בגלל הפיצוצים - פחות ביצים
מטחי הרקטות שנוחתים ביישובי הגליל לא גורמים לפגיעות פיזיות בלבד: חקלאים מהצפון מספרים כי רעש הפגזים מבעית את בעלי החיים, וכתוצאה מכך התרנגולות מטילות ביצים בעלות קליפה שבירה יותר, והפרות מייצרות פחות חלב. גם הקטיף נפגע מאחר שהפועלים התאילנדים ברחו למרכז הארץ. ועתיד החקלאים? תלוי בפיצויים
לחיים דדוש ממושב עלמה שבגליל העליון יש בית אריזה ולול תרנגולות. מטחי הרקטות היום-יומיים שנוחתים על יישובי לא פוגעים רק רק פיזית ונפשית בתושבים, יש להם גם השלכות נוספות שזוכות למעט פחות חשיפה.
"בגלל ההפגזות התרנגולות נכנסות לפאניקה ומטילות לפני הזמן, ואז גם הקליפה יוצאת דקה יותר ונשברת מהר. המצב של הלול גרוע מאוד", מספר דדוש ומוסיף שכמות ההטלות בלול שלו ירדה ב-50 אחוז. המצב בבית האריזה גם הוא לא מעודד במיוחד: "החקלאים בקושי יוצאים לקטוף את הפירות כי אין פועלים. התאילנדים ברחו למרכז כי הם מפחדים, והפירות נשארים על העצים או נרקבים על הרצפה. אפילו את התוצרת שכבר קוטפים, הסוחרים מהמרכז לא מגיעים לקנות כי הם חוששים להגיע לכאן", מתאר דדוש את מנת חלקם של חקלאים רבים בצפון מאז החלה הלחימה בלבנון.
ההתרחשויות הבוערות בצפון תפסו את החקלאים בשיאה של העונה הבוערת. במשך כל השנה מחכים החקלאים לעונת הקיץ, אבל הפעם הם נאלצים לשבת בחיבוק ידיים או לנסות ולהציל את מה שאפשר.
לאחיו של חיים, שושן דדוש, יש 130 דונמים של עצי פרי נשירים - תפוחים, אגסים, אפרסקים, נקטרינות ושזיפים. "הנזק בלתי הפיך", הוא קובע. "זו הפרנסה היחידה שיש לנו. אנחנו עובדים כל השנה בשביל עונת הקטיף שמספקת את הכסף לכל השנה. לפי המצב כרגע אנחנו ממש לא יודעים מה יהיה איתנו. השקענו את כל כולנו ואת הדם שלנו בחקלאות ואנחנו מרגישים כאילו מונחת לנו חרב על הצוואר ועל הלב".
ביצים רכות (צילום: ניב קלדרון)
בנו של חיים, מיכאל (מיקי) דדוש, שירת בגדוד חרוב והפך להיות הקצין הראשון במושב עלמה. ב- 96' הוא נפל בקרב על קבר יוסף בשכם. פרט לקשיי הפרנסה, הכותרות מהימים האחרונים קשים לבני המשפחה שבעתיים. בעשר השנים האחרונות, מאז שהבן נפל, במשפחת דדוש משתדלים שלא לקרוא עיתונים או לראות טלוויזיה. "בכל פעם ששומעים שקרה משהו, הפצע נפתח מחדש. אז אנחנו משתדלים להימנע".
מצבם של בני משפחת דדוש אינו שונה מזה של רבים מחקלאי הצפון. פיקוד העורף הנחה כי בכל השטח שנמצא מצפון לכביש עכו-עמיעד מותר לעבוד רק במבנים או במקומות בעלי מרחבים מוגנים. "הבעיה היא שבחקלאות יש שדות ואין מרחבים מוגנים, כך שהענף הזה נפגע באופן משמעות", אומר מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל, אחיקם בר לוי. "באזור הגליל מצויים כ-50 אלף דונם שבהם אמור להתקיים כרגע קטיף שאינו מתבצע, והנזק הוא כ-5,000 שקל לדונם. במטעים שבהם אין כרגע קטיף אבל צריך לעבוד בהם ההפסד הוא של 100 שקל לדונם, כאשר ישנם כ-100 אלף דונם כאלה בגליל".
פרט לחקלאים, באזור הגליל והגולן מגדלים גם כ-30 אלף ראשי בקר לבשר. הנזק המשמעותי ביותר עבור מגדלי הבקר בצפון הוא שכרגע נשרפים עשרות אלפי דונמים של שטחי מרעה כתוצאה מנפילת הקטיושות בשטחים הפתוחים. מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר, חיים דיין: "אין לנו ספק שיש נזק גדול מאוד. אנחנו עדיין לא יודעים מה גודלו מאחר שעדיין מוקדם ואי אפשר להסתובב".
התאילנדים נסעו למרכז (צילום: ניב קלדרון)
הלחימה בצפון תפסה את מגדלי הבקר בשיאה של עונת ההמלטות. דיין מספר שכתוצאה מהירי הבלתי פוסק של צה"ל והחיזבאללה כאחד, כמות ההפלות בבקר עלתה בצורה משמעותית. בנוסף, אין אפשרות לסייר באתרי הגידול ולפקח על ההמלטות. על פי חשבון גס שדיין ערך, הנזק שנגרם למגדלי הבקר בצפון עד כה נאמד בכ-20 מיליון שקל.
מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב, מאיר בראון, אמר כי "בניגוד לשאר ענפי החקלאות, ענף מגדלי הבקר לחלב לא יכול לשבות כי את התוצרת חייבים לספק למשק הישראלי. את הפרות חובה לחלוב שלוש פעמים ביום, ואם לא משווקים את התוצרת תוך 48 שעות החלב מחמיץ ונזרק. בישראל מגדלים כ-110 אלף פרות לחלב המספקות מיליארד ו-150 אלף ליטר של חלב ביום לצריכה מקומית. המגדלים נלחמים בכל כוחם כדי להמשיך ולתפעל את הענף והרפתנים ממשיכים לעבוד למרות ההפגזות והסכנה".
אולם גם זה לא תמיד מספיק. "צריך להבין שכשהתותחים יורים, הרעש מכניס בהן אי שקט שפוגע בתפוקת החלב", אומר
בראון. "תפוקתה של פרה שמייצרת 35-40 ליטר חלב ביום יורדת בכ-25 אחוז בשל הלחימה, שלא לדבר על מקרים אחרים בהן הפגיעה היתה ישירה יותר כמו ברפתות של קיבוץ אמיר וסער.
בימים האחרונים הגישו ארגוני המגדלים, בשיתוף עם משרד החקלאות, הצעות פיצוי ראשוניות למשרד האוצר. אמנם עדיין לא ניתנו תשובות ואחת הבעיות היא קודם כל בהגדרה איפה מפצים. "על פי חוק מס רכוש רק היישובים הממוקמים תשעה קילומטרים מהגבול, כלומר היישובים המוגדרים בתחום העימות, זכאים לפיצוי", מסביר מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל בר לוי. "אולם אנחנו הצבנו דרישה שכל אותם יישובים שעל פי הנחיות פיקוד העורף לא יכולים לצאת לעבוד - יפוצו". אז מהו הסיוכי לשקם את הנזק שנגרם לחקלאים? "תלוי כמה מהר יגיע הפיצוי", אומר בר לוי.
היום המשיכו משרד האוצר, ארגוני המעסיקים וההסתדרות בשיחות אינטנסיביות במטרה להגיע להסכמות על היקף הפיצוי שישולם למפעלים בגין נזקי המלחמה בצפון. מרשות המסים נמסר הבוקר כי היקף קרן הפיצויים של מס רכוש עומדת על 3.5 מיליארד שקל. כמו כן מעריכים, כי הנזק הישיר לרכוש שנגרם עד כה נאמד במאות מיליוני שקלים והנזק העקיף בכמה מיליארדי שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
