי לוי
בקושי מונע
צילום: נאס"א
