שתף קטע נבחר
 

השתלחות מופרכת בעיתוי מקומם

בפעם השנייה בתוך שנה מתמודדת חטיבת דובר צה"ל בהצלחה עם אתגר חסר תקדים. תשובה לרוני אלוני-סדובניק

"המודיעין כושל, ההסברה עילגת", קובעת רוני אלוני-סדובניק במאמר שפורסם כאן. דבריה של הכותבת מנוסחים אולי ברהיטות, אך תוכנם, איך נאמר זאת בלשון עדינה, מדיף ריח רע. אלוני-סדובניק מצאה לנכון להשתלח במערך המודיעין ובמערך הדוברות של צה"ל, דווקא כשאלה, כצה"ל כולו, ניצבים באחת ממערכות הלחימה הקשות שידענו בשנים האחרונות. זוהי מערכה רב-חזיתית שנועדה להסיר את איומי הטרור מגבולות מדינת ישראל ולעצב מציאות ביטחונית טובה יותר לאזרחיה.

 

למותר לציין שזכותה המלאה של אלוני-סדובניק לחשוב ולהביע כל דעה. זכותה אפילו לבחור את עיתוי פרסומן של דעותיה, יהיה תמוה ככל שיהיה. אך אין לה זכות לקבוע קביעות נחרצות בלא שתתבססנה על עובדה ראויה כלשהי. התשתית העובדתית עליה היא נסמכת קלושה לגמרי, והמידע שעליו מתבססים הגיגיה אינו מצדיק את הבמה שהוענקה לה. אין לדבריה ערך רב יותר מזה שיש לטוקבק מתלהם או להצהרה של משתתף תימהוני באחת מתוכניות ה"יש עם מי לדבר".

 

אשר למודיעין - בניגוד מוחלט לדעתה "המלומדת" של הכותבת, טובי המומחים הבינלאומיים בתחום הביון קובעים כי מערך המודיעין של צה"ל הוא מן הטובים והמקצועיים שבעולם. למרות שלרשות מערך המודיעין היקף משאבים שביחס להיקף האיומים נמוך משמעותית בהשוואה לארגוני ביון אחרים בעולם, הוא מאפשר לצה"ל התמודדות יומיומית עם היקף אדיר של איומים באחוזי הצלחה כמעט אבסולוטיים. ניתן להבין ללבה של אלוני-סדובניק המצפה שהמודיעין ידע הכל בכל רגע נתון. ואכן, מי לא היה רוצה בזאת? מי לא היה רוצה שנוכל תמיד לדעת את מחשבותיו הכמוסים של כל מנהיג באזור? שנכיר כל פרט מידע גם אם האויב עושה מאמצי-על להסתירו? שנוכל לחפור בכל פיסת קרקע במדינת אויב, או לחטט בכל דירה בלב בירה ערבית צפופה ולגלות את אמצעי הלחימה שהוברחו והוסתרו בה?

 

המציאות מורכבת מעט יותר ממאווייה הילדותיים-משהו של הכותבת. דומה שהיא דורשת שלעולם, בשום תנאי, לא נופתע. שלא יתחולל ולו בדל אירוע ביטחוני שיטריד את מנוחתה ויפריע לה מלעסוק בעיסוקיה החשובים. אולם מה לעשות שניצבת מולנו טבעת של מדינות וארגוני טרור עתירי משאבים ואוכלוסין, המשקיעים את כל מרצם, משאביהם והאנרגיות הפנאטיות המניעות אותם, במטרה אחת בלבד - להביא להשמדתנו. ואם זה לא ניתן, אזי הם מבקשים "לכל הפחות" להכאיב לנו באמצעות פעולות טקטיות ראוותניות.

 

שדה הקרב הוא ממלכה של אי ודאויות. ההפתעה היא המהלך שעשוי להכריע את גורלו. וככל שניצבת לפניך ישות קטנה יותר ובהכרח סגורה יותר, ככל שאותה ישות מתנהלת בצורה נטולת רסן ועכבות - כך היכולת לבנות עליה תמונת מודיעין שלמה לחלוטין קשה. אכן נכון, המודיעין לא תמיד מדייק בכל נתון ונתון. אך תהיה זו איוולת לשפוט את ערכו של המערך המדהים הזה על-סמך אי דיוקים ספורים, בלתי רצויים ככל שיהיו. מערך המודיעין, על אלפי חייליו וחיילותיו המסורים, ממשיך ומפיק את מסד הידע והנתונים המאפשר לצה"ל ליצור חומת מגן לאזרחי המדינה. כך למשל הוא זה המאפשר לחיל האוויר להטיל את פצצותיו בדיוק כירורגי, ולחסל מאמץ טרוריסטי בן שנים של תשתיות חיזבאללה שהוסתרו בלב אזורים מיושבים - בבתי מגורים, חניונים ומחסנים. חיל האוויר פועל כאן על-פי ספר המטרות הפרטני שהגיש לו מערך המודיעין.

 

אולי הדבר קל בעיניה של הגברת אלוני-סדובניק, אולם הצלחה זו היא תוצאה של עבודת מודיעין מקצועית ביותר, המתבססת על איסוף שקדני וסיזיפי של פירורי מידע, אגירתם והמרתם לכלל תמונה שלמה. בדיעבד המערך הזה, שהגברת משתלחת בו כה בקלות, הוא המאפשר לה לקיים את שיגרת יומה. לה ולכל אזרחי המדינה, שרובם המוחלט אסירי תודה לצה"ל ולמערך המודיעין.

 

הכותבת בחרה גם להשתלח במערך הדוברות של צה"ל. היות שאין הנחתום מעיד על עיסתו אני מעדיפה לצטט דברים שנתפרסמו בתקשורת בימים האחרונים, על רקע הלחימה בלבנון ועל רקע המאבק התקשורתי, הקשה לא פחות, המתנהל על דעת הקהל המקומית והעולמית.

 

ב"ידיעות אחרונות", במאמר הנושא את הכותרת "גוד מורנינג אל-ג'זירה", יולי סקר מתאר כיצד שניים מקציני דובר צה"ל הצעירים (אותם אלה שהגברת אלוני-סדובניק מצאה לנכון לתאר כ"עילגים עם אנגלית רצוצה"), מצליחים בכשרון רב להתמודד עם שאלותיהם של בכירי הכתבים בעולם (בין השאר מוזכרים וולף בליצר מה-CNN, ג'יימס רובין מסקיי ניוז וחדיג'א בן קנא מאל ג'זירה). שאלות כגון "מדוע ישראל מפגיזה בניינים ובתי חולים בביירות" (אגב, צה"ל אינו מפגיז בתי חולים). "עיתוני אירופה מוצאים את עצמם תומכים במתקפה צבאית. מי היה מאמין", אומרת כותרת המשנה במאמרה של רותי רוסו ב"מעריב", ובאותו גיליון קובע העיתונאי בן כספית כי "יחידת דובר צה"ל, יחד עם משרד החוץ ומשרד ראה"מ, עומדת בחזית תקשורתית אדירה. 24 שעות ביממה, בכל השפות, כולל ערבית".

 

חטיבת דובר צה"ל מתמודדת, זו פעם שנייה בתוך שנה, עם אתגר מקצועי בהיקף ששום גורם דוברותי אזרחי לא התמודד עמו מעולם, ועושה זאת בהצלחה יתרה. הישגי החטיבה במערכות הללו זכו לשבחים ולמחמאות מפי הבכירים שבאנשי המקצוע בישראל ובעולם בתחומי התקשורת, הדוברות, הפרסום ויחסי הציבור.

 

אז טלי קורה מבין עינייך גבירתי. על כבודי אני מוחלת, אך לא על כבודם וכבודן של חיילי וחיילות חטיבת דובר צה"ל. מיטב הנוער, חלקם ילידי הארץ וחלקם עולים, בהם מתנדבי שירות לאומי. הם עושים לילות כימים, ימי חול ושבתות, מונהגים על-ידי קצינים וקצינות צעירים ומוכשרים, עתירי ניסיון ומקצועיים, הדבקים במשימתם. הם מסתערים, באמצעות הטלפון הסלולרי שבידם, על מערכות התקשורת בארץ ובעולם, על-מנת ליירט כל ספין ולהביא את המסר של צה"ל ושל מדינת ישראל לכל בית בישראל ובעולם כולו.

 

תת-אלוף מירי רגב, דוברת צה"ל

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי אלגרט
תת-אלוף מירי רגב
צילום: אלי אלגרט
מומלצים