אירוס הביצות, בחסות קוקה קולה

"זה אירוס הביצות, בחסות קוקה-קולה". נכון שהמשפט הזה נשמע כמו בדיחה מפיו של טל פרידמן בדמותו של חזקי, מדריך הטיולים ההזוי בתוכנית ארץ נהדרת? אז זהו, שלא. כי את המשפט הזה אנו עשויים לשמוע בעתיד מפיו של מדריך טבע של החברה להגנת הטבע.

אנשים רבים בעולם, וביניהם אנשי סביבה, רואים בתרבות הצריכה ובשעבוד למותגים גלובליים אחת מהרעות החולות של העולם המערבי. והנה - בשבוע האחרון התפרסם שהחברה להגנת הטבע עומדת לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוקה-קולה. וקוקה-קולה, כידוע, אינה עוד חברה אלא סמל לתרבות הצריכה ולדורסנות האמריקנית. החברה להגנת הטבע, מצד שני, אינה סתם ארגון ירוק, אלא ארגון הדגל של אנשי הסביבה בישראל.

והנה באה לה מפלצת המסחור האדומה מאמריקה ובולעת את הצפרדע הירוקה של שמירת הטבע בישראל.  אז נכון, ייתכן שמדובר בשיתוף פעולה מוגבל, אבל עדיין יש כאן סמליות חזקה. מעבר לכך - מדובר במשקולת של ממש בקידום נושאים סביבתיים בישראל.

כי כבר היום יהיה לשיתוף פעולה הזה השפעה רעה במספר תחומים. כך, למשל, בימים אלו עומד להחלטה נושא פסטיבל קוקה-קולה בחוף בניצנים. או חרם הצרכנים שהכריזה, ובצדק, החברה להגנת הטבע על מתחרה של קוקה-קולה, יצרנית מותג המים המינרליים עין-גדי. גם השאלה האם להכיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים יכולה להוות בעיה.

חברות מסחריות רואות בארגונים סביבתיים איום שקשה להתמודד איתו. קשה להן להתמודד מול הטיעונים הציבוריים הצודקים שמעלים נגדן שוחרי הסביבה. הטענות הללו גורמת נזק לחברות בכך שהן מחזקות את התחושה בקרב לקוחותיהן שאין הן אלא חברות דורסניות שעוסקת יותר בשטיפת מוח מאשר ביצרת מוצר שעונה על הצרכים שלנו.

בקוקה קולה כנראה הבינו שאין הרבה מה להגיד מול טיעון שהוא צודק, ואם אי-אפשר להתווכח אז אולי צריך להשתיק את הצד השני. ואין דבר יותר אפקטיבי משיתוף פעולה עם ארגון ירוק, בעל צבעים חברתיים וסביבתיים. הפרס הקטן בשיתוף פעולה שכזה הוא שנהנים מתדמית נקייה יותר, אבל הפרס הגדול - שהוא המטרה האמיתית - הוא נטרול של גורמים עם פוטנציאל נזק, כמו אנשי הסביבה, כדי לא לפגוע ברווחים.

האמת - זה מצליח להם. כי הנה אני יושב וכותב מאמר נגד החברה להגנת הטבע במקום לעסוק בסילוק חברה משקאות אחרת שהשתלטה על חוף בהרצליה. כל בר דעת מבין את הרווח של קוקה-קולה משיתוף פעולה זה. פחות ברור מה יש לחברה להגנת הטבע להרוויח? אולי היא פועלת לפי הפתגם: "if you can’t beat them join them"?

החברה להגנת הטבע מלאה באנשים אכפתיים, אבל כארגון היא עומדת היום בנקודת מפנה. האם לשיטתה נגמר המאבק הסיזיפי והמעייף על דמותה של הארץ, והגיע הזמן "לקצור את הפירות", ללבוש שמלה סקסית אדומה במקום סנדלים מהוהים ולזכות בכמה דקות של "תהילה" בזמן צפיית שיא?

אני יכול רק להצטער שבחומה שעומדת מול השתלטות המסחור על חיינו נפער סדק גדול. אבל אני בטוח שאם לא יהיו שם אנשי החברה להגנת הטבע, יהיו שם אנשים אחרים ולא פחות טובים.