עכברי המלחמה: כך מסבירים הגולשים את ישראל
בעוד מטוסי חיל האוויר מפגיזים מטרות בלבנון, יושבים עשרות אלפי גולשים בחדרים ממוזגים – ומפציצים את אתרי האינטרנט ברחבי העולם בתגובות אוהדות בעד ישראל. לפעמים, בלי שאני שם לב, כבר נהיה חמש לפנות בוקר , אומר דורון ברקת, שמחפש ברשת סקרים הקשורים לפעילות בלבנון – ומשגר אותם למאות אנשים כדי שיצביעו עבור ישראל. אפילו משרד החוץ כבר זיהה את הפוטנציאל, וגייס מתנדבים למלחמת ההסברה בחזית הטכנולוגית. גם הערבים עלו על השיטה , אומרים שם, אבל עם המצאות ההיי טק הישראליות, אין שום סיבה שלא נכה אותם במגרש הזה"
דורון ברקת, 29, ישן מעט מאוד שעות בימים האחרונים. טוב, למי יש זמן לישון כשעל הראש שלו מוטלת משימה לאומית: שיפור תדמיתה של ישראל בעולם. "אני נמצא כל היום מול המחשב, כותב תגובות בעד ישראל באינטרנט ומשתתף בסקרים שקשורים לפעולה הצבאית בלבנון," הוא מספר. "לפעמים, בלי שאני שם לב, כבר נהיה חמש לפנות בוקר, אבל זה לא מפריע לי.
עוד כתבות בנושא זה:
נלחמים על דעת הקהל: בטוקבקים, בסקרים ובתמונות
בלוגרים ישראלים ולבנונים כותבים על המלחמה
האינטרנט - מקור החדשות העיקרי של 17% מהישראלים
חללי צה"ל הותירו "אנדרטות מקוונות"
אתר פיקוד העורף: למה לא בערבית וברוסית?
"גידול של עשרות אחוזים בהתקפות על שרתים ישראלים"
למרות ההתקפות: אתרי החיזבאללה עדיין פועלים
מלחמה ברשת: כל הקישורים החשובים
"כשאני רואה שיש סקרים בעד או נגד ישראל באתרים גדולים כמו האתר של CNN, אני מיד שולח מייל לכל רשימת התפוצה שלי ומבקש שיצביעו בעד ישראל. כבר קרה שרבע שעה אחרי שהוצאתי את המיילים, פתאום יש עוד 400 הצבעות בעד ישראל, שמטות את התוצאות לטובתנו. יש בזה סיפוק אדיר. נכון שהמדינה לא גייסה אותי רשמית, אבל אני מרגיש מגויס לעניין. בסך הכל, עם השקעה של כמה שעות וללא זיעה או הקרבה אמיתית, אני יכול לתרום לחברה הישראלית."
ברקת לא מסתפק בהשתתפות בסקרים. הוא כותב בלוג בשם "מציאות נושכת," שם הוא מנהל דיונים עם בלוגרים לבנונים. "הם כועסים כי ישראל מפציצה גם את הבתים של הלבנונים השפויים ומשבשת את שגרת חייהם, ואני מנסה להסביר להם שאי אפשר להילחם בחיזבאללה בלי שכולם, גם הישראלים וגם הלבנונים, ישלמו מחיר. לפעמים אני אפילו מצליח לשנות מעט את נקודת המבט שלהם".
אפילו מלודי מתגייסת
ברקת לא לבד בסיפור הזה. מאז תחילת המערכה בצפון התגייסו המוני ישראלים ויהודים ברחבי העולם כדי לפתוח חזית נוספת מלבד החזית בצפון: חזית ההסברה הווירטואלית. כלי הנשק שלהם הם מקלדת, עכבר ולהט עז. מרגיז אותם שהעולם אינו מבין את מצוקתה של ישראל תחת ההפגזות והטילים, מעצבן אותם שהאירופים נגדנו – אז הם מכינים לעצמם קפה שיחזיק אותם ערים לאורך שעות ארוכות ומתיישבים מול המחשב.
אפילו משרד החוץ זיהה את הפוטנציאל ההסברתי הרב של הגולשים, והתחיל לראות באינטרנט זירת מלחמה לכל דבר. "כמו שצה"ל נמצא בשטח, כך אנחנו נמצאים באינטרנט," אמרו שם אתמול. אפילו הטרמינולוגיה שבה משתמשים מזכירה את שדה הקרב.
כך, בעוד שבצבא קיבלו רק מספר גדודי מילואים צו ,8 משרד החוץ הלך צעד אחד קדימה והכריז על גיוס כללי של אלפי מתנדבים בארץ ובעולם. המשימה: להציף את אתרי האינטרנט הבולטים בעולם בטוקבקים ובמאמרים
פרו-ישראליים ולהשתתף בסקרים שונים המתייחסים לפעולה בלבנון, ולהצביע בהם בעד ישראל.
"באינטרנט הכל מותר והמאסות והתחכום מדברים," אמר אתמול גורם במשרד החוץ. "גם הערבים והפלסטינים עלו על השיטה הזו והם עובדים בצורה דומה, אבל לנו יש את המצאות ההיי טק הישראליות ואין שום סיבה שלא נכה אותם במגרש הזה."
וכך בדיוק מגויסות המצאות ההיי טק הישראליות לטובת ההסברה האינטרנטית: "יצרנו קשר עם חברת סטארט אפ שפיתחה תוכנה שמאפשרת לנו לגלות בכל רגע נתון אילו מקומות צריכים חיזוק של טוקבקים וסיפורים מהזווית הישראלית," אומר יובל רוזנשטוק, שמרכז יחד עם שרית פלדר חמ"ל של טוקבקיסטים במשרדי ה,WUJS- התאחדות הגג של ארגוני הסטודנטים היהודיים בעולם. "ברגע שאנחנו מזהים אתר כזה, אנחנו מיד מציפים אותו בתגובות בעד ישראל."
הקפאת קורס הצוערים
במשרד החוץ טוענים כי עד עתה הצליחו לגייס 50 אלף פעילי הסברה בכל העולם, שיושבים מול המסך ויורים את התגובות שלהם לכל עבר. את המתנדבים השיג משרד החוץ בין היתר מארגוני סטודנטים יהודים, מנוצרים אוהדי ישראל ומקהילות יהודיות ברחבי העולם.
משרד החוץ כל כך מגויס לעניין, שבתחילת השבוע אף הורה מנכ"ל המשרד, אהרון אברמוביץ,' על הקפאת קורס הצוערים לטובת מטלה חשובה שהוטלה על משתתפי הקורס: מיפוי מאות אתרי אינטרנט בולטים בכל מדינות העולם, אליהם יופנו המתנדבים על מנת להוסיף בהם תגובות אוהדות לישראל.
אתמול קיים משרד החוץ מפגש של טוקבקיסטים מתנדבים, שם ידריכו אותם כיצד לשפר את מעמדה של ישראל באתרי האינטרנט ברחבי העולם. במפגש ההדרכה צפויים להשתתף גם איתן שוורץ ומלודי סוחרביץ,' שזכו בשתי העונות הראשונות של תוכנית הריאליטי "השגריר."
עם תחילת המערכה בצפון, פנו השניים למשרד החוץ וביקשו להתגייס למלאכת ההסברה. במשרד החוץ עוד לא ממש יודעים איזו משימה ייתנו להם ומנסים לחשוב על משהו מכובד יותר מכתיבת טוקבקים כאחד הגולשים – אולי כתיבת מאמרים בזכות ישראל.
גם ארגון ההסברה "ישראל בלב" שעומד מאחורי "השגריר" התגייס למשימה על פי בקשת משרד החוץ והצליח לרתום 500 מתנדבים לטובת תגובות אוהדות כלפי ישראל. "אסור להפקיר את זירת ההתגוששות באתרי החדשות המובילים בעולם," גורס איש העסקים היהודי-אמריקני ג'ואי לואו, העומד בראש הארגון. "כל אזרח ישראלי צריך להקדיש כמה דקות ביום כדי להגיב למה שנעשה ברשת."
להגיב בזמן אמת
כמה דקות? הישראלים מדווחים שהם משקיעים הרבה יותר. "אני קמה ב12- בצהריים, מתיישבת על המחשב ונשארת שם עד שלוש-ארבע לפנות בוקר
," אומרת רויטל מור, בת 17 מגבעתיים. "אני חורשת את האינטרנט, מגיבה לבלוגים ומשתתפת בסקרים על ישראל באתרי חדשות בינלאומיים. יש לי ארבעה חברים טובים שהם באמת קומנדו דיגיטלי, שמשקיעים 20 שעות ביממה בניסיון לשכנע שהעמדה הישראלית צודקת.
"אני יותר מפונקת, מגיבה רק לכאלה שאני קולטת שהם לא אנטישמים מהבטן של אמא שלהם, אלא באמת לא מבינים את העמדה הישראלית. במשך יומיים ניהלתי עכשיו התכתבות עם גרמני צעיר, שאני יודעת שהצלחתי לשכנע אותו, כי אתמול ראיתי אותו מגיב באתר אירופי שבו הוא הציג את הצד הישראלי. אני רואה בזה הצלחה אישית שלי."
גם עופר לנדא ,(29) שמנהל בלוג פופולרי בשם "ישראלים באפילה," מבלה את הימים האחרונים בהתגייסות למאמץ ההסברתי מול המחשב. "אני שולח אי מיילים לעיתונים בכל העולם דרך אתרי האינטרנט שלהם, ובהם מציג בנימוס את העמדה הישראלית השפויה והמתונה.
אני מתכנת במקצועי, אז גם פיתחתי תוכנה קטנה, שמאפשרת לי לראות מה קורה בכל רגע נתון למייל ששלחתי. אתמול ראיתי שמייל ששלחתי לאדם אחד, הגיע ל200- אנשים בתוך יומיים. כדי לא להטריד אנשים, אני לא שולח המון מיילים אלא מרכז את כל הסקרים הבינלאומיים ברשת, ושולח אותם במייל אחד לרשימת התפוצה שלי. זו עבודה חשובה והבעיה היחידה בה היא שאשתי טוענת שאני נוכח-נפקד בבית."
"הסבל הוא משני הצדדים"
אז מה בדיוק כותבים הטוקבקיסטים? לדברי רוזנשטוק, אין נוסחה אחת לתגובות: "אם יש הערה עם אופי אנטישמי, כמו 'היהודים רוצים להשמיד את כל הערבים,' נכתוב שאנחנו לא רוצים לכבוש את לבנון ושאנחנו מגיבים כך רק בגלל חטיפות החיילים והקטיושות. אם מישהו כותב שהוא מרחם על הפליטים הלבנונים, אני מזכיר שישראל נסוגה מלבנון ביוזמתה ושכבר שבוע נוחתות פה קטיושות."
מיריי סורוביץ, סטודנטית למדע המדינה באוניברסיטה העברית וילידת מינכן, לקחה על עצמה להגיב באתרים של אמצעי התקשורת הגרמניים. בכל פעם שהיא קוראת מאמר לא מאוזן המדגיש את סבלו של העם הלבנוני או הודעה בפורום המגנה את רצח העם שמבצעת ישראל – היא משגרת טוקבק נגד. "אני מנסה להסביר לקוראים שהסבל הוא משני הצדדים," היא אומרת.
בעוד שסורוביץ מתמקדת בתקשורת הגרמנית, דניאל טרנסטלטאור, יו"ר ארגוני הסטודנטים היהודיים שעלה לפני שמונה שנים מקולומביה – מרכז את התגובות לאמצעי התקשורת הדוברים ספרדית. "מתחילת השבוע, כל מה שאני עושה זה לשבת מול המחשב ולבדוק מה מתפרסם באתרים של עיתונים בדרום אמריקה," הוא מספר.
"אמצעי התקשורת שם משתמשים הרבה בביטויים כמו 'המדינה הציונית הכובשת' או 'פגיעה בחפים מפשע,' ומצטטים את הוגו צ'אבז, נשיא ונצואלה ששונא אותנו. אתמול התפרסמה כתבה על אישה קולומביאנית שנמצאת בלבנון ואומרת שישראל תוקפת את המסכנים. מיד שיגרנו עשרה טוקבקים, שבהם הסברנו כמה קשה לחיות במקלטים בחום של הקיץ. אנחנו מנסים לתת פנים אנושיות למה שקורה."
מיקה סליבאן, 22, יושבת גם היא במשרדי ארגון הסטודנטים היהודיים ומתמקדת באמצעי התקשורת המובילים באנגלית. "הרעיון הוא לענות בזמן אמת לטיעונים שאנשים מעלים," היא אומרת. "כשמישהו כותב כמה סבל יש בלבנון, אני מגיבה שכולם סובלים עכשיו – גם ישראלים. אבל המסר הכי חשוב שאני מנסה להעביר שפה בישראל אנחנו רוצים שלום, לא מלחמה."
כתבו: איתמר אייכנר, דודי גולדמן, רונן טל ודודי נסים
לפנייה לכתב/ת 
