חיים בסרט: הקולנוע בעידן המחשב

השנה היא שנת 1985, ושם הסרט הוא שרלוק הולמס הצעיר, נקודת המבט המתוקה מרירה של הוליווד על שנותיו המוקדמות של הבלש המפורסם ביותר בעולם. הסרט מופק על ידי סטיבן שפילברג, ועוקב אחרי הולמס, וגם, כמובן, ווטסון צעיר, בשעה שהם חושפים סדרה של רציחות, בסביבות הפנימייה שלהם בלונדון.

גברים מקומיים מתים כשהם רואים הזיות מזעזעות, ביניהם כומר, שמדמיין אביר מזכוכית צבעונית שקופץ, בעודו אוחז בחרב, מחלון הכנסייה. כשהדמות הזוהרת קופצת לתוך הכנסייה, הוליווד התקדמה בעצמה בקפיצה אדירה לתוך עידן המחשב.

אפקטים ממוחשבים

האפקטים המיוחדים עוצבו בחברת Industrial Light & Magic, להלן ILM, ומומנו על ידי ידידו הוותיק של סטיבן שפילברג, ג'ורג' לוקאס. אביר הזכוכית הצבעונית סימן את הפעם הראשונה שסרט קופתי גדול השתמש באפקטים ממוחשבים כדי לייצג משהו שהוא לא סתם אפקטים ממוחשבים.

בסרטים מוקדמים יותר, כגון הנוסע השמיני ומסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן, אפקטים דיגיטליים מופיעים רק על מסכי מחשב. בסרט טרון, הסרט הקלאסי מ-1982 על מתכנת שמוצא את עצמו בתוך המחשב שלו, האפקטים מדמים את הגרפיקה של משחקי הוידאו משנות ה-80'.

בסרט שרלוק הולמס הצעיר, השתמשו ב-CGI, ראשי תיבות של computer generated imagery, או הנפשה ממוחשבת - בתרגום חופשי, כדי ליצור את האשליה של צילום מציאותי. האביר המציא מחדש את הדרך בה הוליווד עשתה סרטים.

"מה שמגניב באיש הזכוכית הצבעונית הוא שהאיש בא לכיוונך, עובר את המצלמה ואז מתרחק. כך רואים אותו מכל הצדדים", אומר ג'ו לטרי, שהיה אמן אפקטים ב-ILM ועכשיו מנהל את WETA Digital, שאחראית על האפקטים בסרט קינג קונג משנת 2005. "בפעם הראשונה השתמשו בהנפשת מחשב כדי ליצור משהו שאי אפשר היה לעשות באף דרך אחרת". הקטע הקצר בן 30 השניות סימן את העתיד.

ממציאים מחדש את תהליך עשיית הסרטים

ב-20 השנים שעברו מאז הסרט, טכנולוגיה דיגיטלית המציאה מחדש את תהליך עשיית הסרטים כמה וכמה פעמים. אם ראיתם את קינג קונג שהעניק ללטרי את האוסקר השלישי שלו, אתם יודעים עד כמה רחוק הגיעו הסרטים הקופתיים של הוליווד תודות לאפקטים דיגיטליים.

"קונג הפגין כל כך הרבה רגש, שאי אפשר היה לא להגיב לו. לאנשים היה אכפת ממנו, אהבו אותו, דאגו לו- כל הרגשות שדמות רגילה גורמת לצופה", אומר סקוט רוס, עוד בוגר ILM שמנהל עכשיו את Digital Domain, חברת האפקטים שאחראית על אפולו 13 ועל טיטניק.

האפקטים הם רק חלק מההתעוררות הדיגיטלית הזו. משתמשים בכלים

 דיגיטליים לכל דבר החל מטרום ההפקה, וצילום בסיסי ועד לעריכה, התאמת צבעים ואפילו הפצה. רוב הסרטים עדיין מצולמים על פילם 35 מ"מ, ורובם עדיין מופצים בגלגלי סרטים, אבל בין הצילום וההפצה, כל סרט חשוב מומר לפורמט דיגיטלי, ומעובד על מחשב שלא שונה בהרבה ממחשב ביתי או משרדי.

חלק מהסרטים, כולל החלק האחרון של קדימוני מלחמת הכוכבים, והסרט העצמאי עיר החטאים של הבמאי רוברט רודריגז, וגם סרטים מצוירים כמו צעצוע של סיפור, שרק, ו-Over The Hedge, הם מונפשי מחשב לחלוטין, עד שמישהו מדפיס את התמונה האחרונה.

אפקט בראשית

הסרט מסע בין כוכבים 2 מפורסם באפקט הבראשית שלו. בסרט הזה, שגם עוצב על ידי חברת ILM, שלוש שנים לפני אביר הזכוכית הצבעונית, היה הקטע הראשון בסרט שנוצר באמצעות אפקטים דיגיטליים. באמצע הסרט, קירק, ספוק, ודר' מקוי, צופים בהדמיית מחשב של מכשיר ה"יוצר חיים מחוסר חיים". המכשיר דמוי הטיל מתפוצץ על ירח ריק, וחיים חדשים מתפשטים כמו אש על פני השטח.

היום ממשיכה חברת ILM להוביל את המהפך. ביצירת שלושת הקדימונים

 לסרטי מלחמת הכוכבים, השתמשו לוקאס והחברה שלו בטכנולוגיה דיגיטלית בכל צעד, מהרעיון ועד למוצר המוגמר. בעבר, כלים דיגיטליים היו בשימוש בעיקר לקראת סוף התהליך, בעריכה ובהוספת האפקטים. לוקאס לא רק הציג בפני העולם את הצילום הדיגיטלי, הוא השתמש בתוכנה כדי לגלות איך הסרטים שלו ייראו לפני שהם צולמו.

סיפור דיגיטלי בתמונות

מאז שסלל החלוץ וולט דיסני את הדרך לתעשיה בתחילת שנות ה-30', תכננו יוצרי סרטים את הסרטים שלהם באמצעות "סטורי בורד" - לוחות עבודה עליהם תוארו תמונות מרכזיות מתוך הסצינות. הם יצרו שרטוטים מפורטים של כל זווית מצלמה, מהסצנה הראשונה לאחרונה. בהרבה מהמקרים, השתמשו בשרטוטים האלו על מנת ליצור סרטים קצרים ולא מהוקצעים שמראים איך צילומים שונים ישתלבו יחד.

באימת הפנטום מחשבו לוקאס ו-ILM את שלב התכנון. הם השתמשו בתוכנת מחשב כדי לבנות תיאור תלת מימדי מלא ואיכותי של כל סצנה. להמחשה החזותית המקדימה הם קוראים previsualization. "כשמשתמשים בסטורי בורד אי אפשר לגלם במדוייק את המימד, הגודל והפרספקטיבה של הדברים", מסביר דניאל גרגויר, שהריץ את ההמחשה החזותית גם במתקפת המשובטים וגם בנקמת הסית', "המחשה חזותית מקדימה לוקחת את העבודה שלב אחד רחוק יותר, ומראה לכם כל מה שקורה בעולם האמיתי". אפשר ליצור תמונות כאלו בשלמותן על מחשבים ומחשבים נישאים רגילים.

אמנים כמו גרגויר יוצרים את התמונות האלו בשימוש בתוכנות הדומות לכלים ששימשו לאפקטים התלת מימדיים שמופיעים בגרסה האחרונה של הסרט. באימת הפנטום, אמנים השתמשו בתוכנות חדשות לביצועי תלת מימד כגון Adobe After Effects ו-Electronic Image. כשהתחיל גרגויר לעבוד הצוות עבר לעבוד עם Maya, עוד תוכנה ליצירת סרטים.

כשגרגויר עבד על נקמת הסית', הזמין ג'ורג' לוקאס ידיד ותיק לעזור - סטיבן

 שפילברג, שכל כך התלהב מהתהליך, עד שהוא שכר את גרגויר להנפיש את סרטו הבא - מלחמת העולמות. גרגויר וצוותו עבדו במשך שבועות לפני תחילת הצילומים, אבל גם על אתר הצילום, המשיך שפילברג לבקש עוד תכניות, כשצצו לו רעיונות חדשים.

הפקה תוך כמה שעות

"פשוט היה לי מחשב נייד, כמה כונני FireWire, וכמה סוללות נוספות, והייתי בטווח קריאה של סטיבן לאורך כל ההפקה". ממשיך גרגויר. "הוא היה בא ומתאר צילום מסויים, ואני הייתי מפיק אותו בתוך כמה שעות. אז הוא היה אוסף את הצוות, כדי שהם יוכלו לראות מה הוא רוצה, ויבינו מה הם אמורים לעשות". התמונה המפורסמת של טום קרוז נוהג במיני-ואן ומאחוריו גשר ביון בניו ג'רסי, הוכנה על המחשב של גרגויר ביום שלפני כן.

שפילברג הוא לא היחיד שעוקב אחר ILM המובילה. אחרי ביקור אצל ריק מקלום, ממפיקי הקדימונים של מלחמת הכוכבים, בחרו חברת WETA והבמאי פיטר ג'קסון להשתמש בהמחשה חזותית מקדימה בסרטי שר הטבעות. בסרט קינג קונג, הצוות התחיל את העבודה עוד לפני שג'קסון כתב את התסריט.

לרוברט רודריגז יש חברת הפקות אפקטים ביתית, Troublemaker Studios, שמסוגלת ליצור עד שש הנפשות תלת מימדיות מפורטות ביום, וזאת רק עם שלושה אמנים עיקריים, וצוות מחשוב שמונה שני אנשים. הקווים בין ההמחשה החזותית המקדימה והצילומים הסופיים מיטשטשים בחברה הזו, מכיוון שכולם נבנים על אותם מחשבים (מחשבי Opteron AMD עם ליבה כפולה), ומשתמשים באותה תוכנת Softimage XSI.

לדברי כריס אוליביה, "הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לנו לעשות דברים הרבה יותר מהר, והעבודה נראית יותר ויותר כמו המוצר המוגמר".

מות סרט הצילום?

הקפיצה הגדולה ביותר באה במתקפת המשובטים, הסרט הגדול הראשון שהוסרט במסרטה דיגיטלית עם אבחנה גבוהה: מסרטת Sony HDW-F900. סרט הצילום המסורתי, ה"פילם", החומר ששימש לעשיית סרטים במשך יותר מ-100 שנים, לא היה כלל חלק בתהליך.

אבחנה גבוהה או HD מספקת תמונה דומה מאוד לתמונה שמקבלים עם פילם של 35 מ"מ, ומורידה חלק גדול מהטרחה תוך כדי. "אפשר לעבוד בצורה הרבה יותר יעילה", אומר קליף פלאמר, מנכ"ל ILM. "אפשר לראות מיידית את התמונה הסופית, בשעה שמצלמים אותה. זה גדול. אפשר לחסוך כל כך הרבה כסף לבמאי על ידי זה שרואים ופותרים בעיות מיידית על הסט".

ג'ורג' לוקאס לא רק רואה את התמונה הסופית בזמן אמיתי על מסך המסרטה. הוא יכול להקליט את התמונה הזו ישירות לקלטות דיגיטליות זולות. קלטת HD באורך 33 דקות עולה בסביבות 20 דולר, בעוד ש-33 דקות של פילם ידרשו ממנו בערך 1,500 דולר. הוא גם מוריד מעלויות הייצור: תמונה דיגיטלית לא דורשת פיתוח.

צפיה מידית בחומר הגלם

כמובן שאם אתם ג'ורג' לוקאס, עלויות הן לא ממש בעיה. בסופו של דבר, שימוש ב-HD מושך משום שהוא מאפשר מיידית להעביר חומר גלם מהמסרטה למחשב, לצורך צפייה, עריכה ותוספת אפקטים. פשוט מכניסים את הקלטת לטייפ שמתחבר לכונן קשיח בחיבור FireWire. בסרט אימת הפנטום שצולם ב-35 מ"מ, לוקאס וחברת ILM נאלצו לפתח את מה שהסריטו, ולהעביר את החומר לפורמט דיגיטלי על ידי שימוש בסורקי סרטים - מתקנים יקרים ואיטיים.

בסרטו החדש של רוברט רודריגז, Grind House, ערך יוצר הסרטים גרסאות גולמיות של קטעי סרט

 תוך כדי העבודה, במקום הצילום עצמו - משהו שלא היה יכול לעשות לפני המצאת ה-HD.

לוקאס ורודריגז לא עובדים לבד. הבמאי מייקל מאן, הנודע בכתיבת ובימוי סרטים ידועים כגון היט והמקור, אימץ את טכנולוגיית HD לליבו בסרטו הנוסע מ-2004 עם ג'יימי פוקס וטום קרוז. ג'יימס קמרון העובד על רביעייה של פרויקטים חדשים, הראשונים שלו מאז הלהיט טיטניק מ-1997, מתכנן גם הוא לצלם אותם בטכנולוגיית HD.

אבחנה גבוהה בתלת מימד

אבחנה גבוהה חוסכת אפילו עוד יותר זמן, כסף וטרחה כשמצלמים בתלת מימד, תהליך הדורש שתי מצלמות המוצבות זו ליד זו. רודריגז השתמש בשתי מסרטות HD בסרט ספיי קידס 3D, ולדברי המפיק ג'ון לנדאו עומד קמרון להשתמש בתהליך דומה באחד מהפרויקטים החדשים שלו. יש שמועות שהוא יהיה סרט בשם Dive.

"הבעיה בעבר עם הסרטה בתלת מימד הייתה שהיינו תקועים עם מסרטות ענק במשקל 140 עד 180 ק"ג, וקשה לקרב מסרטות כאלו מספיק על מנת לדמות ראייה אנושית", אומר לנדאו. "אנחנו משתמשים בשתי מסרטות HD בשביל אפקט סטריאוסקופי, אבל למעשה המבנה קטן יותר ממסרטות פילם מסוג Panavision.

להתראות Moviola

בהתחשב בשכיחות של טכנולוגיה ממוחשבת במהלך תהליך יצירת הסרטים, די מדהים שרוב הסרטים ההוליוודיים עדיין מוסרטים על פילם. "פילם הוא עדיין האפשרות המועדפת לצילום", אומר ג'ו לטרי. "מסרטות HD מתקרבות למה שאפשר לעשות עם סרטי פילם, אבל לפילם יש מכלול צבעים יותר רחב, וטווח דינמי רחב יותר. אפשר להשיג ניגודיות בסרט, בצורה שקשה מאוד להשיג במסרטה דיגיטלית עם אבחנה גבוהה ו-24 תמונות לשנייה".

רוברט רודריגז השווה את ההתייחסות הזו לרעיון שמוזיקה נשמעת הכי טוב בתקליטי הויניל הישנים, אבל העובדה היא שחוץ ממנו, לוקאס, קמרון ומאן, אף במאי חשוב אחר לא מצלם ב-HD. העובדה הזו מדהימה שבעתיים, כשמבינים שכל הצילומים של הסרט מומרים לפורמט דיגיטלי במהלך ההפקה לאחר ההסרטה.

כשסרט מצולם בצורה דיגיטלית או רגילה, כל סרט עלילתי חשוב מוצא את עצמו על מסך המחשב, כשמגיע הזמן לערכו ולהוסיף לו אפקטים. כך עושים את הדברים מזה עשור.

עריכה דיגיטלית

בשנת 1993, עם קצת עזרה מחברת ILM, השיקה חברת Avid את התוכנה Film Composer, עורך הסרטים הדיגיטלי הראשון המסוגל לעבוד עם חומר שהוסרט בקצב של 24 תמונות לשנייה - התקן של תעשיית הסרטים. באותה השנה אבודים ביונקרס הפך לסרט ההוליוודי הראשון שנערך בצורה דיגיטלית, ובשלוש שנים הבאות כמעט ולא נשארו כאלו שערכו סרטים במכונות אנלוגיות מגושמות כגון ה-Moviola.

היום ישנו רק במאי אחד שעדיין משתמש בה: סטיבן שפילברג אולי אימץ את הההמחשה החזותית המקדימה שמספק העולם הדיגיטלי, אבל כשהוא יושב לעבוד עם העורך מייקל קאן, הוא מעדיף את מגע הצלולויד.

במובן הזה שפילברג סתם עובד קשה מדי. המעבר מה-Moviola לעורך

 דיגיטלי הוא כמו המעבר ממכונת כתיבה למעבד תמלילים. "כבר בחיתוך הראשון אפשר לעבוד פי 10 יותר מהר, ולעשות עבודה הרבה יותר יסודית", אומר העורך הוותיק רוב רייטנו, שערך סרטים כגון נדודי שינה בסיאטל ובילי בת'גייט.

"כשעושים שינויים אפשר לעבוד פי 20 יותר מהר. כלומר, אפשר להספיק ביום אחד עבודה של חודש". קאן משתמש בעריכה דיגיטלית כשהוא עובד עם כל במאי שהוא לא שפילברג.

במקור, התוכנות מבית Avid והמתחרה הגדולה שלהם LightWorks רצו על מחשבים ענקיים שעלו עשרות אלפי דולרים. בשנת 2003 הציגה חברת Apple את התוכנה Final Cut Pro, חבילה שעולה פחות מ-2,000 דולר, שרצה על מחשבי מקינטוש, ורוברט מרץ' (עוד שם גדול בתעשייה, עם קשרים לג'ורג' לוקאס) השתמש בה כדי לערוך את קולד מאונטן. היום הסרטים נערכים בדרך כלל על מחשבי PC רגילים.

CGI במאה העשרים ואחת

כיום יכולים יוצרי סרטים להשתמש בטכנולוגיית CGI בסרטיהם כאוות נפשם. התוכנות השתפרו עד לנקודה שאפשר כבר להשתמש באפקטים דיגיטליים כדי ליצור את רוב הסרט, אם לא את כולו. קליף פלאמר מעריך שבערך 90% מהסרט מלחמת הכוכבים: פרק 3 הונפשו בעזרת מחשב. באותה הדרך בה יצר לוקאס את הקדימונים למלחמת הכוכבים, הסריט רוברט רודריגז את עיר החטאים מול מסך ירוק וריק, ואז הוסיף את הרקע בעזרת המחשב בעריכה.

סרטים מצויירים כגון צעצוע של סיפור, שרק ו-Over The Hedge הולכים צעד אחד קדימה. כל תמונה בהם נעשתה במחשב. לקח ל-DreamWorks ו-PDI (אולפן ההנפשה ש-DreamWorks רכשה ב-2001) ארבע שנים לעשות את הסרט Over The Hedge, והחלקים היחידים שלא הונפשו במחשב הם קולותיהם של שחקנים כגון ברוס וויליס, גארי שנדלינג וסטיב קארל. כמובן שהעבודה על הקולות מוקלטת ומעובדת בצורה דיגיטלית כמו כל העבודה על קולות בסרטים.

בחלק מהמקרים עובדים עם CGI בתוכנות כמו Maya, או אפילו Adobe Photoshop, אבל לפחות חצי מהעבודה נעשית עם כלים שנבנו בהתאמה לצורכי האולפן. חברות DreamWorks ו-PDI, תכננו תוכנה חדשה לחלוטין לסרט ה-CGI הראשון שלהם, עבודת נמלים, ועדיין עובדים בתוכנות שלהם.

"אני משווה את זה לבחורים שמטפחים את רכב הספורט שלהם ", אומר טים ג'ונסון, במאי עבודת נמלים ו- Over The Hedge. "יש לנו מהנדסי תוכנה משלנו שכותבים עבורנו את החומר ומתאימים אותו לכל פרסומת, לוגו, דמות או סרט חדש שאנחנו מפיקים".

הדמויות מעוצבות על תחנות עבודה אישיות

הרעיון הבסיסי הוא שאמנים מעצבים דמויות מונפשות על תחנות עבודה אישיות, לפני שהצבעים והתצורות המסובכים יותר מעובדים במהלך הלילה בחוות שרתים ענקיות. לחברות DreamWorks ו-PDI יש כ-1,000 תחנות עבודה לאמנים ויותר מ-4,500 שרתי עבודה. עד תחילת העשור, רוב חברות האפקטים ואולפני ההנפשה השתמשו בחומרה קניינית המתאימה ליוניקס מבית Silicon Graphics. אבל היום, רוב התעשייה משתמשת בפלטפורמות פתוחות.

בדרך כלל תחנות העבודה והשרתים מריצים לינוקס על מעבדי AMD למרות שאפשר לראות מחשבי מקינטוש ו-Wintel מדי פעם. אפשר להשיג ביצועים טובים בהרבה ובחלקיק מהמחיר מתחנות ה-SGI הישנות על ידי מעבר למחשבי AMD Athlon ו-Opteron.

מערכת ההפעלה לינוקס מספקת את הדרך הקלה והזולה ביותר להשתמש בקודי יוניקס ישנים ובמחשבים שונים. "עכשיו אנחנו עובדים על חומרה שיש לכולם", אומר קליף פלאמר מ-ILM. "היא זולה, קל לתמוך בה ויש הרבה יותר פתרונות תוכנה מהם אפשר לבחור ". חברת ILM השתמשה במחשבים שניתן למצוא בכל בית על מנת ליצור את הסרט נקמת הסית'.

הגבול האחרון

למרות כל הטכנולוגיה העתידנית הזו, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מקולנוע ממוחשב לחלוטין. רוב הסרטים לא רק מצולמים על פילם, אלא גם מופצים עליו. אפילו סרטים מונפשי מחשב לחלוטין כמו Over The Hedge מועברים לסרטי 35 מ"מ כדי להגיע לאקרנים. בקולנוע ממוצע ניתן למצוא רק מקרנים ומסרטות של סרטים.

החדשות הטובות הן שהקרנה דיגיטלית מצליחה לקבל דריסת רגל בתחום.

 קולנועי IMAX בדרך כלל מציעים מקרנים דיגיטליים, ורובם גם יכולים להתמודד עם צילום דיגיטלי תלת מימדי. כל פסטיבלי הסרטים הגדולים מצויידים כעת באביזרים דיגיטליים.

"קשה לא לרצות שבכל אולם קולנוע יהיה מקרן דיגיטלי ברגע שרואים את התוצאות", אומר טים ג'ונסון. "כשצופים כיום בסרט קולנוע בתנאים רגילים, הוא לא נראה ברור ועם צבעים עשירים כמו שהוא אמור להיראות בתנאים אידיאליים. הקרנה דיגיטלית יכולה לוודא שהסרט ייראה בצורה הטובה ביותר במספר הגדול ביותר של בתי קולנוע".

על זה מדבר הקולנוע הדיגיטלי: זו הדרך לוודא שיוצרי הסרטים יוכלו להעביר את החזון שלהם בשלמותו אל המסך. שדרוג הקולנועים יעלה הון תועפות, אבל אין ספק שזה יקרה. לקח לנו רק 20 שנה להגיע מאביר הזכוכית הצבעונית לנקמת הסית', וב-20 שנה הבאות נתקדם לפחות את אותו המרחק.

(מאת קייד מטץ ושון קרול, תרגום: יעל ברק)