טיפול מונע לקראת זוגיות מוצלחת יותר
יש בתוכנו מין תוכנה שמכתיבה לנו מה נרגיש ואיך נגיב, והיא מושפעת מאוד ממה שחווינו כילדים מול המבוגרים שגידלו אותנו. התוכנה מופעלת ביתר שאת כשאנו מתחתנים והופכים להורים. השואלת חוששת שבעלה ישחזר את דפוס הנישואים הבלתי שוויוני של הוריו. זו אינה גזירה משמיים, אפשר לעשות טיפול זוגי מונע. אנשים לוקחים שיעורי מחול בשביל ריקוד אחד בחתונה, אבל לא לומדים תקשורת זוגית, התמודדות עם חיים משותפים - "ריקוד" שירקדו לאורך כל חייהם
אני בת 25, משפטנית, עובדת בעבודה מסודרת ובימים אלה ממש מתכננת חתונה עם בן זוגי (היקר). אנחנו יחד חמש וחצי שנים, ובשנה וחצי האחרונות גרים יחד. יש בינינו זוגיות טובה וחברות אמיתית, ואין שום קושי בתקשורת.
בעייתי היא, שלהורינו (הורי והוריו) ישנם קשרים זוגיים שונים לחלוטים זה מזה. הוריי בני אותו גיל פחות או יותר, מסתדרים נהדר זה עם זה, צוחקים נהנים אחד מן השני, מנהלים חיים כנים ומעורבים זה בהחלטותיו של זה. לעומת זאת בין הוריו של בן זוגי יש פער גילים של 13 שנה, אביו אדם דומיננטי, הוא מקבל ההחלטות בבית, ואילו אימו היא מהאמהות שמבטלות את עצמן באופן מוחלט לטובת הילדים ובן הזוג. היא תבשל לבד, תנקה לבד, תכבס לבד - הכל לבד, ואם זה לא מספיק, מי שרק מצייץ בכיוון של רעב, היא מיד רצה להפשיר עופות ולהכין אורז. אין ביניהם תקשורת, או חברות, ולטעמי גם אין ביניהם אהבה, הם פשוט סתם תקועים אחד עם השני.
חשוב לציין כי בן זוגי הוא הבן הקטן (והמפונק), וכל דרישה שלו היא פקודה בעיני אימו. אנחנו דווקא מסתדרות אחלה, היא באמת אשה טובה, אם כי תפיסת החיים שלה רחוקה אלפי שנות אור משלי.
היום, כשאנחנו מתחילים לתכנן חתונה, יש בי כל הזמן פחדים שפתאום אמצא את עצמי בזוגיות בסגנון הוריו של בן זוגי. המשפט "כל ילד מחקה את הוריו" מאוד מטריד אותי. האם לדעתך יש ממש בחששותיי? והאם נראה לך שכדאי לדבר על זה?
תשובה:
קודם כל, שיהיה במזל טוב. אבל מזל לא מספיק כדי לבנות זוגיות טובה, וטוב שאת מנסה להרחיב את המודעות העצמית שלך ושל בן זוגך להשפעות של העבר על החיים בזוג.
תשובתי לגבי השאלה בדבר השפעת ההורים על מי שאנחנו אינה פשוטה. מצד אחד, מובן שיש צדק בדברים. אדם הוא "תבנית נוף מולדתו", מעוצב ומושפע ממי שגידל אותו, מסביבת הילדות שלו. ההורים הם גם מודל לחיקוי, וגם דמויות שאנו נמצאים איתן בקשר הדוק מיום לידתנו, ולכן, אופיים, התנהגותם ותגובותיהם מחלחלים לתוכנו ומעצבים את עולמנו הפנימי. ילדים מפנימים את דמויות הוריהם, את היחסים איתם, את הרגשות שהתעוררו בקשר עם ההורים, וזה חלק נכבד מעולמו הפנימי של כל אדם, בעיקר באופן לא מודע. כלומר, יש בתוכנו מין תוכנה שמפעילה אותנו, מכתיבה לנו איך נגיב, מה נרגיש, והיא מושפעת מאוד ממה שחווינו כילדים מול המבוגרים שגידלו אותנו. התוכנה הזו מופעלת ביתר שאת כשאנו מתחתנים והופכים להורים.
תפקיד מיגדרי הוא חלק מהזהות שלנו
לכן, הדאגה שלך טבעית והגיונית; יש סכנה מסוימת, שאדם אשר גדל בסביבה שוביניסטית, בה האם משרתת את האב, יצפה שחייו יתנהלו באורח דומה, לפחות באופן לא מודע. יש גם הרבה עדויות, שהדור הצעיר כיום חי בכפילות מסוימת. כלפי חוץ מצהירים על עמדות שוויוניות ובאמת מאמינים בהן, ובפנים, ברובד הלא-מודע, יש תמונה יותר מיושנת של תפקידי גבר ואשה. תפקיד מיגדרי הוא חלק מהזהות שלנו, והוא אומר לנו מה זה "להיות גבר" ומה המשמעות של "להיות אשה". תכתיבים אלה מושפעים יותר מהעבר מאשר מהרעיונות החדשים של שיוויון, ולכן אנשים מוצאים עצמם מאמינים בפמיניזם, אבל מתקשים להתנהג כך בפועל. שמעתי הרבה גברים אומרים "אני מאמין שצריך שתהיה חלוקה שווה בבית, אבל אני פשוט מרגיש שאני לא 'גבר' אם אני... (שוטף כלים, מחתל, נשאר בבית עם ילד חולה וכדומה). וגם נשים מתקשות להוריד מעצמן את האוטומט שמכתיב להן לקחת אחריות על כל הבית והמשפחה, וחשות מחוייבות ואף אשמה כלפי תפקיד האם ועקרת הבית. בקיצור - זה לא פשוט לייצר קשר שוויוני.
ומצד שני, ויש צד שני חשוב, לזוג צעיר, אינטליגנטי ועם מודעות עצמית, יש הרבה השפעה על עצמו, ויש הרבה יכולת לנווט את חייו, את התנהגותו, לכיוונים אחרים מאלו של הוריו. כפי שנאמר: "הכל צפוי והרשות נתונה". בן זוגך, וגם את, אינכם בובות שתלויות על חוט ומופעלות באופן אוטומטי. אתם יכולים לחשוב, לדבר, לתכנן, כדי לעצב את הקשר שלכם ואת חלוקת התפקידים באופן שיתאים לשניכם. ובהקשר זה, אני רוצה להמליץ, לך ולכל מי שקורא את הדברים ונמצא בתחילתה של זוגיות רצינית (לפני או אחרי החתונה), לקחת "טיפול זוגי מונע".
10-12 פגישות בתחילת הקשר יכולות לחסן את הזוג
ניסיון קליני, ומחקרים רבים, מראים כי 10-12 פגישות עם מטפל/ת זוגי, בתחילת הקשר, כשהיחסים טובים וחמים, משפיעות באופן בלתי רגיל על החוסן של הזוג ועל היכולת שלו בעתיד להתמודד עם קשיים. פגישות כאלה, של "רפואה מונעת", מקנות כלים לניהול תקשורת, לקבלת החלטות משותפת, לבירור קונפליקטים, שוני, וגיבוש של כללי התנהגות בקשר הזוגי.
אם תקצו אחוז קטן מעלות החתונה לפרויקט טיפולי כזה, אולי תברכו את עצמכם בעתיד, כשתיתקלו בקשיים הבלתי נמנעים שהמציאות מזמנת לזוג.
מה עושים במפגשים כאלה? שם תוכלו, למשל, ללבן את ההשפעות של העבר על ההווה, להבין כל אחד מאין הוא בא, מאיזו מציאות רגשית וסגנון קשר, וכיצד זה עיצב את מי שאתם עכשיו. תוכלו ללבן הבדלים, נקודות מחלוקת, בסביבה בטוחה ומקצועית שמאפשרת עומק ובהירות בהבנת המציאות, תוכלו לחשוב ביחד איך להגיב ואיך להתייחס למצבים שעלולים להתעורר ולבנות תסריטים לעתיד.
חישבו על כך - אנשים לוקחים שיעורי מחול בשביל ריקוד אחד שרוקדים בחתונה. אבל לא לוקחים קורס בתקשורת זוגית, בהתמודדות עם חיים משותפים, תפקידי גבר ואשה, למרות שזה "ריקוד" שהם ירקדו לאורך כל חייהם. משקיעים עשרות אלפי שקלים בפרחים שייבלו, בשמלה שתוחזר לחנות, ובאירוע חד פעמי, ואילו הבסיס, שילווה אותם לאורך כל חייהם - מצפים שיצמח מעצמו.
זוגיות בשנות האלפיים היא משימה מאוד מסובכת
זוגיות בשנות האלפיים היא משימה מאוד מאוד מסובכת, זה לא סתם שיש אחוזי גירושים כה גבוהים. לתמרן בין שתי קריירות ובית, בין מודלים ישנים של זוגיות מסורתית לבין מודלים חדשים של שיוויון וחברות, זה לא משהו שיכול להיבנות מעצמו. חשוב ללמוד את הנושא, להתעמק, ולהבין היכן נקודות התורפה והסכנות שעומדות בפני כל זוג, בדרך אל האושר, ההבנה והחברות האמיתית.
אם הייתם מקימים היום חברה, לא הייתם לוקחים קצת ייעוץ כיצד לבנות שותפות עסקית? נישואים הם עסק מסובך, וכדאי מאוד לקחת ייעוץ כשהכל עוד טרי, בר-עיצוב ובר-שינוי. אחרי 20 שנה, קשה מאוד לשנות ולטפל בבעיות שהצטברו.
וגם ללא טיפול, שיחות ובירור של העבר והעתיד יכולים לסייע לשניכם. נסי לפתוח איתו את דאגותייך, לשאול אותו כיצד הוא רואה את תפקידו בעתיד כאב וכבן זוג, מה הוא חושב על הוריו ועל חלוקת התפקידים ביניהם וכדומה. נסו לנהל שיחות ללא ביקורת והאשמה, ללא כעס, רק ללבן את המטרות והשקפת העולם שלכם ולבדוק מה גודל הפער ביניכם.
אין תרופת פלא, יכול להיות שבעוד כמה שנים תיתקלו במצבים בהם תרגישי שבעלך מצפה ממך לתפקד כמו אימו, יכול להיות שזה יבצבץ בקטן, במצבים ורגעים בלתי צפויים או באופן לא מודע. אבל אם היום אתם מכינים את עצמכם להתמודד עם ההפנמות של העבר, אולי תגיעו חזקים יותר לרגעים האלה ותדעו לזהותם. היסודות של הקשר שלכם נבנים היום, בשנים הראשונות, וכמו יסודות הבניין, הם יכתיבו את חוזק המבנה הזוגי, את משך חייו ועמידותו. יסודות של זוגיות הם מודעות עצמית, תקשורת גלויה, יכולת לוותר, לקבל את השוני, לקחת אחריות על מעשיי, לכבד זו את זה גם ברגעים הקשים ולהימנע מתוקפנות ופגיעה. מרחב זוגי טוב הוא מקום שבו אדם לא מפחד להתנהג ולהתבטא, ויחד עם זה, אפשר להציב גבולות ולתת פידבק ישיר, גם לצדדים שליליים וכואבים.
אני מאחלת לכם בנייה מוצלחת, שותפות אמיצה וכנות בחיי הנישואים שלכם.
עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.
האתר של עירית
