הקפיטליזם החברתי של באפט
מבלי לוותר על תחרותיות ורווח, מועברת הבעלות על אמצעי הייצור לעמותות חברתיות
בראיון נדיר
לעורכת ותיקה של כתב העת העסקי האמריקני "פורצ'ון", הודיע וורן באפט על תרומה בשווי 37 מיליארד דולר לחמש עמותות חברתיות. באפט הוא אחד המשקיעים הפרטיים העשירים בעולם, והונו נאמד בכ-44 מיליארד דולר. עד לפני חודש, שמו לא אמר מאומה לרוב הישראלים. אבל אז קנה - במחיר של 4 מיליארד דולר - את השליטה במפעלי הלהבים "ישקר". המוכרים היו משפחת ורטהיימר מנהריה. ההשקעה של באפט ב"ישקר" לוותה במהומה תקשורתית רבה ובהמון פרשנויות שונות ומשונות, בעיקר סביב השלכות המיסוי שלה. נטען שמר באפט רק חיפש אצלנו מפלט מס חוקי, ושכל המהלך נועד למטרה אחת - להפיק את מירב התועלת מהחקיקה לעידוד השקעות הון בישראל. ההצהרה של באפט מעמידה את השקעתו באור שונה לגמרי.
החל מיולי הקרוב יתחיל באפט להעביר בהדרגה 85% ממניותיו בחברת האחזקות "ברקשייר" לבעלותן של העמותות הנבחרות, ובראש וראשונה לעמותה שבראשה עומד ביל גייטס מ"מייקרוסופט". העמותה של משפחת גייטס (ביל ומלינדה) כבר יושבת על הר של מניות מייקרוסופט בשווי של 29 מיליארד דולר - פי 3 מקרן פורד, הגוף הפילנתרופי השני בעושרו באמריקה. עתה, עם צירוף התרומה של באפט, יוכפל הונה העצמי לכדי 60 מיליארד דולר. זהו רכוש ענק, המסוגל להטביע חותם עמוק על העולם. יתרת המיליארדים תועבר לעמותות חברתיות אחרות, המנוהלות על-ידי בני משפחת באפט.
התרומה של באפט חשובה לא רק בגלל היקפה, אלא גם בגלל צורתה. באפט יכול היה למכור את מניותיו בשוקי ההון ולהעביר לעמותות השונות שביוקרן חפץ את הכסף המזומן. הוא העדיף להעמיד לרשותן מניות, המקנות בעלות ושליטה בהרבה תאגידים עסקיים ברחבי אמריקה והעולם. כולל, כמובן, את השליטה ב"ישקר". על-ידי העברה של המניות ולא של מזומנים, משנה באפט את כללי המשחק והניהול של החברות שהיו עד כה בבעלותו המשפחתית. הן לא הופכות למלכ"רים - מוסדות ללא כוונת רווח - אבל הן הופכות למוסדות עם רווח בעל כיוון חברתי. הן ישרתו את טובת החברה האנושית. חלק מרווחי העסקים בהם מחזיקה "ברקשייר" ישמשו בעתיד למימון פעולות סוציאליות, חינוכיות, בריאותיות ומחקריות, לפי היעדים ועדיפויות שתבחר מועצת הנאמנים של העמותות.
סוג זה של הלאמה או "החברה" (מהמילה "חברה") הוא היפוך של מגמת ההפרטה ששלטה בכלכלות העולם בעשורים שחלפו. המתעשרים הגדולים, במיוחד בענפי הטכנולוגיה, נהגו גם בעבר לתרום סכומי כסף משמעותיים למטרות פילנתרופיות, והסבירו שבכך הם "מחזירים מקצת החוב המצפוני שלהם לחברה". באפט - וגייטס לפניו - הולכים רחוק יותר: הם מחזירים לחברה האנושית את השליטה על התאגידים שלהם. מבלי לוותר על התחרותיות והתשואה להון, לובש כאן הקפיטליזם דמות חדשה. ייתכן שייקרא "קפיטליזם חברתי": קפיטליזם שבו הבעלות על אמצעי הייצור עוברת מידי בעלי ההון לידי הנאמנים של העמותות החברתיות. נציגיהן יכהנו בדירקטוריונים של התאגידים העסקיים וישפיעו על האסטרטגיה שלהם.
וכך, בסופו של תהליך סיבובי, יעברו מניות "ישקר" לעמותה חברתית-פילנתרופית משותפת למשפחות גייטס ובאפט. רווחי "ישקר" ישמשו את הילדים חולי האיידס באפריקה ואת התלמידים שבמצוקה באמריקה הכפרית. מיותר לציין שאילו תרמה משפחת ורטהיימר את מניות "ישקר" לעמותה ישראלית, יעדי הרווחים היו קצת שונים. האם אופנה או אידיאולוגיה זו תגיע גם לישראל? אני רוצה להאמין שכן. אני רוצה להאמין שבעתיד הלא-רחוק, יימצאו בעלי חברות ישראלים (בבנקאות, בביטוח, בטכנולוגיה, בנדל"ן) שיתרמו לעמותות חברתיות בארץ לא רק כמה מאות או כמה מיליוני שקלים, אלא חבילות של מניות, המקנות שליטה בחברותיהם העסקיות. ושיעשו כך בלי לחכות למשקיעים מחוץ לארץ.
עוד בבלוג של סבר פלוצקר: אוהב "טבע" - אוהב סיכונים
לפנייה לכתב/ת 
וורן באפט. מ"ישקר" לחולי האיידס באפריקה
צילום: איי פי
מומלצים
