סלע קיומנו

חשבתם פעם לטייל בעקבות עצים? אבנים? או זכוכית? הרי ברוב המקרים, כשיושבים לתכנן טיול לשבת או סתם ליום חופשה, הקו המנחה הוא אם יש אזור לפיקניק. אבל שלא נעזוב לרגע את ההרגלים הישנים ונכוון את המסלולים שלנו קצת אחרת? אין זמן טוב יותר מהחופש הגדול בשביל להעמיס את המשפחה ולצאת למסע בעקבות חומרים. והפעם: אבנים.

"יש אבנים עם לב אדם"

כמו בכל סיפור יהודי, גם המסע שלנו מתחיל בירושלים. אמנם, ההגדרה הלשונית של המונח אבן מתייחס לחומר ממנו מורכבים סלעים או לשבר קטן יחסית של סלע, אך הדימוי הראשון שעולה לתודעה המקומית בהקשר של אבנים, זוהי העיר ירושלים.

תקופת האבן המשמעותית של ירושלים החלה בימי דוד המלך ונשתמרה, גם בזכות הבניה המקצועית, במשך דורות. כדי להבטיח את המשך קיומה של מסורת הבניה, הוציאו הבריטים בתקופת המנדט צו האוסר בנייה בחומרי בנייה מגובבים והתירו בנייה באבן בלבד. כיום אמנם עדיין נותרה לירושלים חזות של אבן, אבל כבר אין זו אבן "ירושלמית" ועל פי רב אין היא נושאת את הבניין אלא משמשת כציפוי בלבד.

קיר האבנים המפורסם ביותר בארץ הוא כמובן הכותל המערבי, ובסמוך אליו נפתח לאחרונה מרכז "שרשרת הדורות". במרכז ניתן לעקוב אחרי סיפורו של העם היהודי לאורך 3,500 שנה באמצעות מוזיקה, פיסול, אפקטים שונים וכן ממצאים ארכיאולוגים שנחשפו במקום במהלך עבודות ההקמה. ביסודות "חדר הכיסופים", למשל, התגלו קיר מימי בית ראשון, מקווה טהרה מתקופת בית שני, קירות מתקופת הצלבנים ותקרה מהתקופה הממלוכית. רצפת זכוכית מאפשרת להשקיף על המקווה העתיק. המרכז מחולק לחדרים המוקדשים לתקופות שונות, האחרון שבהם עוסק בהיסטוריה העכשווית של הכותל המערבי.

• מרכז שרשרת הדורות, הכותל המערבי. טל': 6271333 - 02, 1599-515-888. תשלום: 20 שקלים למבוגר, 10 לילד. מומלץ החל מגיל 13. מותאם לנכים.
  

מה הקשר בין תנין לחמור?

כלים מאבן מקושרים עם תרבויות פרה-היסטוריות. אבני ריחיים, ששימשו בתחילה ככלי עבודה ביתי, הפכו עם הזמן לכלי עיבוד שהופעל על ידי כוחות הטבע. אפילו בישראל, שאינה מדינה עתירת נחלים, היו בתקופת בית שני מספר טחנות שפעלו בכוחם של מים זורמים. הידועה שבהן היא זו שבנו הרומאים בנחל תנינים, שם עשרות זוגות של אבני ריחיים הפיקו קמח עבור תושבי קיסריה ושאר המושבות הרומאיות.

נחל התנינים. כוחות הטבע בפעולה (צילום: לע"מ)

בשמורת נחל התנינים ניתן לראות שרידים מרשימים של חלק ממפעל המים של קיסריה. כדי ליצור שיפוע מספק למים שזרמו בתעלה לקיסריה, נבנה בנחל סכר שאורכו 194 מטרים ורוחבו בין 4 ל-10 מטרים. הפרשי הגבהים אפשרו לבנות במקום את טחנות הקמח הרבות. באתר ניתן לצפות ב"גלגל כפות אנכי" מהתקופה הביזאנטית, ובאבני ריחיים של חמור שעברו הסבה לצורך השימוש בהפעלה מיימית. בנוסף, ניתן לצפות במקום במגלשי המים, המקום בו המים גלשו וצברו מהירות לפני שנתקלו בגלגל הכפות שהניע את אבני הריחיים שמעליו. בצד הצפוני של הסכר נשתמרו שרידים של טחנת קמח ביזנטית.

• איך מגיעים: מכביש מספר 4, בין זכרון יעקב לחדרה, פונים לכיוון כפר ג'סר א-זרקא ובית חנניה. עוברים בגשר מעל כביש החוף, משם ממשיכים עם הרכב לפי השילוט עד לחניון השמורה. שמורת נחל התנינים, טל': 04-6265151. כניסה: 18 שקלים למבוגר, 8 לילד.
  

כאבן ביד היוצר

אבנים הינן חומר גלם מצוין גם עבור פסלים. "אבן בגליל" הוא פסטיבל לפיסול באבן המתקיים בכל שנה בחול המועד פסח בעיר הצפונית מעלות. כבר קרוב ל-15 נפגשים על שפת אגם מונפורט אמנים מהארץ ומחו"ל, ובמשך עשרה ימים חוצבים באבן ויוצרים פסלים מגושים ענקיים המוצבים לאחר מכן ברחבי העיירה.

לא פלא אם כן שמעלות-תרשיחא מתהדרת בפסלי אבן כמעט בכל פינה - גם בטיילת היוצאת מאגם מונפורט ומובילה לגן הפסלים, וגם בריכוזי הפסלים שנמצאים בין השאר בטיילת ברחוב הכלנית (במקום גם מצפור הצופה על אגם מונפורט ועל הגליל), בכיכר העירייה, בטיילת ברחוב מעלה הבנים (במקום גם תצפית על הגליל ולבנון), בכיכר השלום במרכז העיר ובחלק הצפוני של שדרות מ"ג המעפילים.

עבודות פיסול נוספות באבן ניתן לראות ב"מתלול צורים", פרויקט לשיקום מחצבה מקומית הכולל גם פסלים סביבתיים מרשימים שיצרה דליה מאירי. על הבחירה שלה ליצור דווקא באבן אומרת מאירי: "אתה לוקח אבן ומגביל את עצמך לעבוד רק באבן המצויה ואך ורק בצורה שאתה מארגן אותה. כלומר ללכת עם מה שיש ולא להכניס מה שאין ויוצא ממילא שזה קרוב מאד לתרבות שבה אנשים הזיזו והציבו אבנים".

פיסול במעלות. אמנות בכל פינה (צילום: דובי זכאי)

• איך מגיעים: מימין לכביש 854 (מעלות-כרמיאל), אחרי צומת לבון, מסמנים שני פסלים את הכניסה לחניון.
  

פסלי אבן נוספים של מאירי ניתן לראות גם בגן הפסלים שבישוב יובלים. הגן הוקם בשנת 1987 ומאז הוא ממשיך לגדול ולהתפתח. מאירי, תושבת המקום, מפסלת מאבן גלילית ומאבן בזלת, ומתייחסת בפסליה אל הנוף. 

• דליה מאירי מקיימת סיורים מודרכים (בתשלום). לפרטים: 04-9990248.
  

פסלים לרגע

ואם גם לכם בא להרגיש קצת אבן בין הידיים, סדנת הפיסול באבן גיר מדברית היא המקום בשבילכם. סדנת הפיסול מתקיימת ב"פארק חץ וקשת מדברי" שבמצפה רמון ונותנת למשתתפים בה הדרכה וכלים לפיסול באבן חול היא שהיא קלה יותר לעיבוד. 

יעקב אוורט, הבעלים של הפארק, מדבר על שתי גישות בפיסול: הגישה לפיה בונים ומוסיפים עד שנוצר הפסל, והגישה בה מקבלים גוש וצריך לחצוב ממנו את הפסל. "בדרך כלל הפיסול באבן משתייך לגישה השנייה, בה גורעים את החומר", אומר אוורט, "כלומר שאין אפשרות לתקן, ולכן על היוצר ליצור לעצמו מראש את הקונספציה של הפסל". שיטה זו, על פי אוורט, מפתחת את המוח.

הסדנה מיועדת לקבוצות, מתאימה לכל הגילאים ויכולה להיות משולבת עם פעילויות נוספות באתר. בתיאום מראש.

• פארק חץ וקשת מדברי, מצפה רמון. טל': 050-5344598 .
  

הררי בזלת 

האבנים המקומיות של הגליל והעמקים קסמו לא רק לפסלים אלא גם לאדריכלים קדומים ומודרנים כאחד. בדרום רמת הגולן, בצמוד לישוב נטור ומעל ואדי סמק, מונחת לה ערימה מסותתת של אבני בזלת שחורות. 

הערבים קראו למקום "אום אל קנאטיר" - אם הקשתות - בשל מעיין מעוטר בשתי קשתות ענקיות הנמצא דרומית לערימת האבנים. האבנים הן ככל הנראה שרידים של בית כנסת קדום ומפואר שחרב ברעידת אדמה במאה ה-7. בעבודות חשיפה ושחזור שהחלו במקום לפני מספר שנים התגלו עמודים מעוטרים, בין השאר במנורה, שופר ולולב, וכן במה מעוטרת לארון הקודש. כיום נקרא המקום "קשתות רחבעם" לזכרו של רחבעם זאבי.

• איך מגיעים: מכביש 98 (צומת מגשימים) פונים בעקבות השילוט לישוב נטור, ובהמשך פונים שמאלה בהתאם לשילוט אל קשתות רחבעם.
  

לישון בין חדש לישן

גם באכסניית הנוער של בית שאן, שנבנתה לפני כשלוש שנים, השתמשו באבן מקומית. כשחושבים על אכסניות נוער חושבים על מבנים פשוטים, אבל אכסניית הנוער של בית שאן יכולה בקלות להתחרות בבתי מלון של ממש והיא מציעה 62 חדרי אירוח ממוזגים במחירים נוחים.

התכנון של האכסניה הושפע ממסורת הבניה המקומית - הביזאנטית והערבית - שאופיינה במבנים שהוקמו סביב חצרות מרכזיות. האכסנייה מחופה אבן מסוגים וגוונים מקומיים (בהירה, בזלת וטרקוטה) ומשולבים בה אלמנטים מודרנים כמו יציקות בטון, זכוכית וגגות מתכת. החלק המרשים באמת של האכסניה מסתתר בחצרות הפנימיות, באבני הרחוב המעוטרות והמדרגות המסותתות. גם החללים הציבוריים (אולם הקבלה, הקפטריה) מעוצבים למשעי ומשלבים בין חדש לישן ובין מזרח למערב.

בית הכנסת בראש פינה. סיפור היסטורי (צילום: נדב קלר)

יתרון נוסף שמציע המקום הוא מיקומו במרחק הליכה מאתר העתיקות של בית שאן, סקיתופוליס הקדומה, עיר חשובה ומשגשגת בתקופה ההלניסטית, הרומית והביזאנטית, שנחרבה ברעידת אדמה בשנת 749 לספירה. בגן הלאומי ניתן לחזות בשרידים המרשימים של העיר, הכוללים, בין היתר, תיאטרון רומי, בית מרחץ גדול ורחוב מרכזי הבנוי מאבני בזלת ולצדו עמודים ומדרכות מרוצפות פסיפס צבעוני וצורות גאומטריות רבות.

• אכסניית הנוער, שד' מנחם בגין 126, בית שאן. טל': 04-6060760.
• הגן הלאומי, טל': 04-6587189. כניסה: 23 שקלים למבוגר, 12 לילד.
  

מר, מלריה וראש פינה

"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה", ואת הסיור בארץ בעקבות האבן נחתום באתר השיחזור בראש פינה ובו מבחר של בתי אבן שנבנו בימיה הראשונים של המושבה, בשנות ה-80 של המאה ה-19. אתר השחזור הוא למעשה מוזיאון פתוח המשחזר את מושבת הראשונים ואת הבתים הציבוריים של התקופה: בית הכנסת, בית הפקידות, והבית שנבנה עבור סגנו של הפקיד, והפך מאוחר יותר (1927) לביתו של ד"ר גדעון מר שהקים בו תחנה לחקר המלריה.

הבתים שוחזרו על ידי האגודה לשחזור מושבת הראשונים וכיום ניתן לסייר בהם, לשמוע את הסיפור ההיסטורי של המקום, מתובל בסיפורים פיקנטיים על האנשים שחיו בו, ואף לצפות (בסופי שבוע וחגים) בחיזיון אור-קולי המספר את סיפור הקמתה של המושבה "גיא אוני". עוד במתחם: חנויות ומסעדות.

• אתר השיחזור, הרחוב העליון, ראש פינה. טל': 04-6936913. כניסה להקרנת החיזיון: 15 שקלים מעל גיל 6.