לא על הסקס לבדו

סצינות סקס לוהטות הן בדרך כלל מקדם מכירות לא רע לסרט, בעיקר כשבתפקידים הראשיים מככבים מודלים נערצים ומושכי קהל. במקרה של הסרט הקצר "שיר אהבה אחר" של הבמאי אורי בר-און נדמה כי סצינת הסקס בסרט היא זו שגרמה לגניזתו. במאי הסרט, שהופק במסגרת ערב מחווה של קולנוענים צעירים ליצירתו של יהודה עמיחי, טוען כי מפיק הפרויקט, מיכה שגריר, התנה את שידורו בערוץ 1 בקיצוץ סצינת סקס בין השחקנים יוסף כרמון ורות גלר.

"ההצעה לסרט הוגשה למיכה שגריר לקראת פסטיבל חיפה והתקבלה כשהיא כוללת בתוכה סצינת סקס בין שני שחקנים מאד מבוגרים", מספר הבמאי, "הסרט, שנתמך על ידי הקרן החדשה, קרן אבי-חי ומפעל הפיס, הושלם, הוקרן בחיפה במסגרת הפרויקט והיה מיועד לשידור בערוץ 1. אבל לקראת השידור הודיע לי המפיק שלדעתו צריך לקצץ את סצינת הסקס, שהוא מוצא לא ראויה מבחינה אמנותית". הבמאי סרב לערוך את הסרט מחדש והמחלוקת האמנותית הובילה לאי שידור הפרויקט. "על פי החוזה בינינו המפיק לא יכול להוציא את הסרט משידור על דעת עצמו ובלי כינוס ועדה של כל השותפים בפרויקט ונציגי איגוד הבמאים", אומר בר-און, "המאבק הזה גרם לכך שערוץ 1 הודיע למיכה שגריר שעד לפתירת הבעיות המשפטיות הפרויקט לא ישודר. כשהבנתי שאני מונע את שידור סרטיהם של שאר הבמאים שלקחו חלק בפרויקט, הגענו לפשרה לפיה הסרט לא ישודר ואני אקבל לידי את הזכויות על הסרט על מנת שאוכל להפיץ ולמכור אותו בעצמי".

לטענת בר-און הסיבות להתנגדותו של שגריר לסצינת הסקס המדוברת קשורות בכך שהמסך הגדול אינו רגיל לרגעים אינטימיים בין אנשים מבוגרים יחסית. "זו סצינה עדינה וראויה ותוך כדי צילום עשינו הכל בכדי לשמור על כבודם של השחקנים. זה נכון שלא מרבים להראות בקולנוע מיניות של זוגות מבוגרים, אבל זה בדיוק העניין ב'שיר אהבה אחר'. בדיוק על זה מדבר יהודה עמיחי ואת זה רציתי להראות", אומר בר-און, "דווקא בגלל שבעיני רוב העולם המערבי סקס הוא התגשמות של אינטימיות, קשה לנו לקבל את זה שהוא מתקיים גם אצל אנשים מבוגרים. הסרטון הזה בא להראות שיש אהבה אחרת מזו שבדרך כלל מצטלמת בסרטים".

"ניסיון ילדותי של במאי מתוסכל"

מיכה שגריר מצדו דוחה מכל תוקף רמיזות לצנזורה מטעמי שמרנות ואומר: "אני הרוס ומתוסכל לגלות שאחרי שנה בה מר בר-און מפיץ שקרים, למרות כל תקוותי, הוא לא מפסיק. בתהליך הפקת הפרויקט ראיתי את גרסת הסרט של בר-און והצעתי לו לקצר את סרטו הארוך מדי (תשע דקות כשאורכם של שאר הסרטים נע בין 5-2.5 דקות). הדבר נבע מסיבות מקצועיות בלבד שאינן קשורות כל ועיקר לצנזורה. חשבתי שקיצור הסרט יעזור לו להפוך לראוי יותר מהגרסה המשעממת שהוגשה. יש בפרויקט סרטים בהרבה יותר 'נועזים' גם במובן האירוטי וגם במובן הפוליטי. הסרט שלו ביחס לסרטים אחרים הוא ילדותי, אפילו פרימיטיבי, ובעיקר משעמם. מעולם לא דיברתי עם בר-און על שידור הסרט בערוץ 1 בגרסה כזו או אחרת. בערוץ 1 מעולם לא צפו בסרט לפני שרכשו את הפרויקט לשידור".

שגריר ממשיך וטוען: "הניסיון להציג את עצמו כקורבן ללחצים פוליטיים או צנזורה הוא פתטי ונובע מסירובו לקבל את העובדה שיש אנשים, לא פחות רגישים ויצירתיים ממנו, שפשוט לא נהנים מעבודתו. מעולם לא מנעתי מבר-און להציג את הסרט ולראיה הוא הוצג בפסטיבל חיפה והתגובות היו איומות. שוב, לא מסיבות של פוריטניות אלא מתוך מחשבה שהוא פשוט רע. אישרתי את הקרנת הסרט בפסטיבלים נוספים שפשוט סירבו לקבלו. על פי החוזה אני בעל הסרט. בר-און יכול להפיץ אותו ולהעמיד אותו למכירה ואני מאחל לו הצלחה רבה כיוון שאני אמור לקבל אחוזים מכל מכירה. הייתי ועודי בין העומדים בחזית המלחמה להגנה על חופש הביטוי כמו על זכויות הצופים... זה ניסיון ילדותי ומלאכותי של במאי מתוסכל להציג את אמנותו הדלה כקורבן של חופש הביטוי. אני מאחל ליוצרי קולנוע ומפיקים ישראלים לבזבז את זמנם ואת האנרגיות שלהם על דברים חשובים מזה".

בתגובה לדברים אמר בר-און: "מיכה שגריר חושב שהעבודה הזו משעממת. אני אומר: תנו לגולשי ynet להחליט אם מדובר בסרט ראוי לשידור או לא. מבחינתי סצינת הסקס היא הסצינה המשמעותית בסרט, היא יוצאת דופן וראוי שאנשים יראו אותה". לצפייה בסרטו לחצו כאן.

כבד ועייף עם אישה על מרפסת:

"הישארי איתי". גם דרכים מתות

כבני-אדם; בשקט או פתאום נשברים.

הישארי איתי. אני רוצה להיות את.

בארץ הלוהטת הזאת,

מילים צריכות להיות צל.