המזל הרע של חטיבת 5 מג'נין
האירוע אתמול שבו נהרגו 3 מלוחמיה החזיר את ותיקי החטיבה ליום הקשה ביותר: אז, במחנה הפליטים ג'נין, איבדו בקרב אחד 16 מחבריהם. כמה מהם מדברים בשיחה ל-ynet על קללה הרובצת על החטיבה, ואחרים מסבירים: כשנלחמים, זה מה שקורה
המילואימניקים הוותיקים של חטיבה 5 שמעו את החדשות - ולפתע הכל חזר. קולות של קרב, ירי וחברים זועקים. לפני ארבע שנים זה קרה להם בג'נין, במהלך "חומת מגן". ועכשיו, בעימות מול חיזבאללה בגבול הצפון.
שלושה מחיילי המילואים של החטיבה נהרגו אתמול (יום ד') באזור זרעית שבגבול הצפון, לאחר שהסיור שבו היו הותקף על ידי מחבלים חמושים במטולי אר-פי-ג'י. לפני ארבע שנים איבדה חטיבת המילואים 16 לוחמים בקרבות
בג'נין. לוחם נוסף מהחטיבה נהרג בהיתקלות ברצועת עזה. וכך, החטיבה שהתפרסמה בשנים האחרונות בעיקר בשל אובדן לוחמיה, מתמודדת שוב עם התמונות הקשות של משפחות שכולות, אלמנות וילדים יתומים.
צירוף המקרים הקשה הזה כבר הביאה כמה מחיילי המילואים של החטיבה לדבר בגלוי על קללה שרובצת עליהם. ניר אלון נפצע קל בקרב בג'נין. "בדרך כלל אני לא מאמין בקללות - אבל לכי תדעי", הוא אומר.
ניר זוכר עד היום את הקולות מג'נין. "אני זוכר את רגע הפציעה, זוכר את המחבלים שירו עלינו. ראינו מראות קשים מאד. ראינו גופות ראינו הרוגים. זה שיש בלגן ומגייסים עכשיו מילואים מחזיר אותך בבת אחת אחורה לזיכרונות. אני מנסה להתגבר על זה וממשיך הלאה עם החיים".
ליאור קליין, שהשתתף גם הוא בקרב בג'נין, מסרב לקנות את התיאוריה אודות מזל רע של החטיבה. "אולי אנחנו פשוט נמצאים בזמן הלא נכון במקום הלא נכון", הוא אומר, "כשמשתתפים בפעילויות כאלו, תמיד יש סיכוי שיקרו דברים... כן, האירועים בג'נין מלווים אותי עד היום. כמו כל בן אדם שחווה שדה קרב ושראה גופות".
בני משפחתו של שני תורג'מן, אחד מהרוגי החטיבה היום (צילום: חגי אהרון)
מג"ד החטיבה, שגיא מרק, נערך בדומה למה שאירע לפני 4 שנים למפגש הקשה עם המשפחות החדשות שנוספו למעגל השכול. "על סמך הניסיון צריך עכשיו לדאוג לטפל במשפחות השכולות. זה דבר מאד מורכב במילואים ואני נערך לזה", הוא אומר ל-ynet.
לדבריו, האירוע אתמול, קשה ככל שיהיה, לא מחזיר אותו אחורה לג'נין. "אני לא סוחב טראומה במישור האישי. היתה התנסות ועברנו את הדברים. יש
לי מראות קשים שמלווים אותי, אבל אותם אשמור לעצמי. אני נזכר הרבה בקרב ההוא וזה מלוה אותי. נפצעו לי חיילים, ראיתי הרוגים. אלה לא מראות קלים. אבל גם מדברים קשים מנסים לקחת את הטוב ובהיבט החיובי לקחתי ניסיון צבאי מהקרב הזה".
ברק, שביקש לא להיחשף בשמו המלא, עזר במלאכת פינוי גופות חבריו לאחר הקרב. "אין מה לעשות, מי שעושה ונלחם זה מה שקורה", הוא אומר. "אני לוקח אחרת את ג'נין לא כטראומה מתמשכת, אלא מנסה לעבור הלאה. זה קשה אבל כמו שכל חייל ממשיך כך גם אני... היום אני אבא, יש לי פרספקטיבה אחרת, לא כמו שהייתי סדירניק. מבחינתי כל חייל הוא כמו הבן שלי היום.
והוא מסכם במשפט שאומר את הכל: "אני מחכה להודעה שמגייסים אותי היום. זה בטח יגיע בשעות הקרובות".
לפנייה לכתב/ת 
