כוכבים במשבר
"כוכב נולד" לקחה על עצמה את תפקיד קצינת ההווי הלאומית ושכחה שהטירונים שלה לא מוכנים
ג'קו מגיר זיעה על הבמה. לפניו: ניצנים, כפר נופש שמאחד מפונים מכל הכיוונים. מאחוריו: העם כולו. מחכה לקול שירתו. אם לא ישיר מה יהיה עלינו? מה יחשוב נסראללה? מה יאמרו חיילי המילואים? פרשני הערוצים השונים? נותני החסויות (חסות לכל ילד) שכל כספי הפרסום שלהם מושקעים במלחמה הזאת? ג'קו לא מצליח לשיר. תושבי הצפון כבר לא חזקים ומחזקים. הגנרלים כבר לא מחבקים. הכבוד הלאומי מתמוסס והנה תושבי ביירות כבר צוחקים עלינו, מתחת לבתיהם שהותכו לאבק.
ג'קו הפך בעל כורחו לחייל בדיל במאמץ המלחמתי של "כוכב נולד". ביום חמישי הוא הסתחרר והמלים נתקעו לו בגרון. אחרי שתי השתנקויות הוא התעשת ופיקוד העורף נשם לרווחה, אבל המעמד הזה עדיין גדול עליו. "כוכב נולד" לקחה על עצמה את תפקיד קצינת ההווי הלאומית ושכחה בדרך את טירוניה.
"כוכב נולד" אולי לא נותנת למלחמה לבלבל אותה, אבל היא בהחלט מרשה לעצמה לבלבל את צופיה ואת זמריה הבתוליים. באויב יש לתעתע, זאת יודעים כולם, אבל למה לשגע את אזרחי ישראל אשר במקלטים/בתי הקפה ולשנות את הפורמט ארבע פעמים תוך שבועיים? ובמה אשמים הזמרים, שמתוזזים מהמרכז לצפון ומוזנקים משם לדרום, שרים למען, שרים בשם, שרים רק דואטים.
יאמר לזכותה של "נולד" שהיא התוכנית הראשונה שנערכה בחיפזון מופתי למלחמה כשזו התחילה. שבוע חלף והמלחמה הפכה דבר שבשגרה. לוח המשדרים חשש להתחדש והעומדים מאחוריו המתינו לעמוד האש שלפני המחנה שיעשה את הצעד הראשון ויעז לשדר תוכנית רגילה. פורמט רגיל עם נגיעות פה ושם שמאזכרות את הצפון הבוער.
אבל נראה שב"כוכב נולד" לא החליטו עדיין על פורמט מלחמתי מסודר. השבוע, השידור הועבר מניצנים אבל על אף החגיגיות, התחרות חוּדשה. לא שודרה תוכנית דואטים אבל נשלחו אס.אם.אסים. לפני המלחמה נהגו להדיח שני מתחרים, אחרי שפרצה מודח מתחרה אחד. למה? ככה. מלחמה.
האם לא די לו לעם הסגולה הזה שלנו הטראומות מהזן הקטיושאי שנוחתות עליו חדשות לבקרים? למה להתיש אותו עם כל שינויי הצורה והטרנספורמציות המסובכות האלה? מדוע לא יצאו הצופים הוותיקים ודרשו את התוכנית שהופקעה מהם ע"י המלחמה בחזרה? כי אנחנו עם משונה שכשמציעים לו שלום הוא נרעש ומתפלג וכשמגישים לו בהפתעה מלחמה הוא שותק ומתאחד.
נכון שאין בנמצא אף תוכנית אחרת שתלכד את העם לשורותיה, שמשיקה את הפריפריה למרכז כמו "כוכב נולד". אולם דווקא בגלל זה יש ביכולתה להחזיר לשגרה מסוימת. חגיגות האחווה הבלתי נגמרות האלה רק מאלחשות את הצופים, שנעשים קהים לניסיונות של מיליונרים, בנקים וחברות לתפוס טרמפ נדבני על המאור הגדול, שכולם נושאים עיניהם אליו בצוק העיתים.
ואיפה היו הזמרים בכל ההמולה הפטריוטית הזאת? היטשטשו. נראו כזמרי מקהלה ולא ככוכבים. המלחמה היא פרסונה לא רצויה אבל נוכחותה חזקה מנוכחותם כדמויות עצמאיות והיא הפכה אותם לקולקטיב שמזמר שירי מולדת. ההתמוטטות הקלה של ג'קו חשפה את הסדקים שבחזית האחידה. מסתבר מאחורי התזזית שגרמה המלחמה ישנם אנשים רגישים, שלא תמיד עומדים בכובד האחריות הלאומית ובדיסוננס שהיא יוצרת עם פורמט התחרות.
כי "אחדות" לא הולכת יד ביד עם תחרות. אם "כולנו יחד" איך זה שעידן שמי הודח ביום שישי? אין ספק שתוכנית יכולה להחזיק בשתי זהויות: להיות מבדרת ולאומית, מסחרית ומתחזקת קונצנזוס. הרי בימים אלה ממש הלבנונים מלמדים אותנו כמה חשוב שתהיה לך אזרחות נוספת, למקרה שישראל תחליט להילחם את מלחמותיה הצודקות על גבך הדו דרכוני. אבל אף אחד לא רוצה באובדן זהות טוטאלי. למרות הכוונות הטובות של רוב המעורבים ועל אף הצורך הכמעט נואש של רובנו בחום המגבש ש"כוכב נולד" מקרינה, עדיף שהכוכב הזה יחזור למסלולו. אולי החיים כאן יחזרו למסלולם בעקבותיו.
