הרוגי הרקטות: חזרו לעכו, ונהרגו למחרת
שמונה אזרחים נהרגו אתמול אחר הצהריים במתקפת רקטות קטלנית בצפון הארץ. שניים מהם - שמעון זריבי ובתו מזל (מזי) בת 15 - יצאו לכמה רגעים מהמקלט לאחר המטח הראשון ואז נהרגו במטח השני. האחים טירן ואריה תמם יצאו מהמקלט כדי לשאוף אוויר ונפגעו מרקטות. אלברט בן אבו נהרג אף הוא מפגיעת רקטה בעכו. מזרחה משם ניסו שלושה חברים מתרשיחא להימלט מהרקטות, אך מטח שני השיגם
שמונה הרוגי רקטות ביום המלחמה הקשה ביותר: שבוע ימים שהו בני משפחת זריבי מעכו בחדרה. אתמול (ה'), יום לאחר שחזרו הביתה, נהרגו האב - שמעון בן 44 ובתו - מזל (מזי) בת 15. הם יצאו מהמקלט לאחר המטח הראשון, ונהרגו בשני. האחים טירן (39) ואריה (51) תמם הגיעו לעכו להתארח אצל אמם ונפגעו לאחר שיצאו מהמקלט לשאוף אוויר. אלברט בן אבו בן 41 נהרג אף הוא בעכו. מזרחה משם - ניסו להימלט על נפשם שלושה תושבי תרשיחא ממטח רקטות - אך מטח נוסף הכריע אותם. ההרוגים הם מוחמד פאעור בן 17, שנאתי שנאתי בן 21 ועמיר נעים בן 18.
בבית הוריו של שמעון קיבלו בזעקות שבר את הבשורה. שמעון ובתו עמדו סמוך לביתם בעת שרקטה נפלה במרחק של מטרים ספורים מהם וגרמה לפגיעות קטלניות. הם יצאו לכמה רגעים מהמקלט לאחר המטח הראשון ואז נפגעו במטח השני. בנו של שמעון רז לסייע לשניים אך נפצע בעצמו באורח קל.
אחיו של שמעון, מרדכי, סיפר שהוא לחם בחטיבת גולני במלחמת שלום הגליל וניצל מספר פעמים ממוות, בין היתר לאחר שג'יפ שבו נסע התהפך. "בסוף הוא נהרג מקטיושה, מטר מהבית". בימים האחרונים נחתו בסביבות בית משפחת זריבי רקטות רבות שגרמו לנזקים לרכוש.
הדוד מרדכי סיפר שמזל (מזי) היתה ילדה יפה שאהבה את החיים וניחנה בחוכמת חיים בלתי רגילה. ישראל רויטנברג, שהיה המחנך של מזי בשנתיים האחרונות בבית הספר התיכון הדתי "אמי"ת קנדי" בעכו סיפר שהיא היתה תלמידה טובה ונחשבה ל"מסמר החברתי" של הכיתה - עזרה לכל מי שהזדקק לעזרה ולא פספסה מסיבות שערכו חברותיה.
בשנתיים האחרונות אימצה כיתתה של מזי את בית החלים בנהריה והתלמידים היו פוקדים את בית החולים לפני החגים ומשמחים את החולים. "היא היתה אחת הפעילות המרכזיות בפרויקט הזה ובפרויקטים נוספים אחרים. היא היתה נערה שעזרה לכולם, פשוט ילדה טובה".
שמעון ומזל הותירו במותם את האם לינדה, והבן רז בן 17. לשמעון הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.
שני האחים יצאו לשאוף אוויר ונהרגו
טירן (39) ואריה (51) תמם התארחו יחד עם אחיהם ובני משפחותיהם אצל אימם, איווט, בביתה שבעכו. בני המשפחה החליטו להגיע לאם משום שבבניין בו היא מתגוררת יש מקלט, אבל המקלט לא הצליח להציל את חייהם: בהפסקה בין מטח קטיושות אחד לשני, כשיצאו החוצה לנשום אוויר, נהרגו שני האחים מפגיעת רקטה. שאר בני משפחתם נפצעו.
מוטי תמם, אחיהם של שני ההרוגים, מספר בהלם וכאב על מה שאירע: "טירן הספיק להגיד לי שהוא פצוע, ושהוא חושב שהוא הולך למות. אני הייתי בכביש כשראיתי את הנחיתה ומיהרתי אליהם. היה פיצוץ גדול. התחלתי לרוץ בין האחים שלי ולנסות לעזור להם. אריה לא דיבר אבל ראיתי שהוא נושם, חשבתי שהוא לא פצוע כל כך קשה. הלכתי לכיוון טירן והוא הספיק לדבר איתי ולהגיד 'אני פצוע, אני הולך למות'. לא היה לי במה לחבוש אותם ואיך לטפל בהם. ואז הגיעו האמבולנסים ופינו אותם".
אמם של מוטי, אריה, וטירן, איווט בת ה-75, נפצעה באורח קל בפיצוץ. אחותם, שמחה, נפצעה באורח בינוני עד קשה. צביה, אשתו של אריה, נפצעה באורח קל. ילדיהם נפצעו גם כן: נועה בת השבע נפצעה באורח בינוני ואתגר בן השמונה נפצע באורח קל. לאחר שטופלה אמרה בכאב: "איבדתי את בעלי ואת אחיו של בעלי, מספיק עם המלחמה. כל המשפחה הלכה".
איציק אמסלם, חבר המשפחה, סיפר כי הספיק לראות את אריה פצוע וניגש אליו. "שאלתי אותו מה איתו, והוא ענה שאין לו אוויר. הבן אתגר צעק 'אבא אבא', רכן מעל ראשו של אביו ואמר 'אבא אל תמות, אני אוהב אותך'".
"אלברט הוציא כסף מכיסו ונתן לאחרים"
עדיי הראיה שהיו ביום חמישי אחר הצהריים באתר נפילת הקטיושות בעכו לא ישכחו לעולם את חגית בן אבו, המנסה באמצעות מגבת פשוטה לעצור את שטף הדם שזרם מראשו של בעלה, אלברט בן אבו.
חגית, עובדת סוציאלית בעיריית עכו, מסייעת כבר שלושה שבועות לתושבים בעיר להתמודד עם המצוקות כתוצאה מהלחימה הבלתי פוסקת. אמש, היא נאלצה להתנחם בזרועות חבריה, לאחר שבעלה נהרג מפגיעת אחת הקטיושות.
שכניו סיפרו כי לפני כשלוש שנים חזר אלברט בתשובה, ומאז פעל לפי מצוות "גמילות חסדים": "אלברט הוא בן אדם זהב. הוא אדם שעזר לכל מי שרק ביקש. לא רק שהוא עוזר, הוא גם מגייס את כל השכנים לעזור לאחרים. היינו מבקרים אצל אנשים במסגרת העבודה בהוצאה לפועל והוא היה רואה שאין להם מה לאכול במקרר, היה מוציא מהכיס שלו כסף ונותן להם. ככה הוא עזר להרבה אנשים".
אלברט בן אבו הותיר אחריו אישה חגית, וחמישה ילדים, שני בנים ושלוש בנות בני שנתיים עד 13.
שלושה חברים מתרשיחא שנהרגו יחד
מוחמד פאעור בן 17 מתרשיחא נהרג עם שני חבריו שנאתי שנאתי (21) ועמיר נעים (18), אף הם מתרשיחא. "פחדו שהוא ייהרג על אופנוע, בסוף הוא מת מפגיעת רקטה", סיפר עזאר פאעור, בן דודו של מוחמד. העיר, שחרתה על דגלה דו-קיום בין יהודים וערבים, התמלאה במנחמים שעברו מבית לבית. ממשפחה אבלה לאחרת.
מוחמד פאעור אמור היה להתחיל בעוד כחודש את לימודיו בכיתה י"ב במגמת ביולוגיה בתיכון המקומי. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אחמד ועוילה, וחמישה אחים. בן דודו סיפר ל-ynet: "מוחמד היה הגבר של המשפחה, בכור מבין שישה אחים, דמות אהודה ומחברת. בעוד כשנה אני אמור להינשא, והוא הבטיח שהוא יהיה הנהג שלי בדרך לחתונה". בן הדוד נזכר בריב משפחתי שפרץ לפני מספר ימים בעקבות רצונו של מוחמד לקבל רישיון על אופנוע, אך לבסוף דווקא הרקטה היא זו שגרמה למותו.
מוחמד ניצל את חופשת הקיץ לפגישות יומיומיות עם חבריו. בשעות הצהריים הוא יצא מביתו, בדרך לבילוי משותף עם שניים מהם, שנאתי שנאתי ועמיר נעים. השלושה נסעו ברכבו של שנאתי מכיוון המפעל המשפחתי לאיתור פחם. לפתע נשמעה שריקת רקטה, שלבסוף נחתה מאות מטרים מהם. הם עזבו את הרכב ופתחו בריצה לשדה הסמוך, אך כעבור שניות ספורות השיגה אותם רקטה אחרת ופגעה בהם ישירות.
עזאר סיפר: "שמעתי את האזעקה ואחריה את הנפילות הרבות באיזור העיר מעלות וליד תרשיחא. יצאתי כמו אחרים לכיוון העשן שפרץ סמוך למושב עין יעקב. אחד מתושבי תרשיחא אמר לי שהשכן שלי, שנאתי, נהרג. אחר כך הוא חזר ואמר שגם בן הדוד שלי נהרג מירי הרקטות".
שנאתי שנאתי סיים את לימודיו בתיכון המקומי והחל לעבוד בעסק המשפחתי לפחם. בית אחד בלבד מפריד בין בית משפחת שנאתי ובית משפחת פאעור, שתי משפחות שילדיהן הפכו בני בית זה אצל זה. את שנאתי זוכרים כולם כצעיר דומיננטי בעל ביטחון רב שאהב לנהוג במכוניתו ולעזור לכל מי שהיה זקוק לסיוע. שנאתי הותיר אחריו הורים, אסעד ועואטף, ארבעה אחים ואחות.
עמיר נעים גר עם משפחתו בשכונה הבדואית בתרשיחא. הוא הותיר אחריו זוג הורים, שמונה אחים ושש אחיות. קרוב משפחתו סיפר: "הוא היה בחור שאפתן עם חברים רבים. הוא ניצל את הקיץ כדי לבלות, אבל בימים באחרונים היה לכולנו קשה. מספר מקלטים מועט בתרשיחא הקשה עלינו להתמודד עם המצב. בימים הראשונים אף אחד מאיתנו לא התייחס ברצינות מספקת לאזעקות, אבל מאז המטחים של אתמול והיום כולם מחפשים מחסה מהר מאוד ובודקים מיד שכל בני המשפחה בריאים ושלמים. במקרה של עמיר ושני חבריו, זה לא עזר. הגורל שלהם למות נגזר משמיים".
עוזר ראש העיר מעלות תרשיחא, מיכה מעיקי, ציין כי שלושת הצעירים יובאו למנוחות בהלוויה משותפת, לאחר שהמשפחות הסכימו על כך. ההלוויה תתואם עם גורמי הצבא והמשטרה בשל החשש מהמשך ירי הרקטות לאזור. "הם היו חברים טובים בחייהם, והיו יחד גם במותם", אמר מעיקי.
לפנייה לכתב/ת 
