בתפקיד גוליית
המרכבה והאף-15 יכולים להכריע את הולנד, לא את הפנאטיים שלמדו ממה שהיינו פעם איך בתחבולות תעשה לך מלחמה
זה הקרב האחרון של מה שהיה והקרב הראשון של מה שיהיה. אני מדבר כמי שחושב שזו אחת המלחמות היותר צודקות מזה שנים הרבה. במסיבת העיתונאים עם מפקדי צה"ל למדנו מה זאת מציאות וירטואלית. הקצינים ברברו על איך כוחותינו נכנסו עם חיל-האוויר, עם יחידות מיוחדות, עם צנחנים ועם "כלי טיס אחרים", ובפעולת גבורה בעורף האויב, שדרך אגב - אין לו עורף ויש לו רק חזית, הם נחתו בבית-חולים, מצאו משהו באיזו מגירה, הרגו שלושה וחטפו מספר מחבלים. אודות קרב כזה במלחמות קודמות, לא היו מדווחים כלל.
אבל מעבר לקרב עצמו, הקצינים הצדיקו את עצמם בתלונתם התמימה והיפה על כך שהאויב אינו עומד בציפיות. שהוא לא מתנהג יפה. שהוא מתחבא ויורה מאחורי בתים. גם דויד בן ישי לא היה נחמד. הוא נכנס בפלישתי בתחבולה וכן, גם בחוסר נימוס, והפלישתי - כמו צה"ל היום - חיכה לקרב לפי הספר, ובא רועה קטן והורג את הענק הערל ברוגטקה.
חיזבאללה הוא זרוע נחושה ומרושעת של איראן. איראן סוללת את הדרך יחד עם יתר האיסלאם הקיצוני למלחמה נגד כוחות גדולים בעולם המערבי. באין להם את הכוח שיש למערב, צבא גדול, טכנולוגיה, אלקטרוניקה, נותר להם ללמוד תחבולות ממי שאנחנו היינו פעם. צה"ל נולד מתורותיהם של יצחק שדה ושל וינגייט, שידעו מה זאת מלחמה של קטנים ונחושים בגדולים ממנו. הם קראו במשלי את "בתחבולות תעשה לך מלחמה" ולכן עם תחבולות היינו צבא קטן. ממזרי. נחוש. ואלסטי. לא רכבנו ברחובות ערים עם טנקים ענקיים שנועדו למדבר.
אילו היו מפקדי צה"ל בשנים האחרונות מוציאים את החיילים מן המחסומים ואת חיזבאללה מעבירים לסיני, היה ניתן להילחם. אבל האויב אינו משחק לפי הכללים שלנו. הוא מפתיע. ובלי להסמיק הוא כורה פחים. בשיטה הזאת לחמו השיעים מאז המאה העשירית. ה"חשישיים" שעסקו בג'יהאד ושהיו להם שהידים, והיו להם פדאיון והרגו בהפתעה, ברמאות, בנוכלות, עם סכין בגב, אויבים שהיו חזקים מהם פי כמה.
אנחנו בלבנון משחקים בפרומו לא מוצלח - בין אם נכריז שאנחנו מנצחים בין אם לא - למלחמה שהאמריקנים ובעצם חלק ניכר מן הארצות הערביות, רוצים שתהיה. כי האיסלאם הקיצוני מפחיד את רוב שליטי ערב, ואיראן מפחידה את כולם מלבד השמאל הרדיקלי הישראלי. האיום הגרעיני מתקתק לכולם. אולי לצה"ל נועד תפקיד בסבך ההוא. אבל זה כבר לא יקרה. אמריקה תיאלץ לחפש פרטנרים עניים יותר, לא מפותחים יותר, נחושים יותר, ממזריים יותר, אלה שלמדו מהישראלים הישנים את הטקטיקה של מלחמת מעטים מול רבים. בסיבוב הבא שיבוא גם יבוא, יחמשו האיראנים את בנם ברקטות מדויקות יותר, ארוכות טווח יותר, וחיזבאללה יפגע הרבה בנו יותר כשהוא עושה דברים לא יפים: הוא מתחבא מאחורי בתים. בכפרים. יורה מאחורי גבם של אזרחים.
הם ישובו ויעשו זאת שוב, כי ככה לוחמים קטנים וקנאים. קנאים יהודים שרפו בימים אלה לפני אלפיים שנה את אסמי התבואה של ירושלים הנצורה, קנאים לוחמים עם הנשק החזק ביותר שהוא הרצון המיסטי, הפנאטי שלהם להשמיד ולהרוג, ובמקרה זה אותנו - אבל גם את עצמם באותה עת. הם לא למדו נימוסים מהגברת חנה בבלי. הם למדו לכופף עמים עשירים, חזקים וטובים בניהול מערכות גדולות. הם הרסו את שני הבניינים הגבוהים בניו-יורק עם מטוסים לא שלהם, מוטסים בידי טייסי צעצוע, לא עם טייסי חיל-האוויר "הכי טוב בעולם" .
האיראנים מצאו בהיסטוריה שלהם את מה שלא מצאו בספרי הלימוד על תכסיסי מלחמה. לכן כה חשוב הקרב הזה. אם צה"ל לא ינפוש מעט בהפסקת האש שתבוא, והיא תבוא ותהיה קצרה - לא יקרא מעט בתנ"ך, לא יקרא את וינגייט שלחם עם התנ"ך בידו, או את יצחק שדה, או את משה דיין ואריאל שרון - לא יוכל לאויב הזה עם הטנקים האימתניים שלנו ועם מטוסי האף-15 המשוכללים. המטוסים האלה יכולים היום להכריע את הולנד, את גרמניה, אבל שם אנחנו לא לוחמים. איך שר לאונרד כהן: קודם ניקח את מנהטן, ואחר-כך את ברלין.
האיראנים וחיזבאללה אומרים בדיוק את מה שהם חושבים. הם רוצים להביא אותנו לכדי משבר חריף ואז למצוא דרך להשמיד אותנו. כשהיטלר דיבר ככה צחקו לליצן. השמאל עדיין צוחק. אבל לזכותו ייאמר שגם אז, השמאל בעולם צחק. אירופה עם עשרות מיליוני מוסלמים החיים בה, ובהם לא מעט קיצוניים, תקבל את המכה, כי המלחמה העולמית החדשה מתחילה בצעד קטן בבינת ג'ביל.
מומלצים
