יש מאין - איך מאכילים קרניבור רעב באמצע הלילה
"להפיק יש מאין כהלכתו אני לא באמת מתיימרת להצליח, יש רק אחד שיכול". טל פיחוביץ' מסבירה מה עושים עם אחים רעבים שנוחתים באמצע הלילה ודורשים אוכל
מאז שאני זוכרת את עצמי הקול שלו בשעות הקטנות של הלילה מילא אותי אושר. יש לו בעיות תקשורת קשות אבל אחת לכמה זמן הוא נתקף בצורך לדבר וכשזה קורה, חיתוך דיבור של מפקד ומשפטים מתומצתים מתחלפים לשטף של מלל בלתי ניתן לעצירה. אח שלי.
כשהיינו בתחילת שנות העשרים שלנו זה היה קורה בתדירות קצת יותר גבוהה - שתיים בלילה, טלפון מלא אדרנלין ממוצב חודר בלבנון, מונולוגים ארוכים של מ"פ צעיר - ואני מקשיבה להגיגים בסבלנות ובחיוך בין קורי השינה. אלה היו הלילות היחידים בשש שנותיו בלבנון שידעתי שאני אוכל לישון בשקט אחרי ששמעתי את הקול שלו כשחזר למוצב. או בלילות שישי, חוזרת מיציאה ומוצאת על המזכירה 12 הודעות רצופות ממנו, כי הודעה אחת של דקה לא הספיקה לו כדי לנזוף בי כמו שצריך על זה שכשהוא סוף סוף חש בצורך לפרוק את הלב אני בחוצפתי לא בבית.
התבגרנו, התרחקנו (פיזית), הוא התחתן ונולד לו ילד, אבל הטלפון של פעם ב... עדיין מגיע. לפני כמה ימים, בעשר בלילה הוא התקשר, "מה את עושה? אם אין לך תכניות תדליקי את המזגן ותפני לי את המחשב". בכנות - קצת נלחצתי, כי בפעם האחרונה שאחד האחים שלי הגיע אלי בשעה כזאת זה לווה במשפטים כמו "די, נשבר לי. אני מבטלת את החתונה". לא שמישהו באמת התרגש ממנה, היה ברור שהיא באה כדי לקבל ניעור קל. אחרי שעתיים של ניעור וחיזוקים הכל שב על מקומו בשלום והיא חזרה לזרועות חובב החומוס ורשימות המוזמנים.
אחרי שעה הוא הגיע, אחי הקטן, על אופנוע של חבר. הלחץ ירד - בסה"כ היה צריך סביבת עבודה שקטה, קצת אופנוע, אוויר של כפר ושינוי אווירה. בקיצור - התגעגע, אבל זה כנראה מונח שלא קיים בלקסיקון של מאותגרים רגשית כמוהו ואני - תמיד מתגעגעת לאחים הקטנים שלי, אז לא ממש אכפת לי.
ישבנו, שתינו, שמענו מוסיקה, דיסקסנו כמה תיאוריות קונספירציה, פתרנו את הסכסוך במזרח התיכון וכמה מתסביכי הילדות שלנו, ואז עלתה השאלה הגדולה - "תגידי, מה עם איזה משהו לאכול?".
יום לפני זה ביקרתי בפרומאז'רי של דפנה דריאל והצגתי בפניו בגאווה את הרכש האחרון שלי שהונח על פלטת גבינות מפוארת. את האח הקרניבור שלי זה ממש לא הרשים. 1.90 מטר של בוז ליכסנו לעברי מבט מאיים מהול ברחמים, "נחמד. גבינות. אולי לא הבהרתי את עצמי - משהו לאכול, יש לך?". חיפוש במקרר העלה זנב של נקניק ספרדי שהוקרב באהבה והדבר היחיד שהצליח לעשות חוץ מלסתום איזה חור בשן, היה לפתוח לו את התיאבון ולהוציא ממנו משל חביב על זנב נקניק לקרניבור מול חצי פחית בירה לשיכור.
חמישי בערב. את הקניות לבישולי סוף השבוע אני עושה ביום שישי. וואללה, תקועה - מקרר ריק. יש שאריות של עוף בתנור מאתמול, נעמה ניקתה אותו כמעט לגמרי, נשאר רק החזה. אצלנו במשפחה חזה עוף שלא מגיע בצורת שניצל נחשב לבלתי אכיל ואני משתמשת בו בעיקר כדי להכין סלטים או סנדביצ'ים. "סנדביץ' של חזה עוף עם חרדל? יש גם מלפפונים חמוצים שכבשתי. סלט של חזה עוף עם תירס ומיונז?". הקרניבור הזועם מתחיל לגלות סימני עצבנות קלים. "לא, אני רוצה משהו חם, עם הרבה רוטב סמיך שילך טוב עם האורז".
להפיק יש מאין כהלכתו אני לא באמת מתיימרת להצליח, יש רק אחד שיכול. אם הייתי גרה בעיר (מה שלא יקרה גם אם חיי יהיו תלויים בזה) זה בטח היה נגמר בטלפון אחד ומטבחי העולם היו פרושים בפנינו אבל למי שבחר בפסטורליה ולא מוכן ללוות אותה בסגפנות אני ממליצה שה"אין" שלו יהיה מורכב מכמה "יש-ים" בסיסיים.
זה מה שמצאתי במקרר: שאריות של עוף בגריל, סוף הצנצנת של משחת טנדורי, כוס של יוגורט ביתי (חמוץ מהרגיל, בדרך לפח אבל עדיין אכיל ומושלם להקרמת תבשיל הודי), גזרים בתהליכי גסיסה עם כמה חלקים אכילים, שתי עגבניות בשלות (אבל ממש בשלות), כמה בצלים וחבילת חמאה. זה הספיק כדי להתקין משהו שישתיק את האח המנג'ס שלי, שהופך להיות בלתי נסבל כשהוא רעב.
מה שכן, כמו פולניה טובה, גם כשהוא רעב הוא לא שוכח עלבונות ובכל פעם שקראתי לו מהסלון הוא לבש פרצוף נעלב ואמר "לא, את כתבת עלי וגם אם תתחנני עכשיו אני לא נכנס לך בין הרגליים במטבח".
עוף טנדורי "יש מאין"
בצד אכלנו נאן ואורז בסמטי מתובל בקינמון, הל וזרעי אניס. אין לכם יוגורט? שמנת חמוצה, שמנת מתוקה, חלב קוקוס (או כולם ביחד) יתנו תוצאה לא פחות טובה. יש לכם קמח, שמרים והרבה יוגורט וחמאה? אתם יכולים להגדיל ראש ולהכין נאן שמצוין לטבילה ברוטב.
המרכיבים:
500 גרם חזה עוף (טרי, מופשר או שאריות של עוף)בצל גדול חתוך גס
3 גזרים קלופים ופרוסים
עגבניה בשלה חתוכה לקוביות
2 כפות גדושות של משחת טנדורי
100 גרם חמאה
1 כוס יוגורט
1 כוס מים
מעט שמן לטיגון
מלח לפי הטעם
אופן ההכנה:
- מטגנים את הגזר והבצל. כשמתרככים, מוסיפים את העוף לטיגון נוסף של כמה דקות. (אם משתמשים בחזה עוף טרי מטגנים אותו לפני הירקות כמה דקות לסגירה, שומרים בצד ומוסיפים שוב לתבשיל כשהרוטב מוכן, אחרת הוא מתייבש).
- מוסיפים את משחת הטנדורי והעגבניות לטיגון של כמה דקות. מוסיפים את המים, מרתיחים ומבשלים כעשר דקות על רתיחה נמוכה.
- מסננים את הרוטב ומחזירים למחבת (את העוף והירקות שומרים בצד).
- מוסיפים את היוגורט ומבשלים על סף רתיחה. מוסיפים בהדרגה את החמאה ומצמצמים את הרוטב לחצי.
- ממליחים ומוסיפים את העוף והירקות לכמה דקות אחרונות של בישול.
נאן
המרכיבים:
3 כוסות קמח1 כף שמרים יבשים
1 כפית סוכר
1 כף מלח
1/2 כוס חלב
1/2 כוס יוגורט
50 גרם חמאה מומסת, חמה (קשה לי להאמין שיש לכם גי זמין, אבל אם יש - מה טוב)
ביצה
אופן ההכנה:
- מערבבים את החומרים היבשים. מחממים את החלב במיקרו ומערבבים עם החמאה החמה. מוסיפים את החומרים הרטובים ליבשים ולשים כאילו אין מחר.
- מתפיחים פעם או פעמיים (תלוי בסבלנות שלכם ועד כמה רעב הקרניבור שיושב לכם בסלון).
- מחממים תנור למקסימום (אם יש טאבון – עדיף).
- יוצרים פיתות גדולות ולא דקות מדי (אני עושה את זה באויר עם שתי ידיים ולא עם מערוך).
- מורחים על כל נאן חמאה מומסת ואופים בחום גבוה מאוד עד ששחום ופריך מבחוץ ורך מבפנים.
מה יוצא מחזה עוף מבושל,
צילום: רון (שפאץ) כהן
גזר קצת עייף,
עגבניות שראו ימים יפים יותר,
צילום: מריאן הול
ויוגורט עתיק?
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים