ואולי אריק אשם?
למרות אווירת "שקט, יורים" ששולטת בשיח הפוליטי הרשמי, מתחת לפני השטח יש רבים במערכת הפוליטית שמחפשים אשמים. מי אחראי למצב שבו התחמש ארגון חיזבאללה באין מפריע במשך שנים, עד לפיצוץ בשבוע שעבר. ויש כבר כאלה שנוקבים בשם: אריאל שרון
יום רביעי השבוע, לא בדיוק יום קלאסי לחגיגות, היה יום דומה - רק עם תוספות של ליחשושים מעניינים ומצלמות טלוויזיה. הפוליטיקאים אוהבים מצלמות, אז הם נעו ועברו ממצלמה אחת לשניה, חלקו עם העם את מסקנותיהם ואת פרשנותם למצב. בינתיים, הטונים עדיין נמוכים, ואין התקפות ישירות על ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ושאר המנהיגים שמובילים את הלחימה. אבל מאחורי המצלמות, הפוליטיקאים לא מהססים כבר לשאול שאלות, חלקן קשות. וכששואלים שאלות קשות, צצים גם שמות חדשים. בימים האחרונים, למשל, הוחזר לתמונה אריאל שרון.
על שרון לא נעים לדבר. לא זאת בלבד שהוא לא ראש ממשלה, הוא גם שוכב ללא ניע חודשים ארוכים. אף אחד לא רוצה להתפס כשהוא משמיץ את ראש הממשלה לשעבר. מילא אם הוא היה בפוליטיקה, אבל עכשיו, במצבו? לא נעים. ועדיין, השאלות נערמות, והאחריות המוטלת על שרון כראש ממשלה לא נעלמת מן העין. הרי אי אפשר להסתיר את העובדה שכששרון היה ראש ממשלה מאז 2001, כולם ידעו שהחיזבאללה מתחמש, אבל שום דבר לא קרה. אי אפשר להסתיר את העובדה שישראל נמנעה מלחמם את הגיזרה הצפונית, הבליגה ושמרה על שקט מופתי, בתקווה שאולי הטילים יחלידו.
איך יכול להיות, תהו אתמול פוליטיקאים בכירים, ששרון היה ראש ממשלה חמש שנים, והחיזבאללה הצליח לאגור כל כך הרבה כוח? איפה הוא היה כל התקופה הזאת? למה ישראל לא עשתה דבר? למה חיכינו?
"למה נתניהו לא דיבר אז?"
יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, אמר השבוע בפומבי, כי לאחר שכל הלחימה תגמר, תצטרך להיערך בדיקה רצינית של התנהלות הממשלות הקודמות בראשות שרון. נתניהו, וגם שרים נוספים שכיהנו כחברי קבינט בשנים האחרונות, טענו כי לא קיבלו את כל המידע, כי לא ידעו עד כמה החיזבאללה חזק. "אולי מישהו אחר ידע, אני לא ידעתי", אמרה השרה לשעבר לימור לבנת במהלך סיור בבית החולים רמב"ם בחיפה. "אנחנו, כחברי קבינט, לא היה לנו מושג שהחיזבאללה מחזיק בכלים שהוא מחזיק בהם. לא קיבלנו את המידע הזה".
נתניהו, שפורח בימים קשים אלה ומתחרה עם שמעון פרס ואהוד ברק במספר הראיונות לתקשורת הזרה, לא מסתיר כבר את העובדה שיש לו בטן מלאה. נכון, הוא היה שר בכיר בממשלה הקודמת, אבל, הוא אומר – ראש הממשלה הוא זה שמחליט. הוא רואה את כל החומר, הוא זה שקובע מה תהיה המדיניות. בכל זירה, בכל חזית. צריך יהיה לבדוק גם את ההתנהלות של הצבא וגם את ההתנהלות של המודיעין. אסור להשאיר את הדברים האלה באוויר. צריך לבדוק את מה שקרה שם. נתניהו, אגב, לא לבד. כששואלים אותם, מסכימים לא מעט פוליטיקאים כי משהו מוזר קרה ביחס של שרון כלפי בעיית החיזבאללה ולבנון בשנים בהן כיהן כראש ממשלה.
מקורביו של שרון רותחים. כשהם שומעים את דברי הביקורת, הם דוחים אותם על הסף. אבל הרמיזות של נתניהו הן אלה שמוציאות אותם מדעתם. "לסוריה ולאיראן יש הרבה יותר טילים. צריך לצאת למלחמה נגד סוריה?", תוהה יועץ התקשורת של שרון ושל אולמרט, עו"ד אסי שריב. "תאר לעצמך ששרון היה מכנס יום אחד את הקבינט, ואומר שצריך לצאת למלחמה נגד לבנון. היו שוחטים אותו. היתה רק קטיושה אחת נגד ישראל במהלך תקופתו של אריק שרון. אני לא זוכר שמישהו המליץ לצאת למלחמה נגד לבנון, לעשות משהו נגד הטילים של החיזבאללה. האם נתניהו הציע לעשות משהו נגד? הוא הרי היה חבר קבינט בכיר.
"אבל הוא לא אמר מילה על לבנון. אף אחד לא פתח את הפה אף פעם. אף אחד מהצבא, ואף אחד מהמועצה לביטחון לאומי לא דיבר. אף אחד לא הציג שום תוכניות לפעולה או לטיפול בטילים. כשאריק נבחר להיות ראש הממשלה, החיזבאללה לא היה מוכר כאירגון טרור. אל מנאר שודר בכל בית מלון באירופה. שרון דיבר עם כל גורם מדיני בינלאומי על החיזבאללה. ישראל יכולה לעשות מה שהיא רוצה עכשיו בלבנון, בגלל המעמד הבינלאומי שלה".
שריב טוען כי לו היתה ישראל יוצאת לפעולה בלבנון, הסיכויים לבצע את הנסיגה מעזה היו נפגעים. "אי אפשר היה לעשות התנתקות", הוא אומר. "יש דברים יותר חשובים ופחות חשובים. אף אחד לא היה מקבל את הטענה שצריך ללכת למלחמה נגד לבנון, גם אם אריק שרון היה אומר שצריך להוריד את הטילים של החיזבאללה. אני לא מבין מה זה השטויות האלה?"
גם על הרמטכ"ל דן חלוץ לא כל כך נעים לדבר עכשיו. הוא באמצע מלחמה, עמוס עד מעל לראש בשתי חזיתות ובטילים שנופלים על העורף. בישראל המנהג הוא לתת לדרג המדיני ולדרג הצבאי זמן להפגיז. בינתיים, למרות שחלון ההזדמנויות המדיני עדיין פתוח, חלון ההזדמנויות הפנימי מתחיל להסגר. יותר ויותר פוליטיקאים מעירים בקול רם שמשהו רע קרה לצבא בתקופה האחרונה.
"תבדוק בפרוטוקול מה אמרתי בישיבת הממשלה", אומר השר יעקב אדרי. "אמרתי בצורה מפורשת שדעתי אינה נוחה עם מה שקורה בצבא, ושצריך יהיה לבדוק היטב מה קורה שם". גם השר איתן כבל לא מסתיר את עמדותיו. "התקלות הטקטיות של צה"ל", הוא אומר, "גררו אותנו למלחמה האסטרטגית הזאת. אני מאוד מודאג ממה שקורה שם. אני מודאג מהיכולות של החיילים לתפקד בשטח. החיילים האלה צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם האיומים האלה, עם החיזבאללה, עם מארבים".
שר הביטחון לשעבר, בנימין בן אליעזר, מאותת שהוא ידרוש בדיקה מעמיקה שתבחן את התנהלות הצבא. "כשכל זה ייגמר, נצטרך לבדוק מה קרה שם". בן אליעזר מרוצה אומנם מההפצצות של חיל האוויר בלבנון, אך מוטרד מהכשלים שהובילו לפתיחת המלחמה. "צריך לבדוק איך הדברים האלה קרו", הוא אומר בהתייחסו לחטיפת החיילים, לפגיעה בסטי"ל מול חופי ביירות. "צריך יהיה לבדוק את זה היטב".
כדאי לשים לב...
...לנשיא פואד? השר בנימין בן אליעזר הודיע בכעס לפני שבועות אחדים במהלך ישיבה של סיעת העבודה כי הוא לא מתכוון להתמודד על הנשיאות, אולם לאחרונה הוא חזר בו. כעת, הוא כבר ניצב שוב על קו הזינוק, והוא בטוח שהוא יהיה הנשיא הבא של מדינת ישראל. בן אליעזר מסרב להתייחס לנושא בימים אלה, בשל המערכה הצבאית בצפון ובדרום, אולם הוא מתכונן. בן אליעזר בטוח, אגב, שהוא יצליח לגבור אפילו על שמעון פרס. אדרבא, הוא אומר. שיבוא. אני אנצח. אסביר לך אחר כך למה.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
