כשהכל ייגמר נפתח את הפה
הפוליטקאים אמנם לא אומרים זאת בקול רם וגם לא בפומבי אבל דברי הביקורת נשפכים - על צה"ל, על ראש הממשלה ועל שר הביטחון. "לא יכול להיות שכולם יודעים שכבר שנה הם מאיימים ובסוף - הם מצליחים להפתיע אותנו ולחטוף שני חיילים. זה הרי מגוחך - מישהו יצטרך בסוף לתת תשובות"
לכאורה, המערכת הפוליטית שותקת. כשהתותחים רועמים, לא רק המוזות שותקות, גם הפוליטיקאים מתכנסים בתוך עצמם, נוצרים את לשונותיהם, נמנעים מלהעביר ביקורת על הדרג המנהל את המלחמה. אפילו בשיחות שאינן לציטוט מתנסחים השרים וחברי הכנסת בזהירות, משביעים את בן שיחם לסודיות. "כשהכל ייגמר", הם אומרים, ומספרם גובר ביחס ישיר למספר הפאשלות של צה"ל, "אנחנו נפתח את הפה. עכשיו זה לא הזמן לביקורת. אנחנו באמצע לחימה".
לחימה או לא, הדברים שנאמרים בשיחות האלה עם מנהיגי המדינה, מימין ומשמאל, מדאיגים והם צריכים להישמע בדרך זו או אחרת. במדינה דמוקרטית דברי ביקורת הם לגיטימיים והכרחיים, גם בעת מלחמה. גם אם לא חושפים את מקור הדברים הציבור הישראלי צריך לדעת, דווקא בעיצומה של הלחימה בשתי החזיתות, כי למרות שקיימת חזית אחידה נגד אירגוני הטרור באשר הם לא כולם במערכת הפוליטית הישראלית מרוצים מן ההתנהלות של הדרג המדיני והביטחוני הבכיר, ודברי הביקורת נשפכים. גם אם בזהירות, גם אם בלחש - הם נשפכים. חטיפתם של שלושה חיילים ברצועת עזה ובצפון, פגיעת טיל בספינת קרב ישראלית מול חופי ביירות, ושתיקתו המביכה לעתים של הדרג המדיני-ביטחוני לנוכח המציאות המתפתחת, מעירה אט אט את השדים. התחושה, אומרים הפוליטיקאים, היא שאהוד אולמרט ועמיר פרץ בוהים במצב. לא מנהלים אותו. בוהים בו.
פוליטיקאים בכירים מאוד עמם שוחחנו בשלושת הימים האחרונים אינם מסתירים עוד את חוסר שביעות הרצון שלהם מן המתרחש בשתי החזיתות בהן מתנהלת הלחימה. "החיזבאללה הצליח לגרור אותנו למלכודת. נסראללה טמן לנו מארב, נגררנו לבוץ, ועכשיו אנחנו מסובכים עד מעל לראש. בגלל התנהלותו הבעייתית, הצבא גרר את המדינה לתוך ביצה לבנונית חדשה".
הביקורת העיקרית של הפוליטיקאים היא נגד הדרג הצבאי. גם אם אולמרט ופרץ הם טירונים, נאמר בשיחות האלה, הדרג הצבאי לא טירון. "איך ייתכן", תהתה אישיות ציבורית ידועה בשיחה עם ynet, "שאחרי כל כך הרבה התרעות על ניסיון חטיפה של חיילים, חיזבאללה באמת הצליח לחטוף אותם? הרי זה לא מתקבל על הדעת. לא יכול להיות שכולם יודעים שכבר שנה הם מאיימים, כולם שומעים, ובסוף - הם מצליחים להפתיע אותנו ולחטוף לנו שני חיילים. זה הרי מגוחך".
התחושה הרווחת בחלקים לא מבוטלים של המערכת הפוליטית בימים האחרונים היא שמשהו לא טוב קורה בצה"ל. יש יותר מדי פאשלות, יותר מדי תקלות, אומרים פוליטיקאים בשיחות סגורות. המדינאים אולי חדשים, אבל הקצינים הבכירים, הרמטכ"ל, המפקדים - הם לא חדשים. הם אמורים לדעת את העבודה, אמורים לדעת איך לנהל את העניינים. ראש ממשלה ושר ביטחון לא מנהלים את הצבא ביום יום. הם לא נותנים פקודות, לא ממגנים מוצבים, לא פועלים בשטח. המפקדים כן. מישהו יצטרך לתת תשובות אחרי שכל הבלאגן ייגמר.
מרגישים התפוררות
אבל הפוליטיקאים לא משמיעים רק ביקורת. למרות הלחימה, למרות תחושת המשבר, הפוליטיקה אף פעם לא באמת יוצאת לחופש. מתחת לפני השטח היא ממשיכה להתנהל. גם בימים אלה, יש מי שעוקב בדריכות אחר חוזקה של הממשלה, יציבותה של קדימה וסקרי דעת הקהל. פוליטיקאים בכירים מאוד, מימין ומשמאל, עוקבים בדריכות אחר תחושותיו של הציבור הישראלי, בודקים את עמדותיו כלפי מנהיגיו ודרכיהם, בודקים איך ומתי ירוויחו מן המצב המשברי שנוצר במדינה.
בימין מרגישים שהם צדקו, שהם אמרו לנו. אנשים כמו אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו זוכים בימים אלה לעדנה. גם אם הם מתייצבים מאחורי הממשלה בדבריהם הפומביים, בתוך תוכם הם מרגישים שהם צדקו כשהזהירו מפני ההתנתקות ומפני נסיגות חד צדדיות. הם הרגישו כך גם לפני חודש, לפני שפרצה המלחמה החדשה, והם בוודאי מרגישים כך גם בימים אלה, כשטילים נופלים על ישובים ישראליים וגובים קורבנות.
פוליטיקאים בכירים בימין מאמינים שלאור ההתפתחויות, תוכנית ההתכנסות של אהוד אולמרט בדרך להיקבר עמוק במגירה. "נהיה קונצנזוס ישראלי חדש נגד ההתכנסות", אומר בכיר במערכת הפוליטית החבר באחת ממפלגות הימין. "הציבור הולך ומקבל את העמדה של הימין, אז מה עוד נשאר לממשלה? ההתכנסות האמיתית היום היא ההתכנסות נגד ההתכנסות".
בימין לא מאמינים כי הממשלה תיפול בחודשים הקרובים. "ממשלה לא תיפול מתמטית", אומרים בימין. "ממשלה נופלת רק כשיש תחושה בציבור שהיא מיצתה את עצמה. בינתיים, לממשלה הזאת אין תוכן ואין מנהיגות. קדימה מתפוררת מהר מהצפוי, והדברים של מאיר שטרית נגד ההתכנסות בשבוע שעבר הם אינדיקציה למה שהולך להיות. הוא לא איש טיפש".
בליכוד אומרים כי הביקורת בקדימה נגד תוכנית ההתכנסות לא יתומה. בכירים בליכוד טוענים כי אנשי קדימה, ליכודניקים לשעבר, מנסים ליישר את ההדורים עם חבריהם בליכוד. "מתברר יותר ויותר שקדימה היא תחנת לילה ארעית", אומרים בליכוד. "אנשים חושבים קדימה, לא מוותרים על הליכוד, על התנועה הישנה שלהם". האופטימיים ביותר בליכוד, אגב, מאמינים כי תוך שנתיים, ראש הממשלה יהיה לא אחר מאשר בנימין נתניהו. ומי יתמודד מולו? לא, לא אהוד אולמרט, אלא אהוד ברק.
אולמרט ופרץ. בוהים
צילום: איי פי
נתניהו. בדרך ללשכת רה"מ?
צילום: ירון ברנר
מומלצים